לייבוביץ וסדר הדורות (אמונת חכמים)

חוסר המשמעות היא שמוכיחה את הציות שהוא העיקר.
אבל דעתי עליו ידועה.

לא תורתו של ליבוביץ היא הנכונה, ולא אלוהיו הוא האמיתי. לא שלו ולא של כל בן תמותה אחר, שיהיה חכם ככל שיהיה ומפולפל ככל שאפשר,

מדרגת בן אדם בן תמותה הוא לא יוצא, ולכן האמונה בו היא אמונה בבני אדם. האדם  הוא בר חלוף, לעומת האמת שהיא נצחית.

_________________

מודה ועוזב

אני סברתי גם כן, שלפי תפיסת הגאולה של הרמב"ם, הרי שחוץ מפרסונה את הכל ניתן להשלים במסגרת המדינה.
זה שאיננו בונים מקדש, זו בעיה שלנו ולא של הקב"ה.
אמש, שמעתי מפי הרב נחום אליעזר רבינוביץ' שליט"א, שהלא הרמב"ם עצמו כבר צפה שעשויים התהליכים להקדים את הגאולה המצופה.
הרמב"ם מדבר על חידוש הסמיכה בהסכמת חכמי ישראל בארץ ישראל. הרי שקיבוצם של ישראל וחכמיהם לארץ ישראל, עדיין אינה גאולה.
חידוש הסמיכה מוביל לקימום מערכת משפט תורנית, הוי אומר עצמאות מדינית. גם זה עדיין לא גאולה.
מעבר לכל אלה, הרמב"ם אף מעלה אפשרות ש"יעמוד מלך מבית דויד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, ויילחם מלחמות ה'--הרי זה בחזקת שהוא משיח:  אם עשה והצליח, וניצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו, וקיבץ נדחי ישראל--הרי זה משיח בוודאי. ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו."

ייתכן איפה, שתקום מלכות לישראל, יפעל בית דין גדול בירושלים, יעמוד מלך מבית דוד ויצליח לממש חלק מן התהליך אך לא את כולו ועדיין אין זו גאולה.

כלומר: הרמב"ם הרואה בגאולה תהליך טבעי ממשי של שיבת ציון, כעין בית שני, מצפה עם זאת למילוי מלא ומוחלט של הבטחות הנביאים כלשונן.

_________________

מאיר,

שמעתי פעם ממה שמכנים בבני ברק "אברך חשוב" שהחזו"א אומר  במפורש שחזרת הסנהדרין קודמת לגאולה השלימה, ולכן מתפללים גם 'השיבה שופטינו' כברכה עצמאית. הוא גם סיפר לי שפעם אמר דברים ברוח זו בפני רבו הפונוביז'אי והוא היסה אותו ואמר שעלינו להתעסק רק בשלמות האישית בתורה ויר"ש וסוף הטובה (=הקמת הסנהדרין) לבוא.

אולי מי מחזונישניקיי הפורום מכיר את הדברים? (אני חושב שהוא ציין לחזו"א במסכת מגילה).

לגבי שיטת הרמב"ם בסמיכה - אין בכרח לומר שזה קשור קשר כלשהו למהלך של גאולה כלשהיא, אלא שיש לה מקום גם בגלות (הר"י בירב וסמוכיו לא ראו עצמם שלב בגאולה).

ממללא

החזו"א לקח את זה מהגמרא במגילה יח א:
וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים שנאמר (ישעיהו א) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וכתיב (ישעיהו א) ואשיבה שופטיך כבראשונה וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו המינים וכולל זדים עמהם שנאמר (ישעיהו א) ושבר פושעים וחטאים יחדיו <יכלו> וכיון שכלו <הפושעים> {המינים} מתרוממת קרן צדיקים דכתיב (תהילים עה) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק וכולל גירי הצדק עם הצדיקים שנאמר (ויקרא יט) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וסמיך ליה וכי יגור אתכם גר והיכן מתרוממת קרנם בירושלים שנאמר (תהילים קכב) שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך וכיון שנבנית ירושלים בא דוד...

יש גם איזה ציטוט מאגרת של הרמב"ם, אולי אגרת תימן, שהסנהדרין תתחדש בטבריה לפני ביאת המשיח.

אתה צודק לגבי סמיכה לבד, אלא שיש להניח שהרמב"ם חתר לכך כדי לחדש מערכת משפט, מה שלא היה קורה בכל מקרה בימי מהר"י בירב.
הוסף על זה את האפשרות שיקום מלך כשר שבסופו של דבר לא יהיה משיח.
מה קיבלת? מדינת ישראל!?

_________________

מורה

הגישה שרוצה לראות במדינה את התגשמות הציפיות, מתפשרת על עניינים סמנטיים ומחליפה 'מלכות' בשלטון דמוקרטי.
זה ניתן להגמשה, אם איננו עומדים על קוצה של הגשמת הנבואה כפי שהובנה בעבר ומוכנים להבין שקונסרוציה קיימת גם אם העיצוב הפנימי נתון לשינויים.
אך אם הרמב"ם מעלה את האפשרות שיקום מלך של ממש, ולמרות זאת הוא לא תחנה אחרונה, אין צריך לומר שכך הדבר ביחס למדינה דמוקרטית.

ממללא,
מורגנשטרן טוען שבהחלט היו שם מגמות משיחיות. כל ההתיישבות בצפון החלה על ידי מקובלים, והבסיס היה מקור חז"לי שהמשיח יופיע בטבריה שבצפון (אמנם בסוף הם התיישבו בצפת מחמת אילוצים).

זכור לי מדרש חז"ל (שאיני זוכרו כולו, אלא רק חלקו ואודה למי שיביא אותו במלואו) המדבר על תפילתו של דניאל שאינה מזכירה חלק מתשבחות הבורא מאחר והוא (דניאל) לא ראם בעיניו.
ראו מה זו אמת: דניאל לא יכל או לא רצה לומר שבחים לבורא שאינו חווה בעצמו שלא נוכח בהם מעצמו או שמה שהוא חווה היה "ההיפך" מהם, ולא רצה להסתמך על אחרים שאמרו כגון דא.
ולמד מכך קל וחומר.

הרב מיכי,