על המוסר הישיבתי

קוגיטו,

ראה תשובתו של הרמב"ם בהקדמה למסכת אבות פ"ד לשאלתך,

"מטרת כל מה שבתורה: כנתינת המעשרות והלקט והשכחה והפאה והפרט והעוללות ודין שמיטה ויובל והצדקה "די מחסורו" - הם כדי שיתחזק לנו "לב טוב" - והרי זו  חכמתה פנימיותה של התורה בקיום ההלכה שהיא פועלת על האדם מאליה

_________________

ריב
תודה על המרא"מ,אבל  מכאן  לא מובן שזה
קורה ממילא אלא אדרבה דינים אלו מעוררים
להתבוננת שרצון המצווה  שנרכוש לב טוב

אני חולקת עליך, כנראה שלא עיינת שם כראוי הוא כותב שם במפורש "ובזאת הבחינה בחן רב המצוות תמצאן כולן שהן מלמדות ומרגילות כוחות הנפש (= ללב טוב, לנדיבות, ולשאר מעלות המידות.

_________________

ריב,הרמב"ם מדבר כדברייך-שקיום המצות הנ"ל מרגיל ללב טוב,האם גם הלימוד הישיבתי ,שהוא מושא דיונני, בעל
סגולה כזו גם שלומדים על לקט ושיכחה?

ומה פירוש הלכה ג' בהלכות תלמוד תורה? ..וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמוד קודם למעשה - מפני שהתלמוד מביא לידי מעשה ואין המעשה מביא לידי תלמוד

_________________

א) אתה משיב לי בשאלה כביכול יש בדבריך סתירה לכך ש"הכל כלול בחבילה", התנא השיב לשאלתו של ריב"ז, ובתשובתו כלל את כל דברי חבריו ועל כן שובח על ידי רבו ב'טוב ההבנה' מעלה הנקנית על ידי תלמוד תורה ( בעל "לב טוב" הוא גם טוב עין השמח בחלקו, ודעתו נוחה מטובת אחרים. ובנדבת לבו הוא קונה לב הבריות, חברים טובים ושכנים טובים, כמו כן הוא משתדל לראות את הנולד שלא תצא תקלה על ידו לא לו לעצמו ולא לאחרים, והוא טוב  עם ה' ועם אנשים -)
 
ב)  לא רק לרמב"ם "הכל כלול בחבילה" קדמו לו חז"ל בקידושין מ , ובפאה פ"א, מ"א -
..ואם בא אחד להימלך אם ילמד תחילה או יעסוק במעשה, אומרים לו: למד תחילה- לפי שאין עם הארץ חסיד (תוספות, שם) כלומר, אל "הלב הטוב" שהיא מידת חסידות אין האדם יכול להגיע מבלעדי התלמוד

ג) הלכות ת"ת פ"ג  "היה לפניו עשית מצווה ות"ת אם אפשר למצווה להעשות על ידי אחרים לא יפסיק תלמודו ואם לאו יעשה המצווה ויחזור לתלמודו.

ואחרון, איך יתכן שכהן גדול יהיה עם הארץ? שהרי אמרו חכמים: ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ