ההצהרות וההבטחות שהבטיח לי הסמינר. :-(

אני מורשה לעצמי להתערב בדיון
מישהי פה פעם חשבה שההוראה חוץ מזה שהיא יכולה לתת לכמה בנות פרנסה
זה גם תדריך איך לחנך את הילדים שלכן?
תארנה לכן אם היו נותנים לכן ללמוד למשל משפטים
היו מלא בנות שהיו מחנכות את הילדים שלהם בצורה משפטית
זה מותר וזה אסור ומי שעבר על החוק לבית המשפט
ילד צריך קצת שיחרור הוא לא יכול להיות תחת חוקים נוקשים
ואוי ואבוי אם ככה היו מכנכים את הדור הצעיר
תוך שבועיים כולם היו פורקים עול

טוב, ככה:
אני גם בוגרת סמינר.

אני חושבת שהסמינר נתן לי המון. נכון שיש את הדקדוקים המעצבנים (אצלנו היה פחות, ב"ה) של גרביים, חולצה וכו', אבל מכאן ועד לומר את כל הדברים שנאמרו לעיל- סורי, הכללה פושעת :)
סתם דוגמא- "פעילויות חברתיות ברמה מתחת לאפס"- הלו? בגלל שאצלכם זה היה אז כל הסמינרים דפוקים וכו' וכו'?
יאללה, להרגיע :)

בקשר ל"שטיפות המוח" על בית של תורה- תתפלאי, אבל המורות שמטיפות לזה, לפעמים, ממש חיות כך... המורות שלי, למשל, דברו המון על זה, כשאני יודעת שהן מחתנות וקשה להן- והבעל יושב ולומד, עדיין. יש אנשים כאלה.
אז נכון שלבעלים שלהם לא קוראים "ר' חיים קנייבסקי", אבל אף אחד לא נדרש להגיע להיות ר' חיים! כל אחד צריך למצות את היכולות *שלו* ולא של אחרים. להגיע למקסימום שאפשרי לו, לו בלבד, בלי השוואה לאחרים!
אז לומר שבמילא בעלך לא ילמד כל הזמן כי ר' עקיבא יש רק אחד- נו, די, תגדלו.

אגב, לדעתי, הן לא באמת מצפות שתקחי מישו שילמד כל חייו- לא כל אחד בנוי לזה, ולא כל אחת מסוגלת. אבל: צריך להחדיר את זה, כדי לתת לבנות את ההבנה הפנימית שזה דבר חשוב. כמובן שצריך לדעת לעשות את זה, ושזה יכנס באמת פנימה ולא רק יכנס מאוזן אחת ויצא מהמקבילה שלה, וזו באמת אומנות ומשימה לא קלה- אבל לפחות אני מניחה שזה התכנון שלהם...
כי תחשבו על זה: אם יאמרו מראש ש"תקחו מישו שילמד חצי יום ויעבוד בחצי השני, שיהיה לכם כסף ותוכלו לחיות", זה עלול לעשות רושם של פחות חשיבות ללימוד התורה. עלול.

(ועוד אגב, כדאית ה"שטיפה" הזו, אולי, אפילו רק בשביל בת אחת שתפנים אותה ותתחזק מזה ותאפשר לבעלה ללמוד עוד כמה שנים... לא?)

אוי נעץ, כמה שאת צודקת!!!

ואני מדבר בתור ישיבע-בוחר שתורתי אומנותי. השאיפות שלי בחיים ברורות ומובנות-לעסוק בתורה עד סוף ימי!

ובכל-זאת, אני לא 'פרוש' מענייני עוה"ז. יש לי יצר-הרע לא קטן שבא על סיפוקו מידי-פעם (כמו הגלישה בנט), אבל תמיד אני יודע להבדיל מה העיקר ומהו הטפל.

הבעייה היא, שהבנות שיוצאות מהסמינר לא קולטות את זה!!!

זה כ"כ מקומם ומרגיז עד כדי שבפגישות אני חושב פעמיים מה לומר ומה לא לומר.

תנחתו! אנחנו לא מלאכים! תפסיקו להיתפס לקטנות!

בשורות טובות.

ישפאי יקר,

יש מן הצדק בדבריך... אבל הוא מועט.
אמנם יש דברים הנלמדים בסמינר שאכן תורמים לכל בת שמתעתדת להיות 'אמא יהודיה'

אבל,
א. מה עם הפרנסה??? הרי זה המקצוע היחידי אותו לומדים בסמינר.. זה לא יכול לבוא כתחליף לפרנסה!
ב. יש הרבה מקצועות בתוך ההוראה.. כעיקרון רוב המקצועות בהוראה אינם שייכים כלל וכלל לתפקיד האמהות...המתודיקות למיניהן וכיוצ"ב...

מיס,






כל מילה, יהלום!

יש משהו בדברייך.

_________________

MISS,
הכל טוב ויפה, אך יש ב"שטיפה" הזו משהו שגורם לבלבול אצל הבנות, יש (ואני מכירה מחברותי) בנות שיוצאות מהסמינר עם השאיפה לבעל שישב וילמד ובשידוכים הן מורידות את טובי הבחורים כי הם פלטו משהו כמו: "שמעתי בחדשות" וכדו'. וקשה להן להבין שבחור בן תורה אמיתי  שיכול לצאת גדול הדור הבא מתענין בעוד משהו חוץ מלימוד, יש לי חברה שהתארסה עם בחור מעולה מישיבה מעולה ואחרי האירוסים היא ממש היתה ב"משבר" כי היא חשבה שהוא מדי "פתוח" והיא שאפה ליותר צדיק, היום הם נשואים באושר.    והוא אברך רציני ביותר  -  והיא קלטה את הענין.
לכן אני חושבת שהמורות בסמינר צריכות להסביר שבחור תפקידו לשבת וללמוד אך להבין שהוא בחור צעיר עם רצונות ולכן הוא מתענין בעוד דברים - כמובן במידה ובלי הסחפות.

מיס,
אני מסכימה איתך,
את מדברת על שינויים דקים בסמינרים.
כנראה למדת בסמינר פחות "פרומרי" משלי, ולכן את רואה את הדברים בצורה קצת שונה.
אני הייתי עדה ללחץ החברתי שיצרו השיחות החיזוק של המורות.
אני פשוט קוראת מפה לבנות שהחלו לרחף להתקרקע,  כי הןעלולות להתרסק לקרקע וזה כואב,
אני רואה כבר כמה חברות בהתרסקות שכזו.
ומיס.
אני חושבת שלקחת את דברי צעד אחד קדימה. (ז"א הקצנת אותם)

ישפאי
לא ממש הבנתי את הקשר בין אשת המשפטים הקשוחה שתארת, לבחורה שסה"כ לא למדה הוראה.
(ותאמין לי שיש מורות שהבית שלהן מתנהל כמו בי"ס...)
כל אישה רוצה לחנך את ילדיה באהבה, בלי קשר למקצוע הקשוח או היותר רך אותו היא למדה.

אל תקחו את הדוגמא הספציפית שהבאתי
תקחו את הרעיון בכללותו
כמובן שאני יכול למצוא הרבה עורכות דינים שיודעות איך לחנך את הילדים שלהם
ולא משנה איזה מקצוע אתן לומדות בהוראה
יש לכן את ההיבט היהודי בחינוך

אגב החינוך
כתוב באגרת הרמב"ן
שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך
נשאלת השאלה
למה רשום תורת אמך הרי האבא הוא זה שלומד תורה ועליו החובה ללמד את בנו תורה?
אלא מאי כל מה שאנו לומדים תורה זה בשביל המעשה
והאבא נמצא כל היום או בעבודה או בכולל
והילד נמצא עם אימו כל היום
ורואה איך אמו מתנהגת על פי תורה ומתנהג כמוה
יוצא שאת המעשה הוא לומד מאימו לכן זה נקרא תורת אמך

לכן מאוד מאוד חשוב שהבנות ילמדו את ההיבט היהודי של החינוך

_________________