לימודים גבוהים לציבור החרדי

אני פותח כאן אשכול עם הודעה שכבר פרסמתי בשבוע האחרון בפורום "בחדרי חרדים" וב"חרדים באופ", היות ואני רואה בו פתיח טוב ומתאים לדיון על הנושא. שאלת היחס ללימודים אקדמיים בציבור החרדי היא שאלה חשובה ויסודית, בפרט בימים אלו שסוגיית ה"השתלמויות" עלתה על הפרק במלוא עוזה. כשותף בהכננת השאלון ובמחקר כולו, אני מקווה שהוא אמנם יצליח להצביע על מידת ההתעניינות של חרדים בלימודי מקצוע ובלימודים גבוהים, ועל החסמים העיקריים העומדים בפניהם. הקושי העיקרי כעת הוא כיצד להעביר שאלונים אלו מחוץ למרחב הוירטואלי? אשמח לקבל הצעות.

בשנה האחרונה נערך ב"מכון ירושלים לחקר ישראל", מחקר מקיף על המהלכים הנדרשים להגדלת שיעור המועסקים בציבור החרדי. לאחר בדיקה מקיפה של הנושא, הורגש חסר משמעותי בפתרונות ייחודיים לציבור החרדי בתחום הלימודים הגבוהים. לימודים אלו דורשים זמן ארוך יחסית; שכר לימוד גבוה ותנאי קבלה נוקשים, אשר מונעים כמעט כליל את השתלבותם של צעירים חרדים בהם. מלבד זאת, קיימת רתיעה והסתייגות בציבור החרדי מלימודים אקדמיים, העלולים להתנגש עם ההשקפה התורנית. לשם כך, מתבצע כעת מחקר כמותי שמטרתו לבדוק את העמדות של הציבור החרדי כלפי לימודים אלו ומה הם הפתרונות הנדרשים בכדי לאפשר למעוניינים לרכוש מקצוע מכובד להתגבר על החסמים העומדים בפניו. מסקנות המחקר אמורים להיות מוגשים לגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה ובגופים אחרים.

לצורך המחקר הוכנו שני שאלונים, האחד לאלו שכבר לומדים או למדו בעבר במסגרות להכשרה מקצועית או לימודים גבוהים והשני לאלו שלא למדו מעולם במסגרות מסוג זה.השאלון מופיע כאן: http://seker.atarimnet.info/g11871188.html, השאלון הוא אנונימי לחלוטין.

בין המשיבים יוגרל פרס לבחירת הזוכה: נופש בצימר/מלון בצפון או חמישה חומשי תורה בהוצאת "מוסד הרב קוק", היות ומדובר בשאלון אנונימי, על המשתתף לציין מספר טלפון ליצירת קשר.

הערות על השאלונים ניתן להכניס באשכול זה.

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

אם אינני טועה, בישיבות סורא ופומפדיתא לא נתנו להיכנס לישיבה מי שגילו פחות מארבעים.
ובישיבות ליטא ופולין לא נכנסו לישיבות אלא אריות שמלאו כרסם בש"ס ופוסקים, מי שהעלה בדעתו להפוך את הישיבות הללו לאוניברסיטות היה מהפכן ורפורמיסט.

בזמנינו המושג ישיבה הפכה זה מזמן לסתם שם חילופי לבית ספר.

אין לי מושג למה אסור ללמד מקצעות במקום שהוא בסך הכל חממה לילדים צעירים למען לא יצאו לרחוב.
לאכול סעודות ולערוך חאפלות וחגיגות ונסיעות וטיולים מותר. וללמד משהו מועיל ואמיתי לחיים אסור?

עיון בדברי הרמב"ם המובא לעיל :

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm

מסקנה - מודל מערבא לכל?

לב העברי

ניסתי לענות אל השאלון אך הלינק שבור, לתשומת לבך.

 מי שמעוניין ללמוד לימודים אקדמיים כל הדרכים פתוחים לפניו. גם לחסרי תעודת בגרות, ישנם היום הרבה מכונים המאפשרים השלמת תעודת בגרות המותאמת להשקפת עולמנו. לתומי חשבתי שכל הבעיה דווקא קשורה לרובד הרבני, הרי אם יאפשרו לימודים אקדמיים ייתכן נהירה רבתי. שאולי יסייע בהרמת הגרף של ''השפיות'' ובעקבותיה גם ''יציאה מהקופסה''
אני יודע שבמכון לב לומדים עשרות אברכים לתארים אקדמיים, משהו מנע זאת מהם? ההפך הוא הנכון.
להפצת שאלונים ניתן לעשות זאת ע''י איסוף מידע על אברכי כולל ולהפיץ את השאלון בתיבות הדואר? בייחוד שמילוי השאלון אנונימי וגם מזכה בפרס.

לפני כשנה יצאתי ערב אחד ממכון לב (אין לי קשר למקום) ובכניסה עצרתי לשלוה טרמפיסטים, אחד חובש כפה סרוגה, אחד חרדי ישיבתי שמשלים בגרות עם העלמת עין מראש ישבתו ואחד עם הופעה חסידית לכל דבר שנשא מחשב נייד.

למה בארצות הברית או אירופה יכול להיות רופא מהנדס או מתכנת מחשבים חרדי ותלבושת חסידית. בכתובה הגבר מתחיב לפרנס את אישתו ולא האישה את הגבר, צריך לעשות שידוד מערכות שכאן יהיה כמו בחו"ל ישיבות תיכוניות חרדיות וישיבות כדוגמת נר-ישראל בלטימור. רק בארץ וביחוד בחוג הליטאי הבחורה קודם צריכה לתת סידור השלם, ואחר-כך לפרנס את בעלה שרק רוצה לשבת וללמד כל החיים. זוג כזה מאיפה יתן סידור השלם לבנותיו ?

האם מי שעוזב את הישיבה והולך ללמד מקצוע שיפרנס אותו בכבוד הוא עבריין מספיק עם השטויות רק בארץ זה ככה בחול אין דבר כזה לשבת ללמד כל החיים מקסימום 5 שנים 

אני התכונתי שבחוץ-לארץ אין מציאות של לשבת וללמד כל החיים מקסימום 5 שנים. צר לי שדברי לא הובנו כראוי. מהיכרות של החיים שם אפילו חצי אחוז לא נשאר ללמד  שם כל החיים. ביוקר החיים שם זה בלתי אפשרי.  מי שיכול לשבת ללמד כל החיים אשריו. אבל איך אפשר לפרנם משפחה עם מלגה של כולל. גםשאישה עובדת זה בלתי אפשרי לחלוטין