מה היא בעצם המטרה של סיפורי התורה?

ומי אמר שלומדים רק מדברים חיוביים?

ירוחם,
הפה שאסר הוא הפה שהתיר, אתה לא יכול לקבל את דברי הרמב"ן לשיעורים,
לדעת הרמב"ן, אני מניח, גניבת הברכות הייתה הוגנת ולכן אדרבה, יש כאן לימוד גדול בהלכות גזל שנצטרך לעבוד קשה כדי להבין אותו...
ומצד שני אם אתה מתייחס אל הגניבה שלא כרמב"ן, כלומר שהיא הייתה לא מוסרית, אם כן אל תקבל את דבריו בכך שסיפורי התורה הינם בעלי מסר חינוכי,

אם כי אתה תמיד יכול לומר שלדעתך אי אפשר לעוות את פשט הפסוקים ומאידך לדעתך נראה לך שהתורה היא מכשיר חינוכי...

גו"ג
הדבר נכון ואומר את זה הרד"ק. אבל התורה צריכה להגיד לנו את זה
ולא שכל הפרשנים בעלי הכוונות הטובות יפרשו את הדברים בצורה שאינה עומדת בביקורת התבונה אפילו לא הטהורה. אגב אולי תגיד לי אתה אילו סיפורים אצל אבותנו הם כן לחיכוי.? זו דרך חינוכית? להעברת מסרים לעם ישראל ולעולם, מסרים מוסרים?

גוונא.
אני רק שאלתי איזה חינוך אפשר לקבל מסיפורי התורה? אם היא חינוכית או לא זו גם שאלה?.
איני מבין במה אני מקבל או סותר את דברי הרמב"ן. הבאתי את דבריו להסביר את כוונת התורה בסיפורים לפי דעתו.
מה הקשר לזה לפרשנותו על הברכות (שאגב איך שהוא מסביר את זה מאד מאד קשה ומסוכן להתחנך על פיו) ומה עם יתר הדברים?

ירוחם,
חלק מהסיפורים הם לחיקוי (נניח: אברהם מתווכח עם הקב"ה על סדום; מכניס אורחים; מחלץ את לוט ואינו לוקח את השלל).  חלקם הם נסיונות שהקב"ה העמיד בהם את אבותינו כדי ללמד את אבותינו דבר מה - ועלינו לראות מה יש ללמוד מהם (עקדת יצחק, לדעתי).  לחלקם אין לי הסבר, כשם שאין לי הסבר למה נחוץ "ואחות לוטן תמנע".  אלמלא ניתנה תורה חתוכה לא היתה רשות לרגל לעמוד.  הקב"ה נתן את התורה עם מקום רב לפרש, לדון וללמוד - ואשרינו שכך עשה.

ירוחם,

שאלת בשביל מה אמר "אחותי היא" ולתת אפשרות לגילוי עריות, הרי רואים שאבימלך לא קרב אליה. כיוונת לדעת גדולים, ואכן זו בדיוק שאלתו של אבימלך את יצחק. אלא שאכן יש תשובה בפי יצחק "רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי". אז אתה, ממרחק אלפי שנים, יכול להבטיח ליצחק שזה לא יקרה. מסתבר שיצחק, שהיה שם, חשש מאוד. אנו רואים שזה היה נפוץ בממלכות האלה (גם מצרים וגם גרר), ומפני נוהג נפוץ יש לנקוט בצעדים. ולכאורה פשוט שספק פיקוח נפש דוחה ספק גילוי עריות. [זה מזכיר לי את הפרשנים שלא מבינים מה הלחץ של יעקב מעשיו שהולך לקראתו וארבע מאות איש עמו. מן הכורסה הנוחה, אכן ניתן לתמוה על יעקב. אבל כשאתה שם, זוכר את האיבה והמשטמה ומקבל את הדיווחים - הלחץ בהחלט הגיוני ומסתבר.]

"יעקב קונה את הבכורה לא בדרכים כשרות אליבא דכל דין וחוק". דווקא לפי חז"ל "תליוה וזבין זביניה זביני". ועשיו כאן מצטייר כמי שבוזה את הבכורה, ובעבור נזיד עדשים מוכן למכור אותה. הרי יעקב ודאי לא היה עושה זאת בסיטואציה דומה. זה מראה שהבכורה לא הייתה חשובה לעשיו (כפי שאומר הכתוב במפורש), והוא נזכר בה רק כאשר הוא רואה שיש לכך משמעות נכבדה בברכות.

"יעקב מרמה את אביו משקר לו ביודעין וגונב מאחיו את הברכות" - נו, הרי זו דילמה מוסרית כבדת משקל. אוהבים לשאול, מה היית עושה לו אשתך הייתה חולה מאוד, והתרופה היחידה הייתה אצל הרוקח שלא היה מוכן לתת לך כי אין לך כסף - האם היית פורץ לבית המרקחת וגונב אותה?

במקרה כזה, כשכל העתיד על כף המאזניים, ליעקב ולרבקה ברור שיצחק אוהב את עשיו שלא בצדק, האם אסור לרמות את אביו? הרי ראינו שיצחק מקבל את הדין וחותם "גם ברוך יהיה". ואף על פי כן התורה רומזת לכך שהעקיבה הזו של יעקב גרמה עוול מסוים, ועל העוול הזה הוא משלם - אצל לבן, וגם ב"צעקה הגדולה ומרה" של מרדכי, כפי שלימדונו חז"ל.

על כל פנים, סיפורי התורה לא באו לענ"ד רק כדי ללמדנו אורחות חיים חיוביים. ייתכן שבאו לשלול אורחות חיים מסוימים (ודאי לדעת רמב"ן 'חטאה אמנו בעינוי הזה' ועוד), ובאופן כללי באו לספר על דרך היווצרותנו כעם, ועל הסיבות השורשיות לסכסוכים וליחסים עם העמים השכנים היום (=בעת מתן תורה).

הפרעתוני.
מה קורה לך ידידי אתה מפריע בשעת קריאת התורה ולא שמעת טוב כנראה. את האין יראת אלוקים אומר  אברהם ולא יצחק. אבימלך של אברהם לא קרב אליה כל הלילה. ואפילו שהיא היתה מותרת לו, לפי המידע שהוא קיבל. ואבימלך של יצחק אפילו לא לקח אותה לביתו. ומזהיר את כל התושבים מלעשות מעשי נבלה.
לקביעתך כי יעקב  קנה לפי דין תורה. וגם טורח להביא את וזבין זביניה זביני".  כהכרזה אולטימטיבית שהממכר היה כדין. אז בא ידיד היקר ואשאלך
איפה גר יעקב אבינו בהיותו בן חמש עשרה בקנית הבכורה- בבית אביו- כמובן
והנזיד שהוא בישל של מי היו החומרים בדיוק? -של אביו כמובן- לא של יעקב
וברשותו של מי היה יעקב, וכל מה שהיה לו בשעת המכירה- של אביו
אז אולי תסביר לי איך הוא קנה בדבר שאינו שלו?  האם הקנין קנין?

הפורץ לבית מרקחת לגנוב תרופות לאשתו החולה. הוא פורץ וגנב לכל דבר.
האנלוגיות האלו מתאימות לסיפור או הנרי ולא לתורה- ספר חוקים

הסכמתו של של יצחק לברכות בדיעבד אינו מצדיק את המעשה של אי אמירת האמת( כדברי ראב"ע) מלכתחילה.

גו"ג חלק מהסיפורים הם לחיקוי אני מסכים אבל רק חלק, יש יותר לא, מכן.
רק לשם חידוד: חילוצו של לוט  הוא נגד ההלכה. אברהם הכניס את עצמו לסכנת נפשות לחילוץ זה. כשההלכה אומרת שאסור.

גם וגם,

הסבר למה נחוץ "ואחות לוטן תמנע".  

http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_3_50.htm

תיאור שבטי בני שֹעיר והיוחסין האישיים שלהם הם בגלל מצוָה אחת. כי הוא יתעלה ציווה לעקור מן השורש את זרע עמלק¹⁰ דווקא. ואין עמלק אלא בן אליפז מתמנע¹¹ אחות לוטן¹². את יתר בני עֵשָׁו לא ציווה להרוג. עֵשָׁו התחתן בבני שֹעיר, כמו שהבהיר הכתוב¹³, הוליד מהם ומלך עליהם. צאצאיו התערבו בצאצאיהם. ארץ שֹעיר כולה ואותם שבטים הפכו להיות מיוחסים אל השבט הגובר, שהם בני עֵשָו, ובמיוחד אל צאצאי עמלק, מפני שהיו הגיבורים שבהם. לכן, לולא התבררו יוחסין אלה ופירוּטם, היו כולם נהרגים בשגגה. הכתוב הבהיר אפוא את שבטיהם ואמר שאלה אשר אותם אתם רואים היום בשֹעיר ובמלכות עמלק אינם כולם בני עמלק, אלא הם בני פלוני ובני פלוני ולא יוחסו לעמלק אלא מפני שֶאִמָּם¹⁴ מהם. כל זה צדק מן האל, כדי שלא ייהרג שבט אחד בקֶרֶב שבט אחר. כי הַגְּזֵרָה לא היתה אלא על זרע עמלק במיוחד. וכבר הבהרנו את החוכמה שבזאת¹⁵