עיונים במגילת בני חשמונאי (מגילת אנטיוכס)

[דר"ח,

קראתי בעיון את כל האשכול, ואיני מבינה את טענותיך בפסקה האחרונה.
באופן אישי, אני באה לכאן (גם) כדי ללמוד ולהשכיל. הודעת הפתיחה שלך באשכול זה בהחלט חידשה לי ועוררה בי עניין לבדוק ולחקור עוד. הדיון שהתפתח עם מואדיב, גם הוא עורר בי עניין והעלה, לטעמי, שאלות חשובות על המתודולוגיה הרצויה והראויה ללימוד היסטוריה ממקורות. ככלל, מצאתי שהדיון באשכול היה פורה ומחכים בעבור מי, שכמוני, אינו אמון על לימוד היסטוריה ו/או אינו מכיר את המקורות הספציפיים (מגילת אנטיוכוס וספרי המקבים, לדוגמא) הנידונים כאן.
מכאן, שלפחות בעבורי כתלמידה, אין באשכול הזה כשלון אלא דוקא הצלחה.
כמי שעוסקת לא מעט בהוראה ובהנחית לומדים, אני חייבת לציין, כי אין דבר משמח יותר משאלות של תלמידים, ובמיוחד אם הן עקרוניות ומאתגרות. ייתכן שה"אופי המלמד" שלנו שונה, אבל אני איני רואה טעם בהרצאת דברי אל מול הנהון תמידי מצד קהל של שומעים שאינם מגיבים, אינם שואלים ומקבלים כל אות מפי כאילו ניתנה בסיני. זה לא מעניין, זה לא מאתגר (כמורה וכאדם), ובד"כ זה מעיד על כך שהתלמידים לא מקשיבים...

בקיצור - מה לך כי תלין?]

אמשלום

הדיון ביסודו קצר ותכליתי, הוא נכתב למעלה ב-3 שורות בהודעה הנושאת את המילים "דוגמה לדיון ענייני", אבל משום מה הוא התארך שלא ביוזמתי, כי אני רציתי לסיים אותו בהודעה אחת.

כאשר אדם כותב תיאור היסטורי עכשוי, המתבסס על ספרי היסטוריה קדומים, והוא משווה זאת למגילת אנטיוכוס שהתיאור ההיסטורי שבה מעוות, הוא לא מצפה שיתחילו לדקדק איתו בתיאור ההיסטורי, כי הוא הכריז בקול ברור שהסיכום הוא העתק מספר שערך את הבירור ההיסטורי, האדם מצפה לדיון ענייני, ובמקום זה נטפלו אלי כותבים כאילו באתי כאן לשכתב את ההיסטוריה.

ועוד דבר פשוט, אי אפשר לפתוח דיון ענייני מול מגילת אנטיוכוס, בלי להציג תמונה היסטורית ברורה מול התיאור שבה, ולכן נכתב סיכום מקביל, וגם על כך יש כאלה שהסיכום היה להם לצנינים, והם חיפשו בו פגמים כאילו בסיכום זה יש תמצית ההיסטוריה וכעת צריך לבדוק זאת, ולנסות לערער זאת, זה לא נושא האשכול, ולא לכך באתי, צריך קצת להבין את מטרת הכותב, בפרט אם הוא הסביר את דבריו 8 פעמים, ומנסה בכל דרך לסיים את הויכוח המיותר, ולא להמשיך לחפש תואנות שלא עלו על לב איש.

מה שנכתב בהודעה האחרונה הוא שוב תשובות ענייניות, אם מישהו היה אומר לי שהוא סובר כמותי, לעולם לא הייתי מנסה להכחיש אותו ולחפש לו תואנות, אם הוא מסכים איתי אם כן הכל בא על מקומו בשלום, והאמת והשלום אהבו, אבל גם כאן משום מה חיפשו לי דעות והשקפות, וההבהרה נכתבה בהודעה האחרונה.

אשכול זה כולל בתוכו דרמה התכתבותית, אבל חלק גדול מהדברים שנזכרו בו, זאת התכתבות שנוצרה באחיזת עיניים, כי אין בכלל שום ויכוח על כך. 

אמנם אני לא צריך להצטדק, אבל נכתוב בשביל ההבהרה, אני לא מחזיק מעצמי כלום, אני יודע מה אני יודע ומה אני לא יודע, אני גם מודה בקלות על האמת כי אינני מחבב התפתלויות מחשבתיות, כך שצריך להכיר את האדם לפני שמחליטים מהו ומה חייו.

_________________