|
|
| נשלח ב-27/1/2009 16:00 |
 |
| |
ומה אתה מבין מדברי הרמב"ם בין אם זה את הנקרא או את הנידון?
"החתימה נותן התורה היא עניין הברכה, לפי שעניינה הוא - שחייב אותנו ללומדה, וזהו עניין 'נתינה' והוא עניין הברכה לבקש עזר על לימודה -
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 16:10 |
|
| |
מה שהרמב"ם כותב- כותב כרעיון- בסידור התפילה שתקנו חז"ל, לא מופיע בשום מקום לברך על לימוד התורה, וזה הנושא.
אבל אתה כדרכך בקודש וכמו רבך המפורסם, מגלים פנים בתורה שלא כהלכה. וכותבים דברים שלא מענינם,
הנושא היה האם יש ברכה על לימוד התורה??? והתשובה אין ברכה כזו, וגם הרמב"ם לא כותב שיש ברכה כזו.
במקום לעסוק בהתצחויות בלי בסיס וידע, ולקרא דברי פילוסופיה, רצוי שתלמד הלכה- שבה הדיון, ותגלה כי אי אפשר שתהיה במציאות הלכה- של לברך על לימוד תורה .
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 16:33 |
|
| |
הנה הוא מתחיל עם ההטפות ההשמצות ושאר דברי רכיל המעלים קבס..
כתבת - על הברכה שצריכים לברך בבוקר- בתחילת היום- לפני הברכה- אסור ללמוד תורה - למה אסור? כי יש ברכה שצריך לומר אותה ולסיים ב"נותן התורה" והוא עניין הברכה לבקש עזר על לימודה -
האם אפשר להתחיל ללמוד תורה מבלי לברך "נותן התורה" ? ואם לא, אז יש ברכה על לימוד תורה או אם אין?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 16:39 |
|
| |
אין ברכה על לימוד תורה!!!!
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 16:45 |
|
| |
 נו, אחרי השמצות כאלה נמנע מהבן אדם לבחור בתשובה האמיתית, וזה עניין: ויכבד ה'
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2009 18:02 |
|
| |
ולמען הסר ספק, ומה שהמומחה יודע הכל טוען שמה שהרמב"ם כותב- כותב כרעיון- בסידור התפילה שתקנו חז"ל-
לא דובים ולא יער - הרמב"ם בתשובתו עונה לשואלים אותו כיצד לנהוג להלכה בעניין שתי ברכות התורה שלא היה מחוור להם מתי להשתמש בכל אחת משני הניסוחים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2009 13:23 |
|
| |
ירוחם, אמרת באשכול סמוך שלא עניתי. על מה הייתי אמור לענות כאן? רצית הרצאה על מהי תורה ומה גבולותיה? מה זה קשור לדבריי? אודה לך על שאלות קונקרטיות ביחס לדבריי או לא ביחס אליהם. אנא מקד את הדברים, ואנסה לענות על מה שאני יודע. באשר לגבולות של המושג 'תורה' אכן יש בזה עמימות לא קטנה, ואין לי הגדרה ברורה. אבל אלה שאלות כלליות, וזה לא נוגע ישירות לדבריי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2009 13:47 |
|
| |
רב' מיכי
כשאתה כותב על ביטול תורה- מהותו וחומרתו- זה שם האשכול, רציתי לדעת גם את דעתך על מהותו- כלומר מה זו תורה?
בעיינך ספרו של ר' ש.שקוף היא תורה, וכן ספרו של ר' חיים, ואחרים, האם ספרו של רבי משה מנדלסון על התורה- הבאור- גם היא תורה?- ואם לא למה לא?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2009 19:25 |
|
| |
בהחלט כן, באותה רמה של מו"נ או מפרשי התורה האחרים (בלי להתייחס להשוואת האישים עצמם). כבר כתבתי שזוהי 'תורה בגברא', כלומר סובייקטיבית. אם זה מוסיף לך ולהשקפתך אז זו תורה ואם לא אז לא. בניגוד ל'קצות' ור' שמעון שזה בכל מקרה תורה (בחפצא). וכבר כתבתי שהחלוקה הזו אינה בהכרח חלוקה של חשיבות או עומק, אלא חלוקה של איכויות שונות.
מאידך, יש דברים אחרים שלגביהם אני בספק, כמו 'ביקורת התבונה הטהורה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2009 00:20 |
|
| |
כמה הערות:
מאוד נהניתי מהפירושים ששמעתי כאן, את הפירוש של מיימוני שמפרש כאילו הפרעה בשינון היא בעצם פגיעה במסורה.
אהבתי גם את פירוש בוגי/רש"י שרואים בלימוד התורה סוג של ביטוח והפסקה בלימוד התורה מהווה סיכון, בעיקר כשהולכים בדרך מסוכנת. פשט מבריק שמאוד מצא חן בעיני.
לא הייתי מגיב לולא שמתי לב שכמעט לא התיחסו לאחת האופציות שהציע מתענין, שלא מדובר בסתם ביטול תורה אלא בהפסקה כתוצאה מהסחת דעת שולית.
בבחינת "ככה אתה לומד? כל שיח גורם לך להפסיק מלימודך?!"
יתכן שמה שר' שמעון מנסה לומר לנו שאפילו כשלומדים בדרך, צריך ריכוז ויראת כבוד לתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2010 13:21 |
|
| |
לא קראתי את כל האשכול, אך אולי זה יוסיף משהו. יש תחת ידי חוברת המובאים בה השיטות המחודשות והקיצוניות (גם אם לא מחודשות), בנושאים רבים. תחת הערכים של ביטול תורה הובאו הדברים דלהלן: " ביטול תורה - צריך באמת כל אדם להתבונן ולחפש דרכיו אולי הוא מאותן שאין להם חלק לעולם הבא ח"ו וכו', כי אף העוסקים בתורה תמיד אולי עברו עליהם כמה שעות ביום (בכת"י: שעה אחת) שהיו יכולים לעסוק בתורה ולא עסקו, והוא ח"ו בכלל די דבר ד' בזה. עכ"ל (דרשת מהר"ח מוולוז'ין, הובא בבניין עולם יג-ב ד"ה כתב).
ביטול תורה - נחלקו המפרשים האם יש חיוב ללמוד בכל רגע פנוי: המחייבים - משנה ברורה (קנה-ד), רמ"א (יו"ד רמו), ר' חיים מוולוז'ין (בניין עולם יג-ב ד"ה כתב). המתירים - אבן האזל (מלכים ג-ה), שכתב שלהדיוט (ולא למלך) מותר לבטל תורה כדי להתענג כגון כדי להשתכר או לבעול לצורך תענוג, אור שמח (תלמוד תורה א-ב), שכתב שאיש אשר כוחות נפשו נרפים ועצלים אינו חייב, אלא רק מי שנפשו חושקת בתורה ונקשר אליה בעבותות אהבה.
ביטול תורה - אחרי שרשב"י יצא מהמערה הוא חזר בו מדבריו (שאסור לעבוד משום ביטול תורה) ואמר שאדם יוצא ידי חובה בקריאת שמע שחרית וערבית, ומחבב את המלאכה (שדי חמד מערכת ו כלל טו ד"ה ולי).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2010 14:36 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2010 17:00 |
|
| |
תודה על ההפניה.
ראיתי שלא הביאו את הרמב"ם החשוב הזה:
"והמשחק בקוביא עם הגוי אין בו איסור גזל אבל יש בו איסור עוסק בדברים בטלים שאין ראוי לאדם שיעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה ובישובו של עולם" (הלכות גזו"א פ"ו הי"א).
[אשתדל למסור את הערתך למחבר]
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2010 17:40 |
|
| |
שומר
אם אתה מכיר את המחבר אנא ברר מניין נטל את הטענה שלפיה לדעת המשנ"ב והרמ"א חייבים ללמוד כל רגע פנוי. למיטב זכרוני אין כזה דבר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2010 10:48 |
|
| |
כיצד נסביר את 'ישחקו הנערים לפנינו'? לא היה עדיף שיגידו חבורעס?
ובירושלמי פאה פרק א הלכה א:
<אבנר למה נהרג ריב"ל ור"ש בן לקיש ורבנן ריב"ל אמר על שעשה דמן של נערים שחוק שנאמר (שמואל א ב) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ואימר אבנר יקומו>
|
|
|
|
|
