| נשלח ב-26/1/2009 12:29 |
 |
| |
והגולש בפורום?
או, האם על גלישה בפורום צריך לברך ברכת התורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2009 13:03 |
|
| |
בעל,
אין ברכה על לימוד תורה!!!! יש ברכה לעסוק בתורה!!!! ובהכירי את כתיבתך, וכרב אשר כבר מזמן לא רב,
כתיבתך בפורום היא עיסוק בתורה, ואי לכך ובהתאם לזאת, אסור לך לגלוש בפורום, לפני שבירכת על לעסוק בתורה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2009 20:34 |
|
| |
ירוחם,
אמנם לפי כמה ראשונים (ראה, למשל, מחלוקת רא"ש ור"ן בנדרים ח ע"א) מן הדין די בק"ש בוקר וערב, ומה שמעבר לזה הוא מצווה קיומית (ולר"ן: מצווה מדברי קבלה, ששבועה חלה עליה). אבל החובה ללמוד אותה היא חובה חוץ-הלכתית. המושג ביטול תורה, במשמעותו המקובלת (לא זו של ווטו, שאינה מתאימה לכל המקורות החז"ליים ובראשונים) מתייחס למישור החוץ-הלכתי.
שמא תאמר, כיצד יש עבירה אם לא מקיימים מצווה קיומית, הרי זה הופך אותה לחיובית? התשובה היא שהתביעה אינה הלכתית, ולכן במישור ההלכתי זוהי מצווה קיומית, ובכל זאת יש תביעה על מי שלא עושה כן. כמו נבל ברשות התורה ברמב"ן ר"פ קדושים.
ישנם דברים שנשארים מחוץ להלכה הפורמלית מפני שהם לא מספיק חשובים ויש דברים שנשארים מחוץ להלכה הפורמלית מפני שהם יותר מדי חשובים מכדי להכניסם, כדי שהעושה לא יעשה אותם רק מחמת הציווי אלא מחמת ההכרה בחשיבותם.
ויש לדייק זאת באופן נפלא מסוגיית מנחות שהוזכרה לעיל, לכל אורכה. אביא רק גרגיר אחד (שדומני שהבאתי כאן פעם). שאל דמא בן אחיו של רי"ש את רי"ש: כגון אני שלמדתי כה"ת כולה, מהו ללמוד חכמת יוונית? וענה לו שימצא לעצמו שעה שאינה מן היום ולא מן הלילה (שהרי כתוב והגיתם בו יומם ולילה).
ולכאורה קשיא, הרי אם דמא ידע את כל התורה, כיצד הוא לא ידע את התשובה לשאלה זו עצמה? האם זה לא חלק מהתורה? ואם אינו יודע, כי אז זה גופא מוכיח שהוא אינו יודע את כל התורה ועליו ללמוד הלאה. על כורחנו שאכן השאלה הזו היא מחוץ לתורה (=ההלכה הפורמלית), והוא שאל את רי"ש במישור של לפנים משוה"ד. ועל כך ענה לו רי"ש שאסור. ושוב, הכוונה היא אסור מחמת דהוי נבל ברשות התורה, ולא אסור הלכתית.
ובזה א"ש היטב הסתירה הקוטבית בין דברי רי"ש ור"ש בסוגיות מנחות וברכות שכל האחרונים טרחו בהן טובא.
כאמור, אפשר לראות מכל המהלך בסוגיית מנחות שאכן זו הכוונה (למישור החוץ הלכתי).
הדבר מזכיר את דברי הפוסקים שכתבו שכופים על לפנים משוה"ד (כמו השבת אבידה אחרי ייאוש או ברוב גויים וכדו'). והרי אם זה לפנים משוה"ד כיצד אפשר לכפות? התשובה היא שזהו דין, אלא שרצו להותיר זאת לנו ולא לציווי. אבל מי שאינו עושה מחמת הציווי לאותן שיטות חכמים כופים אותו על כך.
בשולי הדברים אוסיף שחכמה יוונית אינה בהכרח פילוסופיה, וכבר חלקו בזה הראשונים. יש שפירשו שהוא כגון שירי הומירוס או מליצות בלשון יוון וכדו', ולא ספרי חכמה.
ולכן אין שום הכרח לחלק בין מצב שהדבר נדרש לפרנסה לבין לימוד לשם הרחבת הדעת (כפי שהביא לעיל הלבן מבעל התניא). כידוע, הרמ"א מתיר לימודים כאלה לשם שעשוע בלבד (דומני שבלשונו שעשוע משמעותו היא הרחבת הדעת. אבל די ברור שמותר גם לשעשוע בעלמא, שהרי מי יכול לאסור על אדם להשתעשע מעט, אז מדוע מי שהלימודים הללו משעשעים אותו יהיה אסור בהם?).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2009 20:43 |
|
| |
את הקושיה מהגמרא במנחות כבר שמעתי בעבר, אבל מעולם לא הבנתי אותה. וכי יש איזה ספר שבו נמצאות התשובות לכל השאלות? גם אחרי שלומדים את כל התורה עדיין יש הרבה ספיקות שלא ייפתרו על ידי המשך הלמידה, אלא יש לשאול לחכם לצורך הכרעה ופסיקה בין שני הצדדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2009 21:20 |
|
| |
ר' מיכי
מה חידשת? שיש דעות לחיוב?
אבל מה השעור של לימוד התורה? כשאין לה שעור? מתי זה מתחיל -ביטול התורה-? האם אדם לא יצא לפרנסתו מחשש לב"ת? האם האדם לא יתפלל מחשש לזה? או האם אדם לא ימלא את חובתו האישית, הקהילתית האזרחית וכד' בגלל ביטול תורה? האם רק שירי הומארוס אסורים ללמוד? אבל פיתאגורס כן? האם את אפלטון אסור ללמוד? אבל את קאנט כן!
ומה זו בדיק התורה? שאסור להתבטל ממנה? האם כל ספר, הוא בחזקת דברי תורה? האם ספרו של מ. שלו. העוסק בתנ"ך יקרא תורה? או ספרו של י. לפיד? או י. ברנדס? הרי כולם עוסקים בעצם בתורה? למה ספרים החשובים בעייניך כן? וספרים החשובים בעייני אםשלום לא?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2009 21:33 |
|
| |
מיכי,
מסברא פשוטה, דומני שהכוונה בשעשוע הוא בהקשר לפסוק מתהילים "לולי תורתך שעשועיי כי אז אבדתי בעוניי" ואם כן הרי שמלבד השעשוע לשם הרחבת הנפש (וכפי המלצת הרמב"ם בהקדמה לאבות פ"ה) הרי שלא כל כך ברור שמותר גם לשעשוע בעלמא - כמובן שאי אפשר לאסור על אדם להשתעשע בלימוד תורה, אולם אי אפשר לומר על אלו שלימוד התורה משעשעם שהם ממלאים את ייעודם בלימוד - ואם כן, נמצא ששעשוע בעלמא הוא כן זמן ביטול תורה -
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2009 21:41 |
|
| |
http://kodesh.snunit.k12.il/i/1303.htm
יב אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן, ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתייה--אלא במי שממית עצמו עליהן, ומצער גופו תמיד, ולא ייתן שינת לעיניו, לעפעפיו תנומה.
יג אמרו חכמים דרך רמז, "זאת, התורה, אדם, כי ימות באוהל" (במדבר יט,יד)--אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו באוהלי החכמה. וכך אמר שלמה בחכמתו, "התרפית, ביום צרה--צר כוחך" (משלי כד,י); ועוד אמר, "אף חכמתי, עמדה לי" (קוהלת ב,ט)--חכמה שלמדתי באף, עמדה לי.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2009 21:58 |
|
| |
ירוחם כתב: "אין ברכה על לימוד תורה!!!! יש ברכה לעסוק בתורה!!!! "
תשובות הרמב"ם, הוצ' פריימן, ס' ל' - " החתימה נותן התורה היא עניין הברכה, לפי שעניינה הוא - שחייב אותנו ללומדה, וזהו עניין 'נתינה' והוא עניין הברכה לבקש עזר על לימודה, והחותם המלמד תורה לעמו ישראל - חוטא, לפי שהשי"ת אינו מלמדה אותנו, אבל ציוונו ללומדה וללמדה וזה בנוי על עיקר תורתינו"
תוקן על ידי נאחז_בקש ב- 26/01/2009 22:33:46
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 00:43 |
|
| |
נוך
אם יש לו עוד ספיקות כאלה, אז מה ההיתר ללכת ללמוד חכמת יוונית? אלא מאי, כנראה שהוא חשב שהוא גמר גם את בירור הספיקות.
ירוחם,
לא הבנתי מה הקשר של מה שאתה כותב לדבריי.
נאחז,
אני התכוונתי להרחבת הדעת, לא רק למנוחה. במובן של ערך חיובי.
ואם כבר הרמב"ם בפרקי אבות, הרי בפ"א הוא מדבר על חמישה סוגי דיבור, וביניהם הוא מביא דיבור של רשות. הרי לנו שדיבורים נייטרליים אינם אסורים. ובודאי לימוד חכמות הוא כך. ופשיטא שהרמב"ם ודאי סובר כך לגבי פילוסופיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 10:14 |
|
| |
ר'מיכי
אין קשר למה שכתבת, אבל אין גם תשובה מלאה בדבריך למה שאני כתבתי בראשונה ושאלתי.
נאחז
ולמרות הכל אין מברכים על לימוד התורה, רק על לעסוק בתורה, מה לעשות אבל זה כך.
אגב אם הית לומד קצת יותר, הית מבין בעצמך- שאי אפשר הלכתית לברך על ללמוד תורה
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 12:38 |
|
| |
אני התכוונתי להרחבת הדעת, לא רק למנוחה. במובן של ערך חיובי.
ואם כבר הרמב"ם בפרקי אבות, הרי בפ"א הוא מדבר על חמישה סוגי דיבור, וביניהם הוא מביא דיבור של רשות. הרי לנו שדיבורים נייטרליים אינם אסורים. ובודאי לימוד חכמות הוא כך. ופשיטא שהרמב"ם ודאי סובר כך לגבי פילוסופיה -
השאלה היא אם מה שמותר הוא אוטומטי גם אינו זמן ביטול תורה -
מזכרוני, פילוסופיה היא הרחבת הדעת לגבי הרמב"ם ונוגעת בסוג הרביעי דברים שכולם תועלת ( = אינם ביטול תורה
הסוג השלישי - מעשיות שמספרים ההמון שמקביל לצורך העניין ל'שעשוע בעלמא', מותר, אך אין בהם תועלת (= ביטול תורה
ירוחם,
שתי הברכות זו המסתיימת ב"נותן התורה" וזו המסתיימת ב"מלמד תורה לעמו ישראל" שתיהן מצויות בסידור התפילה ולשתיהן שורש בתלמוד. כעת אתה שלומד קצת יותר ספר לנו מתי משתמשים בכל אחד משני הניסוחים ( ברכות השחר ובעליה לתורה ?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 13:05 |
|
| |
נאחז
אני לא מבין אותך, מדובר על הברכה שצריכים לברך בבוקר- בתחילת היום- לפני הברכה- אסור ללמוד תורה,
והברכה היא לעסוק - ולא ללמוד, גם נותן התורה זה לא ללמוד תורה, וגם המלמד תורה אינה ללמוד תורה
אין ברכה ללמוד תורה,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 15:42 |
|
| |
נו אז יש לנו את כבוד דעתך המלומדת ולעומתך יש לנו את הרמב"ם במפורש - והבוחר יבחר !
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 15:56 |
|
| |
נאחז
ומה הרמב"ם אומר???? שצריכים לברך על לימוד תורה???? כך אתה מבין את הנקרא? או את הנדון?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
