"הושענא שלוש שעות"

.


"שמיכה רטובה" - ביטוי באמריקאית. בשמיכה רטובה משתמשים כדי לכבות דלקה. בהשאלה - מישהו שמקלקל את החגיגה.

מזל שירוחם מיהר והציל אותי מהאמבוש.

ועדיין, בקרב מאסף לאסוף את שברי כבודי, דומני שפרשנותי עדיפה על גרסה בסגנון: 'קרב ישועות רגש תשואות (מה זה ללא פרשנות הפוכה?), "שלוש שעות שהקב"ה זן את העולם" תחיש לתשועות'.

לא?

אגב, פעם, למשמע צלילי מניין קרליבך בחול המועד סוכות עלתה בראשי פרשנות נוספת לביטוי "הושענא - שלוש שעות".

אסקובר.
 יהודי פעם הסביר את ההבדל בין ספר משלי ואיוב. הוא אמר כך
במשלי אין קשר בין הפסוקים- ובאיוב אין קשר בין המילים.
אני ממליץ בפניך לשמוע קורס או שנים, על נושא השירה בכלל והפיטנות הדתית בפרט. באחד האוינברסיטאות הקרובות לביתך על בסיס סטודנט חופשי

.

אסקובר:

ראשית, גם אני שמח שניצלת...


שנית, כל שרציתי להראות הוא כי פיוטי ההושענות רצופים בהתייחסות למדרשים שונים.

שלישית, ניתן להתחיל בקריאת ההסברים במחזור לשלושה רגלים של גולדשמידט, דומני שרבות משאלותיך לגבי הפיוט, תמצאנה תשובה נאה.

מהרוז'ינער (כמדומני) : שלפני ביאת המשיח יהיה פרק זמן של שלש שעות (איזה זמן קצוב אני לא חושב שדוקא 3 שעות בשעונים שלנו) שבו יהיה בלבול גדול באמונה, והנסיו יהיה כה רב, שיראה אז דוקא שהצד השני הוא הצודק, ולהישאר באמונה יהודית יצטרכו מסירות נפש של ממש, ועל כך מתפללים שיעזור לנו הקב"ה באותן שלוש שעות להתחזק באמונתו, ואז תחוש עלינו ישועתו.

בב"א.

הלו הלו, עוד לא ניצלתי מהעניין של השמיכה ואתם כבר רושמים אותי לקורס פיוט בביר זית?!
ירוחם, אם כבר ציטוט אימרות אז: אומרים שבתהלים אין קשר בין הפרקים במשלי בין הפסוקים ובאיוב בין המילים. אבל עם כל הכבוד (הראוי!) לבדיחות יידישקייט, הרי אתה לא באמת חושב שאין מבנה עקבי לפיוט. 
עדיין יש לי תחושה שההסבר שלי מתקשר יפה לרצף הפיוט, נותן הסבר מדוע לא אומרים אותו בהושענא רבא ולכן טוב יותר.

אסקובר
תנוח דעתך הסברך הוא יפה ומענין, ואני אומר את זה ברצינות גמורה
 ולא על זה היה הויכוח ביננו
נדמה לי שהאנלוגיה שעשית עם פיוטי הושענה רבא ובין ק"אל אדון
ויחסת את הפיוט למסרים מהתורה ולא למדרשים שיש לדרוש נזעקתי.
פיוט אחד כמעט אי אפשר להבין בפיוטי ההושענות, מבלי להזדקק לידע אסוציאטיבי במדרש והגמרא. ועל זה נסב הויכוח