לייבוביץ וסדר הדורות (אמונת חכמים)

מיימוני, אתה טוען שקדושה וידע לאו חד הם. ואני טוען: הפוך בה והפוך בה דכולי בה.הקב"ה "הסתכל באוריתא וברא עלמא", ולכן, הכל כתוב בתורה, וחכמינו למדו הכל מן התורה. כך זה ביחס לעניין שלעיל, והוא לוח השנה, וכך ביחס לכך מדע שהוא. ידוע שהגר"א כתב ספר אסטרונומיה. והוא לא למד את זה באוניברסיטה.

הגמרא מביאה את הסיפור על ר' יהושע בן חנניה (נתקלתי בו לאחרונה, אך איני זוכר באיזו מסכת).
שם מסופר כי הוא נשאל כמה זמן אורך הריונו של נחש, והשיב בו במקום כי הוא לוקח 7 שנים. הוא הסיק זאת ממה שכתוב "ארור אתה מכל הבהמה ומכל חיית השדה". ומה בהמה נתקללה 7 פעמים מחיה, שמשך הריונו של חתול הוא 52 יום ואילו בהמה 364 יום, הרי שהנחש נתקלל מן הבהמה פי 7, ולכן זה לוקח 7 שנים. וכל זאת הוא למד מן התורה.

מיימוני
יישר כוח על דבריך "הברורים" וההגיוניים.

תשובתך עוררה בי שאלה המטרידה אותי מזה זמן רב:

1) אם החזון איש מפרש את הביטוי "רוח הקדש" שהראב"ד משתמש בו כמשל ומליצה, הרי שהראב"ד בעצם אינו חולק על הרמב"ם.(דהיינו: הוא מדבר על "קדושה" כמשל ומליצה)

2) האם חכמינו, ובכללם הראב"ד לא היו מודעים לזה שההמון יפרש את דיבריהם על פשטם, (בהסתמך על טעויות שעשו קודמיהם) ויבינו אותם "לא נכון" ובכך יגרמו לחילול השם. שהרי בתגובותיהם של כמה מן החברים שהגיבו באשכול זה ניתן להבחין כי הם מאמינים באמת ובתמים שרוח הקדש מדברת מגרונם של חכמי וגדולי התורה.





תוקן על ידי - איקה - 10/15/2002 7:24:48 AM

"שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך"

סח רבי מאיר הייזלר שליט"א: פעם התבקש מרן זצ"ל (הרב שך) לשאת דברים בפני בוגרי החינוך העצמאי בנתניה, להשפיע עליהם שימשיכו לימודיהם בישיבות הקדושות. יחד עימו נסעו הגאון רבי חיים שאול קרליץ זצ"ל והגאון רבי דוד פרנקל זצ"ל. הנהג פתח רדיו, ונשמעו דברי נאצה מפי אחד מראשי המדינה, תצלנה האזניים לשמעם.

ומה היתה תגובתו של מרן? לא אמר, אלא:" משוג'נער, ער מיינט אז ער איז קלוגער פון די רמב"ם?!- משוגע חסר דעה, חושב הוא שהוא פיקח יותר מאשר הרמב"ם..."

הסיפור מובא מתוך 'לולי תורתך' - הרב אלעזר שך.

ומתוכו ניתן להבין שאמונת חכמים היא הכרעת השכל האנושי?!שהרי בתגובתו הוא בחר להשתמש במילים שמבטאות "חשיבה" ולא "קדושה".

אבריימי

ברוך הבא אל הפורום!

עד שאתה מביא ראיה מאמרה שצריכה פירוש, או ממעשה אחד בש"ס, מדוע לא תביא ראיה מכל הש"ס, שבכל מקום ומקום מסתמכים על הכרת המציאות?
בית דין פוסקים לפי עדים, ולא לפי רוח הקודש. הכרעות הלכתיות נעשות לפי שיקולים שכליים, לפי המידות שהתורה נדרשת בהן, ועוד.

הגר"א כתב ספר גאומטריה, לאחר שלמד את הנושא בספרי גאומטריה במקום שבו אסור להרהר בדברי תורה. (לגבי אסטרונומיה איני יודע). ועוד משהו, בגאומטריה, כמו בשאר חלקי המתמטיקה, די להכיר את היסודות כדי להפיק מתוכם את המשפטים הנגזרים, אם כי כמובן הכל תלוי בכשרונותיו של הלומד - והגר"א עלה כמעט על כל אדם אחר מבחינה זו. אז הסיפור הזה אינו יכול להוות ראיה למדעים שבהם צריך להתבונן במציאות.

הסיפור על הנחש ועל ר' יהושע הוא מעניין מאד, וחריג מבחינה זו. יתכן, ואני כותב זאת בזהירות, שהוא פשוט רצה להראות לחכם הגוי שהוא טועה, כפי שמעיד סופו של הסיפור.

למי שאינו מכיר: רבן גמליאל, ברומא, התייעץ עם רבי יהושע בשל ויכוח עם המלך שבו חכם גוי ניסה להוכיח מחכמתו בכך שידע אחת לכמה זמן מוליד הנחש. הוא טען שזה לוקח כמה שנים, ור' יהושע טען - שבע שנים, והראיה מקללת הנחש, שהוא ארור מן החיה ומן הבהמה. הגוי טען שהיתה לו נחשית שילדה קודם, ור' יהושע השיב שכנראה היתה מעוברת מקודם... וכך ניצחו את הגוי.

הרעיון שמאחורי הסיפור הוא שההליכים הביולוגיים נענים לחוקים מתמטיים שרמוזים בתורה. אם זה נכון, זה מקור חליפי להכרת המציאות, אבל זה, כאמור יוצא דופן - וגם עושה רושם של טעות. יש בפורום השכן אורח בשם ורדון, שפעם הביא מקורות לכך שאין נחש שממליט פעם בשבע שנים, כך שלא ברור לאיזה נחש הגמרא מתכוונת. לצערי, איני בקיא בחיפושי אינטרנט מסוג זה, אבל אפשר לפנות אליו בתיבה האישית ולהתייעץ בו.

ארשה לעצמי להשיב, שוב, לשאלה שלא נשאלה. קדושה לחוד וחכמה לחוד. ואין בכך לגרוע ממעלתם של חז"ל. נדמה לנו כי אם לא נסכים שידעו להסיק על כל דבר מתוך התורה, אזי זה חיסרון בהם ובאמונתנו. אבל יש דברים שמתאימים לילדים, לקלי הדעת (היום מסוכן לכתוב: נשים). צריך לבחון את הדברים במבט מפוכח יותר, לא על מנת לזלזל, אלא על מנת לקיים מצוות לימוד תורה.

שלום חברים

איך זה קורה שאנו חושבים בדרך אחת כשאנו למשל לומדים מדעים באוניברסיטה, אז אנו מטפחים את כוון המחשבה השכלית-ההמצאתית, היצירתיות והמקוריות. והרי רק כך מגיעים להישגים משמעוותים. ולעומת זאת, כשמדובר בלימודי קודש האמורים לתת לנו כלים לחיות את חיינו בדרך הראויה ביותר ע"י הסתכלות רחבה עד כמה שידינו משיגות אז אנו נועלים את השכל ורק מוכנים לדקלם ולצטט.

יש לי תחושה שחלק מאי קבלת המערכת החרדית את פרופ' לייבוביץ היא מהיותם חרדים לדרכם בחושבם שהתורה תתקים רק ע"י מצב שבו כולם חושבים ונוהגים באותה שיטה (כמובן של הליטאים). הרב קוק מורה על כך שדווקא ראוי שהתלמידים יחקרו בחכמה ודעת תורה וע"י המחקר יתרבו הצדדים והשיטות. הרב קוק רואה ערך בריבוי הדעות (כל עוד הן מיצגות חיפוש האמת) ולדעתו קבוץ כל הדעות והשיטות בסופו יביא להתגלות אמיתת החוכמה לכל צדדיה.
כשם שפניהם שונים כך נטיתם שונה או דרכם להשגת האמת שונה.
האם גם אנו בפורום זה לא חוטאים בניסיון לקבל רק דרך אחת?


לא יכול להיות שיקול דעת
כאשר אין דעת

ינטל,

בפורום אין ניסיון לקבל רק דרך אחת, אלא את ההקדמה לכל הדרכים, נקרא לזה "דרך ארץ קדמה לתורה" או "האב שכל [תרגום "שיהיה שכל"] קודם לבראשית ברא".

ינטל,

אני שב כעת לשתי הודעותייך.


לאחרונה "לוחץ" יחידי [ובעצם מצטרף ללהקה הנמצאת פה] עם הרעיון שיש לפעמים וראוי לסתור בית כנסת ישן גם טרם גמר בניית החדש, כאשר הישן מחניק.

פיצול הכוח - יש בו חנק
חינוך לסתימת פיות - יש בו חנק
חינוך לאמונות עיוורות - יש בו חנק

אבל... איך תהיו בטוחים שיש אלטרנטיבה טובה יותר?
אולי ראוי להמתין ל"מאליו" כפי שמקובלנו?

ווטו
יש לך ספק באלטרנטיבה?

או שגם אתה נכשל בשקר שמכסה את האמת?

יחידי,

אכן יש לי ספק גדול אם עד לבניית אלטרנטיבה, לא תחול התדרדרות.

[גם אם היה שקר כזה, לא היה נחשב למכשול ]

האלטרנטיבה אינה מיועדת עבור מי שיוכל להדרדר, היא מיועדת או למי שהבין שהשקר הוא מכשול להתקדמותו,

או לחילופין, למי שכבר התדרדר.

למדנו: שהאלטרנטיבה מחוייבת המציאות.