|
|
| נשלח ב-4/12/2006 20:06 |
 |
| |
קוטג',
נראה לך שבשנה וחצי זה רק ציפורים מצייצות??
בשנה וחצי עוברים הרבה! ועם כל זאת, לא חושבת שככה זה אחרי נישואים.
לא התנסיתי בנישואין אומנם, אבל התבגרנו, ואני חושבת שהאהבה שלי עם בעלי תהיה שונה לגמרי.
חוצמזה, תשאל זוגות נשואים איך היה לפני החתונה, ואיך זה אחרי החתונה. כולם יגידו שזה הבדל שמים וארץ.
מה שיש לפני החתונה, בזמן השידוך (כמו שחברה שלי אמרה לי "אני מתה עליו"), זה התאהבות, זה הידלקות, כי הרי איך אפשר לאהוב מישהו שאתה עדין לא חי איתו? אתה לא מכיר שום צד שבו, חוצ מהצד שהוא מראה רק בפגישה?
בכולופן,
אפשר לדבר על זה עוד הרבה ולא חייבים להסכים אחד עם השני.
כולנו נדע בסופו של דבר בע"ה במהירה!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2006 20:32 |
|
| |
הופה איזה שרשור מעמיק.
אם כוונה להתלהבות הראשונית, אני משתדל מאד לדכא אותה כדי לא להתאכזב.
לגבי אהבה אמיתית בין בני זוג, הרב שלי אומר שבאהבה צריך להשקיע, אם לא היא דועכת.
ראיתי בספר של הרב אבינר מאמר שמסכם את ההגדרות הנפוצות בעולם על מה גורם לאהבה,
המסקנה היא שאין כללים חד משמעיים.
פרימה, תודה לך על הייעוץ והנסיון שאת חולקת עמנו.
תוקן על ידי ירון777 ב- 04/12/2006 20:33:35
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2006 10:12 |
|
| |
חברה שלי סיפרה לי על איקס ששאל את החבר הטוב שלו שעומד להתחתן בעוד שבוע,אם וחס וחלילה נותנים לו אולטימום או שאתה חי,או שכלתך חיה,את מי אתה בוחר?
באופן אינסטיקטיבי הוא ענה ברור שלכלתי...
אחרי הרבה דיבורים על הנושא החתן אמר שהוא היה בוחר בעצמו,והאמת היא אני לא חושבת שהוא פושע או לא רומנטי...
שלושה חודשים בין אירוסים לחתונה לא מספיקים בשביל לבנות אהבה גבוהה ורוחנית...חוץ מזה שכל עוד שאתה לא נשוי, אין לך את הרגשת המחויבות העליונה הזאת...
לדעתי בונים אהבה עם זמן ועם נתינה,להדלק על בחור או בחורה אפשר כל הזמן...ומשם בוחרים אם להמשיך לאהבה או לא...ואפשר גם שלאו דוקא אני אדלק על הבחור ישר אבל לאט לאט עם כל דקה יותר שאני מבלה איתו אני מגלה בו צדדים מדהימים ואז ה"התאהבות" מתחילה...
אהבה זה דבר כל כך עמוק,ולא נראה לי שיודעים עליה כל כך...גם מי שחווה אותה...לך תדע אם זאת הייתה אהבה...
לך תדע אם הבחורה הבאה שתפגש לא תגרום לך לעקצוצים יותר מזאת שרצית ולא רצתה אותך,או להפך...
חוץ מזה,שאהבה בידיים שלנו,צריך אמנם לבחור בחור שהכי עושה לך את זה כדי שיהיה על מה לבנות גשרים...אבל סך הכל אנחנו אחראים לעניין...ככה כתבו רבותינו..
נתינה מולידה אהבה-יש דבר יותר נכון ויותר אמיתי מזה?תראו את האמא והבן
ממני,הקטנה
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2006 12:24 |
|
| |
עזר-
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2006 13:32 |
|
| |
הסבר לתנאי של "מחויבות":
את התזה לגבי שלושת המרכיבים של "אהבה" לא יסד פסיכולוג חרדי (אינני יודעת אם הוא חילוני או גוי, אבל חרדי הוא לא...), אי לכך ובהתאם לזאת "מחויבות" הינו מרכיב חשוב כשהוא בא להתוות הגדרה ל"אהבה מושלמת" לקהל היעד שלו (דהיינו הציבור הגוי\חילוני).
בעוד בציבור החרדי זה ברור לחלוטין שנפגשים על מנת לבדוק אופציה לקשר מחייב + ילדים, בציבור החילוני זה כלל לא ברור ויש כאלו שרק מחפשים קשר זמני ("מישהו לצאת איתו"), ולכן מחויבות היננה מרכיב חשוב.
דבר נוסף- בהחלט ייתכן שנפגש עם מישהו שיהיה לנו נחמד לשוחח איתו וטוב ונעים, אבל לא נחוש שום רצון להתחייב אליו לתקופה ארוכה, לא נרגיש שהרגש שאנו חשים הוא חזק מספיק כדי להחליט שאנו רוצים אותו כפרטנר לחיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2006 13:40 |
|
| |
אם תהיה משיכה למשודך, ויהיה חיבור (מה שקראת "יכולת להגיע לאינטימיות"), הרצון למחוייבות שהתקיים כבר קודם היציאה לשידוכים יוסב כלפי המשודך. כמו הרצון להביא ילדים.
אם החיבור לא יהיה מספיק חזק אז לא נרצה להיכנס למחוייבות, אבל אז הבעיה היא בחיבור ולא במחוייבות:
"לא נרגיש שהרגש שאנו חשים הוא חזק מספיק כדי להחליט שאנו רוצים אותו כפרטנר לחיים"
מה שאולי כן יכול להיות הוא שהרצון למחוייבות ירד בגלל דעות שונות או דברים שוליים, ולמרות החיבור:
תהיה משיכה, יהיה חיבור, אבל לא ארצה אותו כפרטנר לחיים בגלל אמא שלו המעצבנת.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2006 15:44 |
|
| |
כל אדם חייב להתחתן.אחרי הכל ...אושר זה לא הכל בחיים..
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2006 22:34 |
|
| |
איך נהנתי לקרוא את כל התרגילים בקשר לאהבה!
איני יודעת כמה מכם כבר נשואים וכמה מכם כבר טעמו ונשאו מה שזה אהבה אחרי החתונה, אבל אני נשואה, ומתוך נסיון, אין כדבר הזה "אהבה!"
כולנו חיים עם אזולת, שתהיי זו הורים אחים אחיות, חברים או בן זוג, עם כולם צריכים לחיות יפה בנעימות, אבל תדעו לכם שאהבה זאת משהו שאני יכו!לה לציין "שקר" אחד גדול
אם מישהו אומר\ת אני אוהב\ת אתך, אז זה שקר גדול,
אני מקירה רך אהבה אחת! בסיפור של ספר רומנטיים.
נגיד שכבר מצאתם , בעל נהדר, בן תורה חכם מסור ומדות טובות בדרך כלל הטבע שלו זה להיות טוב לכל בן אדם, ואוהב לעשות טובות, הוא מוכר בקהילה כבן אדם איש החסד. בסדר? אבל אהבה? הוא יכול להגיד מאה פעמים שהוא אוהב אתך,
תקחו דוגמא, אם יש נגיד רך מאה דולר, והאישה צריכה ללכת לפאנית, או לקוסמטיקאית, ומסכימים בין שניהם, שבשבוע הבא ביום ראשון תהי פנוי לזה, אז אתם יודעים מה יקרה?
האוטו זאת הבן זוג של הגבר, וכשהאישה הולכת לקחת את המאה דולר, במקום מאה דולר היא תמצא רק שלושים. ההפתאה: "לא היה דלק באותו אז השתמשתי אם הכסף!"
אף על פי שהאוטו זאת לא מקור הפרנסה, הבית כנסת לא רחוק, העבודה שלו לו רחוקה, אבל משום שהוא לא יצטרך ללכת ברגל את כמה עשרות מטרים ברגל האוטו יותר חשובה לו.
אז זאת נקראת אהבה?
אתם יכולים לחשוב שאני סתם מדברת, לא! ולא!
אני חקרתי, בדקתי, שאלתי, וגם עזרתי בעניינים כאלה.
אני לא זקוקה למאה דולר של בעלי, כי ב"ה יש מספיק, אבל כל אחד ואחת שחושב שימצאו אהבה,חלומות! חיים טובים כן, אבל אם תחפסו אבהבה תגמרו את החיים שלכם לבד!
דרך אגב בן אחותי שאל את אימה שלו ארבעה חודשים אחרי החתונה שלו, "תגידי לי אימה, מה זה אהבה?"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2006 00:27 |
|
| |
בוקר,
לא יודעת איך חיי הנישואין שלך, ולא יודעת איזה זוגות נשואים את מכירה, אבל אני כן אחפש אהבה, ואת יודעת מה??? בע"ה אני גם אמצא אותה (בטוח שזה יבוא אחרי הנישואין, אחרי שעובדים על זה, אבל אני מאמינה שזה יבוא).
לא סתם הרמב"ם (נראה לי שהוא) אמר: "חייב אדם לאהוב את אשתו כגופו, ולכבדה יותר מגופו". משמע- יש אהבה! את חולקת על הרמב"ם?? אני לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2006 10:56 |
|
| |
מאז שהתארסתי לפני למעלה מחודש, לא נכנסתי לכאן. היום, מתוך שיעמום החלטתי להיכנס ולראות מה חדש...
השאלה שבכותרת האשכול מאוד עניינה אותי, היא מעניינת אותי כיום והיא מעניינת אותי לפני שסגרתי ווארט. כי גם בלי להיכנס לפילוסופיות של יש או אין אהבה לפני הנישואין, מה זה אהבה, "להידלק", וכו', ברור לי שדבר אחד חשוב שיהיה עוד לפני שסוגרים ווארט: צריכים להתחבר אחד לשני.
ההידלקות והאהבה (עם כל משמעותיה), באות המון אח"כ.
תחושה שלי, כמאורס, חודש אחרי, זה שהחיבור יצר תחושת חיבור מוגברת שמראה גם ניצני הקרבה (שהולכת וגדלה עם הזמן).
הדבר היחיד שהייתה בו "הידלקות" אצלי, לאחרונה, זה הנרות חנוכה...
חנוכה שמח לכולם (אני חוזר לקיפאון).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2006 11:05 |
|
| |
צר לי לאכזב פה את כולכם באמת...
אבל אהבה לא קיימת...
זה משהו מהאגדות, ומרוב שזה מושרש לנו בראש, אנחנו מחפשים תמיד את אהבה..
צר לי על כל אלו שעוד לא הבינו שהיא לא קיימת.. כי כשמבינים זה מאין נפילה כזו, ותחושה שרימו אותך כל השנים שסיפרו לך שיש איזה שהוא אביר על סוס לבן ושיחד תוכלו לחיות חיים מאושרים לעד...
בדיחות ממש..!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2006 11:57 |
|
| |
shocistit,
אהבה קיימת.
תלוי איך את מגדירה אותה.
אם את מגדירה אותה כמו שעד עכשיו השרישו לך - אביר על סוס לבן- אז היא לא קיימת.
אבל אם אהבה (בין איש לאישה, הכוונה) היא הדאגה לצורכו של השני ואף הקרבה, הבנה, והביטחון שזה השותף לכל מה שעוברים בחיים. אז היא קיימת. (כתבתי די בתמציתיות)
ע"ע שיאהב אישתו כגופו.
_________________
לעצור ולחשוב. מדי פעם. לא ''מצוות אנשים מלומדה''. זה הנסיון שלנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2006 12:43 |
|
| |
הנקודה שלי היא, שאנשים כל פעם מחפשים את האדם שיעשה אותם מאושרים
כאילו שברגע שאדם מתאהב, זה כל הצרות שלו מסתיימות..
די תהיו מציאותיים, אין אהבה לא לפני ולא אחרי חתונה,
הצרות לא נגמרות.. פשוט יחד אולי יותר כיף להתמודד עם דברים
אבל אחרי חתונה, נכנסים הרגל, ושיגרה...
אין פרפרים ואין כלום...
פשוט כואב לי הלב, כל החברות שלי שכל כך האמינו בזה ואחרי חתונה אמרו לי מה זהההה? איפה האהבה? איפה הכיף שלי להיות עם בעלי כל היום וכל הלילה..
די אנשימים תתבגרו....
אני אומרת לא להתחתן "כי מרגישים אהבה לבן זוג.." זה מתפוגג...
עוצר וחושב, אני פשוט ריאלית... מעדיפה רגליים על הקרקע מראש בעננים...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2006 12:45 |
|
| |
מי שחושב שאין אהבה. אני ממש מרחמת עליו, ועל חיי הנישואין שלו.
שבת שלום לכולם.
אוהבת אתכם (-;
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2006 13:10 |
|
| |
shockistit
מה שאמרת זה ברור.
רק הערה..
וזה לא עניין של "כיף" לעבור דברים ביחד.
אלא להעזר אחד בשני כשצריך לעבור דברים..
גם אני ריאלי. פשוט גדרי "אהבה" כפי שאני מבין אותה שונים משלך.
האהבה שאני מבין אותה היא ריאלית.
לעומת מה שאת הצגת - שאינה ריאלית
לכן את חושבת שאין כזה דבר 'אהבה'.
אני מקווה שתצליחי להבין את המושג האמיתי מאחורי המילה הזאת.
ולהבין שהיא קיימת.
_________________
לעצור ולחשוב. מדי פעם. לא ''מצוות אנשים מלומדה''. זה הנסיון שלנו.
|
|
|
|
|
