|
|
| נשלח ב-22/10/2003 21:47 |
 |
| |
ווטו
המדע הוא האמת - והוא הידע האמיתי, הידיעה הזאת של המדע, היא לא הידיעה שיש לנו כלפי ערכים
ערכים הם טוב ורע, איך תדע מהו הטוב האמיתי,מהו הטוב המוחלט, הטוב שלך דהיינו של האדם הוא לא הטוב המוחלט הוא טוב יחסי, הרי אתה לא יודע את סופו אם הוא באמת ערך ששוה.
מדע - אמת או שקר
תוקן על ידי - איקה - 22/10/2003 21:52:12
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 21:49 |
|
| |
איקה,
גם אני ממתין לתשובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 21:51 |
|
| |
איקה,
נו! בדיוק זה היה חטא עץ הדעת, שהפכו את הטוב ורע מידע ברור לידע מעורפל!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 21:55 |
|
| |
תוקן על ידי - איקה - 22/10/2003 22:30:24
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 22:05 |
|
| |
לא ווטו
בחטא עץ הדעת: האדם צווה "לא תאכלו ממנו כי מות תמותון", כלומר אל תשתמשו בדמיונכם כדי לשפוט אלא תשפטו בשכלכם, המדמה הוא שחוסם ומטעה את האדם מלהגיע לעץ החיים לעולם האמת.
לפני "גלותם" את התפוח הוא גם היה שם, אלא שהוא היה פרי עץ- הוא לא היה תאווה, נחמד למראה וכו'
הם
ירדו מרמת האמת והשקר = הטוב המוחלט השלם - לרמת הכרעות של טוב ורע.
ירדו מהאמת והשקר להכרעות של יפה או מכוער, נאה או מגונה הם ירדו לאמת יחסי - לערך
בערך יש תועלת ולכן רב בני האדם מאמינים שלא לשמה.
כשאתה מאמין באמת= ה' - אז אתה עושה כי כך צווה ה' וזאת האמת
תוקן על ידי - איקה - 22/10/2003 22:08:57
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 22:47 |
|
| |
איקה,
למה "לא ווטו"? הרי בכל דבריי, דברייך!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 22:54 |
|
| |
אז כשמאמינים בגלל שיש לך תועלת, דהיינו רווח = זה שאינה לשמה
וכשמאמינים בגלל שהוא צווה כי זאת האמת, ואם יבוא נביא שיהיה בטוח שהנבואה ודאית בליבו ויצווה על דבר ש"מזיק" לו, הוא גם יעשה (כמו אברהם)= לשמה
אנחנו מבינים אותו דבר?היינו אך?
תוקן על ידי - איקה - 22/10/2003 22:57:10
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 22:58 |
|
| |
I hope that you don't mind my interjecting something that goes back to the original subject of this cluster. The topic of the historiography in the Jewish tradition was a matter of great debate already some 400 years before the time of Prof. Leibowitz. Azariah de'Rossi (min Ha'Adomim), the 16th century Italian-Jewish author of ''Me'or Einayim'' goes into great detail, repudiating the dates given by Chazal to various events in Jewish history. I believe that he was the first Jewish author to openly challenge the time frame given by Chazal for the second temple period. He also challenges many other aspects from the Aggadah.
Me'or Einayim is a lengthy and laborious book, written in the style of Renaissance-period Jewish writers. The book caused a great stir when it was originally published, prompting many Rabbonim, among them Reb Yosef Karo (Shulchan Eurech), to call for a Cherem on its author.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 22:58 |
|
| |
איקה,
הסברתי כבר למעלה שבהקשר זה אין הכוונה "תועלת" במובן אנוכיי, אלא במובן עשיית דבר נעלה!
ארי"ש,
"עלה ארי מבבל"!
תוקן על ידי - ווטו1 - 22/10/2003 23:02:24
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 23:04 |
|
| |
ווטו
אל תשגע אותי
מציץ אמר ערכים מופרדים ממדע.
ערכים= טוב רע
מדע = אמת ושקר
אתה אומר ערכים מתוך מדע כלומר: אתה אומר אני מוציא את הטוב מן האמת, ואני שואלת אם מה שיש להוציא מן האמת יהיה רע אז לא תעשה?
זאת השאלה !
אנחנו לפעמים מצווים על דברים שנראה לנו שהם לא לטובתנו, אבל אנחנו עושים מפני שכך צוונו וזה הטוב המוחלט לא היחסי, רק עשיית האמת =ה' היא הדבר, הערך הנעלה, ואין שום ערך נעלה חוץ מזה.
קאפיש?
תוקן על ידי - איקה - 22/10/2003 23:10:15
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 23:12 |
|
| |
איקה,
לא אני המשגע! 
לא שייך "מה שיש להוציא מן האמת יהיה רע ואז לא תעשה", כי האמת הוא הקריטריון לטוב וכמו שכתבת בעצמך "אנחנו לפעמים מצווים על דברים שנראה לנו שהם לא לטובתנו, אבל אנחנו עושים מפני שכך צוונו וזה הטוב המוחלט לא היחסי".
אז זה שוב בדיוק מה שכתבתי כי הערך הנעלה, הטוב המוחלט, הוא האמת. בדיוק כדברייך!
תוקן על ידי - ווטו1 - 22/10/2003 23:13:05
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2003 23:17 |
|
| |
זהו, עכשיו אני יודעת ומבינה מה אתה אומר, ואתה משגע כי ההגדרה שלך מבלבלת ומסבכת, כי היא סותרת את עצמה. אתה משתמש במילה כמו ערך להצביע על דבר נעלה! נעלה זה רק אחד! וערך הוא יחסי.
זה סותר את עצמו, ערך הוא הכרעה בין לבין!
דבר נעלה זה =מוחלט=ה'=אמת
תוקן על ידי - איקה - 22/10/2003 23:30:09
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2003 00:04 |
|
| |
אריק,
את הספר 'שיחות על מסילת ישרים' לא כתב ליבוביץ, אלא בן ציון נוריאל, מתוך הקלטות שיעורים.
הוא הוסיף הרבה דברים משלו וכפי הבנתו.
מלבד מה שהזכרת, ישנם עוד שיבושים בספר זה. אשאיר לך את העבודה לעלות עליהם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2003 01:41 |
|
| |
תפיסתם של החילונים אליבא דהחזון איש- כתינוקות שנשבו, הוא טיעון אנטי פופריאני.
לא משנה עד כמה אתרחק ואתקרב ואתרחק שוב, כל עוד לא נולדתי דתי, אני תינוק שנשבה.
אליבא דהחזו"א זצ"ל, כיוון שכבר קיימת פרצה גדולה, יש תמיד להתחשב בכך שאני מועד לחזור לחילוניותי, ולכן אני תמיד תינוק שנשבה.
בכל הכבוד, זוהי פסיקה, שלא עומדת באותו מבחן ההפרכה, ולבעל הגיון בריא יש להקשות על כך.
לעומת זאת הפסיקה שאני פשוט כופר, עומדת היטב במבחן ההגיון. כשאני משנה את עורי והופך לדתי, אני יוצא מהמעמד של כופר, ונעשה מאמין. כאשר אני שוב פושט את מדי ופורק עול, הריני שוב כופר. הגיוני.
תוקן על ידי - עכנאי - 23/10/2003 1:42:25
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2003 02:11 |
|
| |
שכחתי להוסיף: 
|
|
|
|
|
