חומרת ר' זירא

והקישור המובטח:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/entrez/query.fcgi

לא כתבתי את דברי לפני שבדקתי במספר מקומות פופולאריים את הדעה הרפואית הרווחת (תודה על הקישור הנוסף).
העובודות כפי שהן ידועות כיום הן שהזמן בו אישה פורייה הין בין 10 ל 19 ימים אחרי הוסת.
נשים שמקפידות על חומרת רבי זירא זמינות רק בין ה 13 ל 19 כלומר ב 1/3 פחות מכל אישה אחרת.
יש לשים לב שמדובר בממוצעים שיש להם סטיות תקן מאוד גדולות כלומר שאם אתה מסתכל על אוכלוסיה של כל העם היהודי כמות המשפחות הסובלות הוא גדול מאוד אפילו אם אחוז הסובלות הוא רק 10  %.
באופן סטטיסטי הפוריות הכללית נפגעת , זה בא לידי ביטוי בכמה דרכים:
רוב הציבור לא נפגע
בקרב 15-20 % בקירוב גס זה יתבטא במרווחים גדולים יותר בין ילדים כתוצאה מכך שחלק מין הביוצים פוספסו
בקרב 5-10 % בקירוב גס תהיה עקרות חלקית
בקרב אחוזים בודדים תהיה עקרות מלאה

אפילו אם תחלק את המספרים ב 10 או ב 100 או ב1000 עדיין מדובר במספרים אדירים.
אפילו עשירית אחוז מתוך אוכלוסיה של מליון בכל שנה זה עדיין אלף משפחות אומללות כל שנה.
תכפיל את זה ב1500 שנות גזירה ותגיע למספרים מפחידים.

זה ממש לא נדיר, ובמקרה הפרטי של הורי אשר היו "עקרים" באומללות אין קץ 5 שנים לאחר נישואיהם מסיבה זו ממש. קשה לדמיין את רמת הסבל והמתח שעובר על זוג עקרים.

.


הכמות אינה משנה את השאלה הערכית, היא רק קובעת האם ההודעה הקודמת היתה דמגוגית או אמתית - "..." .

אני לא מדבר על העובדות אלא על ההערה הערכית. גם ערכים יכולים להיות דברי הבל. אם אתה מדבר על מחוייבות לרוח התורה, אז עליך להתאים לציר ערכי מסויים. הסיבה מדוע דבריך הם הבל, הלוא היא כתובה על גבי דפי האשכול הזה, ואין טעם לחזור כעת על כל הדיון.
אתה כותב הודעה כאילו שהאשכול נולד כרגע, כאשר הכל כאן כבר נדוש עד דק.
ובכל זאת, רמז (כי אני מבין שאין לך כוח לקרוא): חרם דרבנו גרשום הוא מונע פריון לא פחות גדול. שלא לדבר על איסורי נידה וזבה בכלל.
בכל אופן, למי שאין כוח לקרוא את הדיון שהתנהל עד כה, אל יתערב בו.

_________________

מיכי

קראתי היטב את אשכול זה. רציתי להגיב מוקדם יותר אך שהיתי בחו"ל בזמן קיום רוב הפולמוס.
על מנת לקרוא את המאמרים בקישורים ששלחתם צריך להיות מנוי ולכן יכולתי לקרוא רק אבסטרקטים.
מתוכם נובע בבירור (מצטער אך ללא מספרים שכנראה מופיעים בגופי המאמרים) כי הפוריות של היהודים האורטודוקסים (אחוז הפרייה במחזור, לא פוריות כללית) נמוכה משמעותית מהאחוז בציבור הכללי.
אני מכיר מאוד מאוד מאוד טוב את נושא הפוריות מאחר ואני ואשתי עברנו 3.5 שנים של טיפולים עד לידת בכורינו. מאחר ועברנו תהליך זה למדתי היטב את הנושא ואני מכיר באופן לא רע את הרקע המדעי, ההורמונאלי וכדומה. למדנו על בשרנו את השפעת תוספות הורמונים על גוף האשה ומי שמזלזל בכך הוא פשוט בור וצריך לבקר במחלקת נשים בכל בית חולים ולספור כמה מהנשים שם בגלל בעיות שנובעות מהואמונים שקיבלו. אנחנו בילינו במחלקות אלו פעמים רבות מאוד.
לגבי עקרות הלכתית אני מכיר את הנושא היטב גם כן מגוף ראשון שכן הורי היו עקרים כאלו במשך מספר שנים.
קשה לי לתת מספרים מדויקים לאחוזים אך כנראה מדובר במספר מדיד בהחלט הגדול מאפס. כל מספר כזה ראוי לדיון ערכי.
כל מספר גדול מאפס הופך את הגזירה הזו ללא חוקית בעליל. המספר ודאי גדול מאפס מהיכרות אישית.

נסיון גס להערכת המספר אפשר להבין מעצם התעסקות העולם הרפואי בנושא.
התיאור הרפואי שאני ראיתי הוא כללי ומדבר על התופעה הקיימת כתוצאה מכך שאחוז מסוים של הנשים מסיימות את השלב הפוליקולרי ומבייצות לפני הטבילה ולכן הביצית מתבזבזת סתם. מה אחוז הנשים האלו אני לא יודע בדיוק אבל הוא לא זניח.

ברגע שמספר לא זניח של נשים עקרות בגלל גזירה הרי הגזירה הופכת מיד לבלתי חוקית בעליל.

אייל

כתבת: "כל מספר גדול מאפס הופך את הגזירה הזו ללא חוקית בעליל".

אתה מכיר קריטריונים בהם מותר להרוג במודע אדם אחד? או בניסוח יותר עדין לעבור על מצווה דאורייתא במודע?

אשוב על הראשונות. לא ברור לי דבר מסויים -

1) האם יש לנו איזה אומדן / ראיה, האם חז"ל (עד תקופת הראשונים) הכירו בהיקף הבעיה של עקרות שנגרמת מחמת חומרא זו?

האם ידוע לנו מהו הידע החז"לי, שהרי אם לא היו מודעים להיקף הבעיה, אין ללמוד מעצם האיסור, שהרי אפשר שאם היו מודעים לא היו גוזרים.
וא"כ נותרת רק השאלה של מנגנון ההלכה של ראשונים ואחרונים במשך דורות שאימץ חומרא זו, שזו בעיה מדרגה שונה.

2) בירושלמי שביעית א,א לגבי ביטול גזרת איסור זריעה קודם לשביעית שאלו: כיצד בי"ד יכול להתיר דבר של בי"ד שקדם לו? והשיבו: "שאם בקשו לחרוש יחרושו" - לפי הפרשנים הכוונה שמעיקר הדין כך תיקנו. קשה שלא להתרשם שמדובר בתירוץ אנרכרוניסטי בדיעבד מחמת הקושיא (מעניין להשוות לירושלמי שבת א,ג לגבי תיאור התרת שמנם של כותים, וגם שם התרת הגזירה מחמת שהציבור לא יכל לעמוד היתה מאוחרת, ואכמ"ל).
וכאן הבן שואל האם אמנם היסוד של עקירת גזירה הוא כה מוחלט?

3) לאידך גיסא: הנחת היסוד של כולם שלחז"ל יש אינטרס בריבוי הפריון, ושמא ואולי אדרבה בכך יצרו חז"ל איזון אצל זוגות בריאים שהפריון בד"כ נע סביב ימי הוסת ויווצר חסם טבעי (ואע"פ שזה אינו הטעם כידוע י"א שלגזירה היו כמה טעמים). אכן, לגבי המיעוט אולי לא חשו?