לייבוביץ וסדר הדורות (אמונת חכמים)

עוד הערה:
אני מכיר לא אחד ולא שניים אנשים שהתקרבו ליהדות והחלו לשמור מצוות בעטיו של ליבוביץ. אני מכיר גם עשרות של אנשים שנשארו אנשי אמונה בשל החשיפה לספריו. מה לעשות לא לכולם די בעמקי ההשקפה של 'אגרות מרן הרב שך' ואין נפשם משום מה מצליחה למצוא את התשובות לשאלות הגדולות בין גוילי 'קריינא דאיגרתא'.

ביניהם מוכר לי אברך יקר וגאון המשמש כיום ר"מ באחת הישיבות שעבר תקופת משבר בצעירותו, והוא התבטא באוזני בזה הלשון:

"לדעתי היום: ליבוביץ כופר בעיקר. אך לולי ליבוביץ הייתי אני כופר בעיקר".

השאלה בעצם שעלינו כאנשים שהיהדות השורשית יקרה להם לשאול, עד כמה על היהדות להיות רחבה דיה כדי להכיל בתוכה גם את נשי 'צאינה וראינה' וגם אנשי האוניברסיטה העברית, גם סופרי סת"ם וגם מדענים. גם אנשי מאה שערים וגם אנשי רחביה.

אתה יכול לעשות מעשי קנאים ולהגיד אני היהדות ואפסי עוד. ואז הברירה ביד האדם להיות אתה או לא להיות יהודי.

ואתה יכול גם לקבל את העובדה שהיהדות עשירה ומגוונת הרבה יותר מהד' אמות שלך. שהיא מורכבת הרבה יותר מאשר מה שיכול להעלות בדעתו של אדם או קבוצה או אף דור אחד שלם. שיש בה זרמי מחשבה שונים שאינך חייב לקבל אותן אבל אסור לך לפסול אותן כל עוד הם משמרות את העיקרים ונסמכות על מקורות מקובלים.



תוקן על ידי - מוישהגרויס - 24/10/2003 0:28:57

.


מוישה

אתה גרויס

http://www.notes.co.il/shooky/1959.asp

מוישהגרויס הגדול
ממי אני אמור ללמוד פיזיקה, מפיזיקאים או מפילוסופים של המדע?
ממי אני אמור ללמוד רפואה, מרופאים או מפילוסופים של הרפואה?
ממי אני אמור ללמוד יהדות, מיהודים או מפילוסופים נוצרים שכתבו על היהדות?
ממי אני אמור ללמוד הלכה, אנשי הלכה או מפילוסופים של ההלכה?
אתה מוזמן לעיין בספריו המשעשעים של הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן על יחסו של פיזיקאי מקצועי לפילוסופים של המדע.
אני מסכים שלעתים צריך התבוננות חצונית התהליך חשיבה של מאן דהו ואז ניתן לגלות מה עומד מחורי שיטתו והגותו, דברים שלעתים הוא עצמו אינו מודע להם, וכבר האריך בנידון המרא דאתרא בין היתר באשכולו על תכנון ילודה. אני קראתי את מאמריו של לייבוביץ' ואני עדיין סבור שלדבריו אין בסיס וגם א"א להתווכח אתו, כי הרי הנחת היסוד שלו שערך הוא דבר שאינו ניתן לנימוק וממילא אינו ניתן לווכוח (הדוגמא המפורסמת שלו מהו טוב, הטוב של גב' רוזוולט או הטוב של הגנרל טוגו), ןא"כ הדרך היחידה לההכרעה בין ערכים היא אלימות. הטיעון הזה כמובן משמיט את כל הקרקע מהתנפלויותיו של ליבוביץ' על הפאשיסטים, המשיחיסטים וכו'.

לצמח.
כתבת: "במדף התחתון בספרייתי שוכנים להם אחר כבוד כל מגון ספריו".
לפחות כך אתה יורד על ברכיך, כל פעם אתה לוקח אחד מספריו.

כתבת: "הגדרתו לדברי הרב שך, ר"י פוניבז': "להג של זקן מטופש ומרושע" (שם עמוד 301)".
חזור אחרי בקול: "השכינה מדברת מגרונו של הרב שך, הוא זקן חכם וצדיק, שכל דבריו דברי אמת".
למה אני לא שומע אותך!
מה קרה? לקית באלמון פתאומי?
שכחתי. הוא "אותו האיש".

ואתה מוסיף:
"באחד מספריו הראשונים האשים לייבוביץ כי במצור על ירושלים במלחמת תש"ח היה מחסור במזון, וראשי ישיבות (כמדומה לך שהוא נקב בשמם) דרשו לחלק את המזון הכשר רק לחרדים ולשומרי מצוות, ולחילונים לחלק ממלאי המזון הלא כשר שהיה במקום. טענתו של לייבוביץ היתה שיש לחלק את המזון הכשר בין כולם, ורק אם יש מחסור ורעב, לחלק בין כולם את המזון הלא כשר, שאז הוא מותר באכילה מפאת המחסור. כך ביקר לייבוביץ את מה שהגדיר כצרות עין ורדיפת אינטרסים צרה של מנהיגי הציבור החרדי דאז. אם דברים אלו אינם נכונים, זו הוצאת שם רע על תלמידי חכמים. גם אם דברים אלו נכונים, ספק אם ראוי היה לפרסמם".

ידידי התם ומתמם, בימי חורפי שמעתי סיפורים, על ארגון "ועד ההצלה" שהיה בשליטה ליטאית, ארגון שאסף כסף בזמן מלחמת העולם השניה מהציבור היהודי בארה"ב, עבור הפליטים, אך סירב להעביר כסף כל שהוא, לפליטי חב"ד בסין, שהיו בחרפת רעב, האם תוכל לאשר זאת?
אתן לך רמזיים, ראה אגרות הריי"ץ, ושמו של הגדול הליטאי הוא א.ק.
מזכיר לך משהו או מישהו, או שהגעת עם נפולת טשרנוביל?
אם הם עשו את זה לחב"ד, למה שלא יעשו זאת לחילונים?!

כראיה לאי-בקיאותו של ליבוביץ בהלכה, הבאת מדבריו: "לחבישת כיפה אין מקור בהלכה" (שם עמוד 500)
ועליהם הגבת: אבל ראה שולחן ערוך אורח חיים סימן ב, ו: "ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש (מפני כבוד השכינה)".
ועל דבריך אגיב:
ידידי החבד"י, השו"ע ממנו ציטטת הוא הספר הידוע בשם "שו"ע", הוא חובר ע"י מרן הב"י (הדלעיל שיצאת להגן על כבודו הוא ."מרן הראש ישיבה"), ולשונו "אסור לילך בקומה זקופה ולא ילך ר אמות בגילוי הראש", אסר את ההליכה בקומה זקופה, אך לא אסר את הישיבה בקומה זקופה, הוא אסר הליכה של ד' אמות אך לא אסר גילוי הראש, ואף את ההליכה בגולוי הראש לא "אסר" בלשון איסור אלא בלשון " לא ילך".
ואין בו לא שכינה ולא שכנה.
למה?
כי השכינה היא אינה בדברי השו"ע, אלא בדברי הט"ז שם (ס"ק ד).
ואם היית מעייו בשו"ע הרב בעל התניא, (מייסד חסידות חב"ד) היית רואה הבדל.
הוא כותב (סימן ב סעי ו), "ומידת חסידות שלא לילך ד"א בגילוי הראש, גם בימיהם שרוב העם היו רגילין לילך לפעמים הרבה, בגילוי הראש, מפני החום בימים ההם. ועכשיו בזמן הזה, שכולם דרכם לכסות ראשם, לעולם אסור לילך או אפילו לישב בגילוי הראש, משום צניעות, שהרי זה כמגלה בשרו המכוסה...".
ואם תבחן את דבריו, תגלה:
א) כיסוי הראש בעת ההליכה, היה מנהג חסידות, הישיבה בלא כיסוי ראש היתה מותרת לגמרי.
ב) "עכשיו בזמן הזה, כשכולם דרכם לכסות ראשם, לעולם אסור לילך או אפילו לישב בגילוי הראש, *משום צניעות* שהרי זה כמגלה בשרו המכוסה...".
ולכן אין כל הצדקה לדבריך:
"זה כבר טיעון, שלדבריך הלכה זו אינה מחייבת חד משמעית, אם כי אין הוא מתאים לביטוי "אין מקור בהלכה, איך שלא יהיה ליבוביץ היה זה שחזר הזכיר והדגיש את הסעיפים הראשונים בשו"ע ועשאם כעקרים בתורתו והגותו ("אל ייבוש", "יתגבר" ועוד, ומאי אולמי דהאי?)".
צניעות תלויה במנהג המקום. וההלכות התלויות בגילוי הראש תלויות בהלכות מנהג המקום. ולא בהלכות בגילוי הראש, מה שצנוע כן הוא פרוץ במקום אחר, וההלכה תשתנה, ואף שייתכן, שלייבוביץ לא אמר את דבריו לאחר שלמד שת השו"ע הרב, הרי ייתכן שאמרם לאחר שלמד את הביאור הגר"א המובא בתשובה הבאה:
"והנה בעת הזאת הרבנים היראים במדינות אונגארן מחמירין מאד בענין גלוי ראש, עיין הבירור מש"ס ופוסקים בשו"ת נחלת בנימין סי' ל'. והנה *הגר"א בהגהותיו לסי' ח' ס"ק ב'* העלה שאין איסור אפילו להוציא אזכרה בגילוי ראש אלא מידת חסידות. ומ"ש שם בתשובת נחלת בנימין שאם בבית חנוך שמו לחוק שצעירי ישראל צריכין לישב דוקא בפריעת ראש ועושין כן ע"ד אביהם וראשי העדה, זה איסור גמור משום ובחוקותיהם לא תלכו. הנה בק"ק יראים דפפד"מ (דפרנקפורט דמיין) בבית החינוך שנתיסד מהגאון ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל (ש*אני היית מורה שם ב' שנים וחצי*) יושבים התלמידים בשעת לימוד שאר המדעים בפריעת ראש, ורק בשעת לימוד תורה מכסים ראשם (וכן הוא המנהג בבית הספר בהאמבורג) וזה נעשה שם עפ"י תקנת הרה"ג מו"ה ש"ר הירש זצ"ל. ובפעם ראשון שבאתי לביתו של הרה"ג ש"ר הירש בכובע על ראשי, אמר לי שכאן הוא דרך ארץ להסיר הכובע מעל הראש כשבאין אל אדם חשוב, ואולי יראה מורה אחר (יש בבית החינוך שם גם הרבה מורים א"י) שאני איני מסיר הכובע מעל הראש לפני ראש בית החינוך (דירעקטאר) היה מחשב זה כאילו אני מבזה אותו. ובזה וכיוצא בזה אין בו משום בחוקותיהם".
אין לי ספק שתגלה את מקןר התשובה. ומיהו ה"אני", ואולי תפרסמו ברבים, ותודיע מדוע לא עשה כהוגן.
מי שכתב תשובה זו היה יקה, גם ליבוביץ היה יקה, הגר"א היה ליטוואק וגם הרב בעל התניא היה ליטוואק.
רצונך להתקיף דעות, בבקשה, אך יהיה עליך להצדיק את דבריך. תתקיף בני אדם, אמתין לך בסיבוב.
יהיה המותקף אשר יהיה.

תרצה להגיב על דברי, אנא עשה זאת מעל דפי הפורום, בגלוי וברבים.
יותר לא אגיב לדבריך אלי לתא האישי.

לאיקה.
גברתי, תרגעי.
אני לא פה. אך הייתי שם.


תוקן על ידי - נישטאיך - 24/10/2003 9:35:17
נמחקה הערה אישית בידי מיימוני

תוקן על ידי - מיימוני - 24/10/2003 9:51:16

אריק
את רשימת שאלותיך הראשונה איני מבין בכלל. אלא אם זו שאלת חכם שהיא חצי תשובה.

פיזיקה לומדים מפיזיקאים ופילוסופיה של המדע לומדים מפילוסופים של המדע.
שניהם חשובים באותה המידה ואולי יהיו כאלה שיטענו שהפילוסוף של המדע חשוב יותר מהפיזיקאי. הפיזיקאי אינו אלא טכנאי של עובדות. הפילוסוף של המדע הוא זה שיוצר את הסטרוקטורה שעל פיה פועל הפיזיקאי. הרי המהפכה הגדולה בעולם המדע פירושה קודם כל מהפכה בפילוסופיה של המדע כתוצאה מחשיבה מחודשת על הנושא ולולי אותה 'פילוסופיה של המדע' שהתפתחה החל מהמאה השבע עשרה, היו ה'פיזיקאים' תקועים עד היום הזה עם אריסטו אלכימיה ואסטרולוגיה.
פיינמן? מדען דגול, אבל איש מחשבה קטן מאוד שהבנתו במטא-מדע הייתה קטנה מאוד.

ולענייננו: הלכה תלמד מאנשי הלכה ה"טכנאים". אבל אוי יהיה לנו אם תפנה שאלות פילוסופיות למו"ץ המקומי שלך. אם יספקו אותך אותן 'תשובות פילוסופיות' שתקבל מאנשי ההלכה המובהקים, אין לי אלא להרהר ברחמים אודות טיבן של אותן 'שאלות הפילוסופיות' שהפנת אליהם.

נישטאיך

את הסיפור "מעשה נורא שהיה בירושלים" הבאתי אני, מאחד מספריו הישנים יותר של לייבוביץ - אני ולא צמח.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

נישטאיך,

שבת שלום.

למיימוני

תודה על התיקונים.
צדקת, הדברים היו דבריך, אך הוא ראה, שמח ועשה מקצתו.
"רבי ראובן בן איצטרובילי אומר: אין אדם נחשד בדבר אלא אם כן עשאו, ואם לא עשה כולו - עשה מקצתו, ואם לא עשה מקצתו - הרהר בלבו לעשותו, ואם לא הרהר בלבו לעשותו - ראה אחרים שעשו, ושמח", (מועד קטן דף יח עמוד ב).


לצמח,

היתה שבת שלום, שיהיה לך שבוע טוב.

אז נראה שזה עובד כאן בזוגות
האחד יורה והשני מחפה.

נראה שבזמן שנישטאך ואיקה מסתערים צמח נותר ללא מחפה

כיון שהערב תקף אותי שיעמום אנסה לטעון קצת כנגד נישטאך המלומד
שכדרכו בקודש דאג להביא מניחוחם של פורומים שכנים מתלהמים ועל כך כולנו מיצרים

לא! מיימוני! אני לא! מאיים שחלילה אם תמחק או תצנזר את הודעתי לא אכתוב לעולם בעכ"ח. אני ימשיך לבקר כאן כשעיתותיי בידיי

פעם השועל והאריה שוטטו בשיעמום במרחבי היער. כשלפתע העלה השועל רעיון להפגת השיעמום. ארי חברי.יש לי רעיון! בא נלך ונכה בארנבת. האריה השתעשע מעט ברעיון כשחיוך נסוך על פניו והקשה. וכי איזו עילה יש לנו להכות לארנבת. השיב השועל: אני הרי הערום שבחיות.הרעיון הוא פשוט. נגש לארנבת ונשאל אותה מדוע אין לך כובע. במידה ואין לה נרביץ לה מכיון שאין לה.המידה ויש לה נכה בה מכיון שיש בה. וכך הווה

למחרת היום שוב טיילו הצמד ביער ושוב חיפשו עילה להרביץ לארנבת. התכסיס שהומלץ על ידי השועל זאת הפעם היה " נבקש ממנה סיגריה. אם תביא עם פילטר נכה מכיון שכך ואם תביא סיגריה נטולת פילטר נכה בה מהסיבה הזו.

ניגשו האריה והשועל לארנבת ושאלו. ידידתנו הארנבת (החב"דית) היש באמתחתך סיגרייה. הארנבת שמעט החכימה מחבטות האתמול תיכף שאלה. וכי תרצו עם פילטר או בלי?
הסתכלו השועל ואריה זה בזה באכזבה...
אך תיכף פנו וטענו...וכי מדוע אינך חובשת כובע???

ישנו מאמר נוסף מעניין ביותר של חיים חפץ שהופיע במגדים תשס"ד. במאמר זה הוא מנסה להוכיח שדברי הסדר עולם רבא לגבי התקופה הפרסית מדוייקים, ואילו בספרות ההיסטורית העולמית ובמחקר ההיסטורי קיים בלבול רב.

קראתי את המאמר הארוך והמייגע, ואיני בר סמכא בעניין לחוות עליו דעה. שאלתי פרופ' מוכר הבקיא בתקופה הפרסית על המאמר והוא טען שבעייתו של חפץ היא שהוא מבקר את ההיסטוריונים הקלאסים מבלי להתייחס לפתרונות שהציעו החוקרים המודרנים לבעיות בכתביהם.
מכל מקום, גם אם חפץ צודק , הדבר לא יביא אותי לאמונת חכמים.