| נשלח ב-24/12/2006 00:23 |
 |
| |
פוסט חרדים
מבוא
העשורים האחרונים מוכרים כעידן ה"פוסט" החל מה"פוסט מודרניזם" וכלה ב"פוסט ציונות". הגם שאפשר לבקר את ה"פוסט" כרעיון (למשל רעיון היחסיות של הפוסטמודרניזם) אי אפשר להתווכח על המציאות ההיסטורית של ה"פוסט "קרי שתקופת הרלוונטיות של המושגים הנידונים חלפה, ותחתיה באה תקופה של פירוק ואולי בניה מחדש. גם אותם המנסים להחיות את המושגים הישנים (למשל מאבקם של המתנחלים למען ציונות התישבותית "בנוסח הישן") אינם עוד אותה תופעה עצמה, שכןבהקשר ההיסטורי-סוציולוגי הכולל יש לו מקום אחר לחלוטין מהקשרו המקורי. ברור שאנשי הישוב המפא"יניקים של חומה ומגדל אינם בוני המאחזים ביו"ש.
כידוע גם המושג "חרדי" הוא פונקציה במכלול היסטורי-חברתי מסויים. דפוסי ההתנהגות החרדיים שפותחו במאה ה-19 אינם בהכרח דפוסיו היהודי בן המאה ה-18, אלא מנגנון הבנוי להתמודד עם שימור המסורת כנגד המודרנה, ואח"כ אל מול הציונות החילונית.
עם התפרקות המודרנה (זה התרגום הנכון של המונח החרדי: "השכלה", המתיחס לקשת תופעות רחבה יותר מתנועת הנאורות של המאה ה-18) ושל האידיאולוגיה הציונית, והמעבר אל ה"פוסט" המלא סימני שאלה - גם החרדיות כמבנה מגובש המחובר בטבורו לתופעות הנ"ל נידון להתפרקות למרכיביו.
תחת החרדי יעלה הפוסט-חרדי, ועלינו להכירו. הוא יכלול בתוכו קבוצות מנוגדות כשם שה"פוסט ציוני "יכול לכלול בתוכו את צימרמן מחד ואת מרזל מאידך - כולם היו בניה של אידאולגיית האם המתפוררת.
1. הנהנתן
הכשל הבולט לעין בחרדיות כהתמודדות אפקטיבית בזמנינו עם "מפריעי הדת" היא שלעומת אידאולוגיות העבר ההתמודדות של זמנינו היא עם חברת הצריכה הנהנתנית. השטריימל שחסם באפקטיביות תופעות של קוסמופולטיות או ציונות, לא מצליח לנופף מעליו את הג'יפים, המותגים והבליינות - בעולם שהכל הולך ובלבד שהירוקים בכיסך. תופעת החניוק הנהנתן ראשיתה באמריקה ואחריתה בירושלים, ושום משגיח לא יכול לעצור אותה, כיון שהמנגנון החרדי אינו ערוך אידאולוגית ל הדגיש את רעת חברת הצריכה. האופציה היחידה היא קריאה לסגפנות, שאינה חלק מהחרדיות המקורית. במקור יש הערכה במחשבה החרדית לגבירים "משלנו" ולקפיטליזם האמריקני בכלל. (זאת מבלי להזכיר "אידאולגיות" סלובדקאיות או ריז'ינאיות כביכול שעושים זאת כשיטה או מסורת).
האפשרות ללכת עם ולהרגיש בלי היא התופעה הבולטת ביותר בעשורים האחרונים.
2. בעל התשובה
התמוטטות המודרנה והציונות הביאו רבים מבניה לשוב אל היהדות הישנה. אלה הנקראים בטעות "בעלי תשובה" משל היו בחור מהשטייטעל שאכל טריפה ומתחרט ולא נניח "שבים ליהדות", זאת מכיון שהחרדיות לא ערוכה לקבל אנשים שאמורים להיות זרם חברתי חדש,לכן הכינוי אינו קולע. לענ"ד אי ההבנה של מהות התופעה היא פצצת זמן של החרדיות המגובשת.
באשר ל"בעל תשובה" עצמו בשלבים הראשונים הוא היה מתחקה אחר אורחות הילידים ומנסה להדמות להם. אלא שהמבנה התרבותי השונה על כורחו חותר תחת המערכת הקיימת, אם דרך העצמת התנועות המיסטיות, אם דרך יצירת דך חיים אלטרנטיבית. ועוד היד נטויה. איך שלא יהיה מדובר בסוג יהודי עם זקן השונה בתכלית מהחרדי הישן. לענ"ד כשיבדקו את חלקם באוכלוסיה החרדית אנו עשויים להיות מופתעים. אנו נמצאים בשלב שחברה זו עדיין לא פיתחה הכרה עצמית.
3. החוזרים בשאלה החדשים
בהלך החיים הפלורליסטי והאדרת ערך הכנות, בצירוף המבוכה הגדולה בעולם ה"פוסט" החילוני - אנו רואים לצד עוזבי דרך קולניים מסוג הידוע ב"הלל" וכאלה ש"גילו את האור" בנוסח המודרניסטי הישן, גם גוון של עוזבי דרך בעלי לבטים, בעלי רגש דתי עז, אנשים ששבים ודשים ומנסים לחתור להם דרך חדשה ביהדותם. אלו חוברים יחד עם "פוסט חילונים" לבקש להם אלטרנטיבה חדשה לזהות יהודית שאינה ציונות חילונית ולא יהדות הלכתית. אם וכאשר יתגבשו אלו - היהדות ההלכתית תתבקש לתת מענה חדש לאתגר חדש.
4 מיסטיקן כיתתי
קבוצת שוליים חסרת משמעות כמו ברסלב הפכה להיות בולטת ביותר בנוף הפוסט-חרדי. יחס קבוצה שכזו לערכים החרדיים (מהוגנות בורגנית, ציות לגדולי תורה וכו') היא פוסט אם לא א-חרדית. קבוצות כחב"ד וברסלב נוטות לראות רק חבריהן כנושעים, דבר המביא למגמת בדלנות ודחיה מהצבור הכללי.
סמוך ונראה מסתובבים זרמים המשוייכים יותר לחרד"ל הצעיר והנאו-היפי כחבקו"ק, המקושרים עם זרמים מיסטיים חרדיים. הרב שג"ר מגדיר אותם כשיבה אל החסידות האותנטית. האם יווצרו אי פעם יחסים בין "חסידים" אלו לבין חצרות החסידות הישנה?
5. הפוסט חרדי המודע
עבר את תהליך החיברות החרדי בשלב מסויים בחייו, ומודע לאי ההתאמה של החרדיות לעידן הנוכחי אפילו כמשמר דת. בניגוד לקבוצות הקודמות הוא מודע למצב ההיסטורי חברתי ונוטל על עצמו את הפוסט חרדיות כמשימה ואתגר, קבוצה זו מונה כיום עשרות אנשים בלבד הכותבים ב"אגודה אחת" (יש המכלילים בו גם רבים מכותבי עצכ"ח ואז יתכן שהקבוצה מונה כבר למעלה ממאה).
6. החרד"לי
החרדליות ה"מהוגנת" (בניגוד למיסטי הנ"ל) היא אופציה למנגנון העושה שימוש סלקטיבי בחרדיות. לוקח את מה שהוא מבין כתוכו וככל הנראה משתדל להשליך קליפה (כגון אברכיות לכלל העם). החרדי הקלאסי שמח מתהליך זה אך עודו ממתין לשלב הסופי של ההתחזקות – קרי חליפה וכובע. משזה בושש לבוא נסדק עוד סימן שאלה בהכרח של המנגנון הקיים כמשמר דת בלעדי.
סוף דבר
כל אחת מהתופעות הנ"ל נידונה בעבר, וראויה לעוד דיון בעתיד. במאמר זה באתי להראות כיצד הקבוצות מהוות פנים שונות לתופעה אחת, והיא שידוד המערכות של החרדיות הקלאסית עכב חוסר הרלוונטיות שלה בתקופה שבה ה"אויבים המשותפים" פרשו לגימלאות.
שבוע טוב.
תוקן על ידי לבהעיברי ב- 24/12/2006 0:31:14
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2006 00:40 |
|
| |
אפשר להוסיף סוג נוסף?
הפתוח שלא מדעת, (בהנגדה לפוסט חרדי המודע),
כלומר, הוא יודע שהוא פתוח אבל הוא לא עושה שיקולי ההשקפה, הוא פשוט פתוח ועם כל זאת המבט האינטואיטיבי שלו לא רואה את זה כנהנתנות אלא כאורח חיים ברי יותר, לא כנסיגה אלא כצורה נכונה יותר לשמור על התורה והמצוות,
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2006 00:46 |
|
| |
שמחתי לזהות את הסטטוס שלי בין יתר המיקומים.
אתה מתאר תהליכים שמתרחשים בקבוצות השונות בתוככי הקהילה החרדית, והיטבת לחלק אותם לסוגים שונים ע''פ אמות התפיסה של כל קבוצה.
הייתי רק מוסיף פרמטר נוסף שראוי לדון עליו והוא: ''התקרבותם של הליטאים והחסידים'' מעבר לנוסחים השונים יש כאן זליגה של השקפות עולם. רק לאחרונה הוקם ישיבה בראשות הרב פוברסקי והרב אשר וויס.דווקא בעידן של קוטביות וריבוי החצרות א''א להתעלם מהתופעה הברוכה!!!
מי תורם למגמה?
מי משפיע על מי?
_________________
מני
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2006 00:55 |
|
| |
העובדה שזו תופעה ברוכה אינה הופכת אותה ל"פוסט",
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2006 01:02 |
|
| |
גוונא,
לא הבנתי מדבריך כיצד יש כאן תופעה של פוסט חרדיות ולא מזג אנושי מסויים בלתי תלוי בתהליכים חברתיים/היסטוריים.
אנא פרט: האם זו תגובה (אפילו לא מודעת) לחרדיות ההיסטורית?
או התפתחות ממנה? או חדירה של קבוצה משמעותית לתוך החברה? או תהליך שקרה מאליו (כגון נהנתנות)? ובעקבות מה?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2006 01:15 |
|
| |
את ההתקרבות החסידית ליטאית אפשר לראות כתופעת פוסט, במובן של סידור חברתי חדש, ומצד ההכרה (החלקית) בחוסר רלוונטיות של ה"דרך המסורה לנו מדור דור", הכוללת את הדיכוטמיה ההשקפתית ליטאיות - חסידיות.
ועי' באשכול כור ההיתוך.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2006 01:43 |
|
| |
מה לא ברור כאן? אלו אנשים שמסיבות שונות נחשפו לתרבות הכללית ולא שמרו מרחק ממנה, ועולמם הפנימי מורכב גם ממנה ולא רק מהסוציולוגיה החרדית, וכל זאת לא מסיבות אידיאולוגיות,
לגבי ההתקרבות הדרכים, החסידית והליטאית, אני חושב שאתה צודק אם כי יתכן לראות את זה כפשיטת רגל ולא כ"הכרה בחוסר רלוונטיות של הדרך המסורה לנו", כלומר פשחטת רגל בכך שחסיד אינו חסיד בשום דבר יותר מהליטוואק חוץ מהשיוך החברתי שלו ולהיפך, ומכיוון שאין כל הבדל מהותי ממילא הצדדים מתקרבים אחד אל השני,
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2006 07:41 |
|
| |
לה"ע ,
[ לכן יש לאמץ את משנתו של רשר"ה כדרך של לכתחילה , וכמו שהדגישו במאמריהם עליה , הגרי"י וינברג ואחרים , ולא שיש לראותה כמתאימה למצב של בדיעבד , גם אם יוצרה נתכוון אחרת ]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2006 09:11 |
|
| |
לב העיברי,
דומני שאפשר לחלק את תופעת הפוסט חרדיות לכמה קטיגוריות משנה.
1. זאת העוסקת אך או בעיקר בפירוק, לקטגוריה זו משתייך הטיפוס , הנהנתן, ולהבדיל החרדלי, הם עוסקים בעיקר בהשלכת הקליפה. (כל אחד והקליפה שלו.)
2. זאת העוסקת אך או בעיקר בבניה, כטיפוס בעת התשובה, החוזר בשאלה החדש, והמיסטיקן הכיתתי.
3. זאת העוסקת בפירוק ובבניה, לקטגוריה זו משתייך הפוסט חרדי המודע.
הפוסט חרדי המודע מחזיק בתוכו תת קטגוריה נוספת, אותם שאינם מצפים לבנות דבר מה חדש, אלא מחטטים בקדם מודרנה החרדית( אם לקדם מודרנה זו אפשר להחיל את השם חרדיות), וקוראים לחזור לאוטנטיות שלא פגעה בה המודרנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2006 10:24 |
|
| |
לב,
את ה"פוסט חרדי" הגדרת ככולל בתוכו קבוצות מנוגדות שאחד מהם הוא : "הפוסט חרדי המודע".
לכאורה זה שלב טרום הגדרת כיוון חדש כשהמסקנה יכולה להיות, בין השאר, הצטרפות לאחד מהרסיסים שהזכרת.
לדעתי,
המשימה והאתגר של "הפוסט חרדי המודע" הוא להסיק את מלוא המסקנות המתבקשות מה"מודעות" לסיבות שהביאונו לחלום ושיברו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 22:16 |
|
| |
תופעת הבלופריזציה
תופעת הבלופריזציה
לכל המינים הנ"ל יש להוסיף את קבוצת הבלופרים, אלה אינם חיים כקבוצה מגובשת, אבל מפוזרים הם בכל קהילות הקודש , ורק בקודש.
אמת, תמיד היו מתחזים, אלא שכיום בשונה מבעבר הזן הזה תופס תאוצה ומגיע אף "לחלונות הגבוהים"
אף אחד לא קם בבוקך, מכנס את בני ביתו, ומודיע להם על החלטתו לעשות הסבה ולהחליף מסגרת. אם היה כך היה טוב.
כך אולי היה נראה פעם, האדם ידע שאין הוא ירא אלוקים, הוא לא אכל טרפות תוך כדי מילמול "שלא להנאת גופי כלל"
כיום אפשרי לזרוק ווארטעס' לכל עבר, להפגין למדנות בכל פינה, ואף להיות זה המוכיח בשער. אם יש צורך אף להיות השוטר שרודה והכל כמובן לשם שמים. כל זאת בלא להיתחייב בכלום, בכלום. חוץ מכמובן להמשיך לקנאות להשם ולתורתו...
לאחר מחשבה:[לא מאומצת] אכן אין זה מן הנכון להכניס אותם לרשימה, עדיף וקל יותר להוסיף לקטלוג את אותם שאינם כמותם, לא יודע איך לקרוא להם, ואולי טוב שאין להם שם וכתובת, אחרת כל הרמאים יקטלגו את עצמם לקבוצה הזו של האמיתיים...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2007 09:40 |
|
| |
לב העברי
חוששני שאין כאן "פוסט חרדי" אלא "טרום חרדי". מאחר והעיסוק האובססיבי ב"חרדיות", שבא לידי ביטוי ברבים מהאשכולות כאן, מתמקד בפתרון מצוקות ומרירויות חברתיות בלבד, אולם ממשיך להיאחז בדבקות במיתוס ה"דעת תיירה" בכל הנוגע להלכה. חוששני שבדיון אודות עובי הגרביונים ואורך החצאיות (איך שרג"ס נהנה עכשיו...) לא תמצא סובלנות יתרה למי שיעז לטעון כי המשנ"ב ופוסקי זמננו מקלים מדי... כפי שכתבתי באשכול אחר, אני חש באויר מין נוסטלגיה לפא"יניקיות הישנה והטובה שבאינסטינקטים ה(באמת) בריאים שלה יודעת מה טוב ונכון, אולם בכל רמ"ח ושס"ה דבוקה בחזו"א ובגרשז"א ולא מעלה על דעתה להתייחס לפסקיו של הרב שאול ישראלי או ר' ישראל רוזן.....
_________________
---------------------------------------------------------------
"שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר".
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2007 13:52 |
|
| |
איני מבין היכן טענתך מתמקדת.
א. ריכוז הסמכות ההלכתית? - האם רצונך שכל אחד יפסוק הלכה לעצמו.
ב. תליית פסק ההלכה במיסטיקת דע"ת? למי טענתך מכוונת?
ג. המנעות מדיון הלכתי בפורום? האם כאן המקום לדעתך?
אם סעיף א' הוא הנכון, ואתה דוגל באינדבידואליזם הלכתי (שבעיני אסור שיהיה לו מקום רשמי, כי אם ביחידי סגולה כמו האמנשנובר) עשה מה שאתה חפץ - מה עניין זה נוגע לחברה? אא"כ אתה רוצה שהחברה תאמץ סובלנות לאינדבדואליזם הלכתי.
אם להיפך, אתה מעוניין בכפיה ציבורית של הלכות מחודשות (חומרות בצניעות, פתיל תכלת, ת"ת זילברמן - ושאר דברים בסגנון ההלכה הישירה והלא מתחכמת של הגר"א), צריך להגדיר סמכות כפיה הלכתית חדשה ואת הלגיטימציה שלו. וזה מסלול ארוך בפ"ע.
אנא הגדר עמדתך.
תוקן על ידי לבהעיברי ב- 15/01/2007 13:53:15
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2007 22:29 |
|
| |
לב העיברי.
ברצוני להיתיחס לסעיף 4 שבמבוא. תחת הכותרת "מיסטקן כיתתי" הכללת את ברסלב וחב"ד, כתבת 'קבוצת שוליים חסרת משמעות', לדעתך הם מתמזגים בנוף של הפוסט חרדים. לדעתי הדברים נכתבו מחוסר ידע, והסתקלות בזווית שאינה נכונה.
ישנם "כמה וכמה" שטיבלאך של חסידי ברסלב, שציבור המתפללים שם הם ציבור איכותי ועובד השם על פי כל הכללים הכתובים בספרי החסידויות השונות. מי אם לא הם שומרים על האותנטיות ועל הסגנון הישן. האם העובדה שהם אינם מחטטים בכל פרשיה פולטית או ליכלוך מוציאה אותם מהכלל, או שהנחנחים הרוקדים ברחובות הם לדעתך מיצגים את חסידות ברסלב?
הייתי ממליץ לך להתחקות קצת אחר הברסלבים אלו החובשים שטרימל, תראה אותם לשבת בסעודה שלישית, יש לנו רבות מה ללמוד מהם ואולי כך יעצר במשהו תופעת הפוסט חרדים.
דרך אגב, בכלפי הם מצביעים גימל, אולי זה יוסיף להם זכות במשהו...
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2007 01:33 |
|
| |
מה הגדרתם של אותם רבים, אולי רבים מדי שפשוט הולכים עם הזרם, אותם שאם היו נולדים כחילוניים היו גם מתים כחילוניים ולא מתוך אידיאולוגיה, אלא פשוט מתוך עצלות וחוסר אומץ להתמודד עם חייהם שלהם,
ללא הכללות חלילה, אבל מעטים מהם עושים שינוי בחייהם לאחר לימוד מוסר ולהבדיל לאחר קריאה של השקפה בעיתון היומי.. אולם כשהעדר מחליף לפלאפונים כשרים גם הם ידעו להסביר כמה שזה נורא, היה ובטעות הם נולדו כליטאים יבוזו בכל ליבם לחסידים, וכן להפך, ואם תשאלם ישיבו לך שזה השקפתם. ויצטטו במרץ את אשר קראו לאחרונה בשופרם של גדולי הדור.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2007 00:51 |
|
| |
בספר "התניא" מבאר שיש סוג של אנשים שיכולים ללמוד שעות ברציפות, בלא להוציא עין מהגמרא, וכל זה בלי מלחמות עם היצר ובלי להתאמץ כלל.
אותם אנשים לבטח מסוגלים לעוד דברים שדורשים מאדם מן השורה מאמץ והתגברות, ולהם הדבר יבוא בקלות, כמו למשל וותרנות ועוד ענינים שקשורים במידות.
בעל התניא מכנה את אותם צדיקים כבעלי "מרה שחורה". הם יקבלו שכר על לימודם ועל מעשים טובים שלהם, אלא שהם אינם דומים למי שנלחמים ומתאמצים בשביל עשיית טוב. או שהגיעו למה שהגיעו ביגיעה. [א"צ לומר שהדברים לא אמורים בנוגע לשמירת שבת או לאו של לא תרצח,וכאלה.]
אם אנשים שיכולים להיות עסוקים כל ימיהם בתורה וחסד, אפשר לכנות "בעלי מרה שחורה", אז לאנשים שכל ידיעותיהם היא כתוצאה מהתעסקות בהשקפות של י. חובב מיתד וקלוגמן מהמודיע, למרות שהם אנשים טובים ובאמת לא יודעים יותר מזה, יחשב הדבר כמחמאה, אז אולי בעבורם מתאים יותר "בעלי מרה חלודה", אולי.
|
|
|
|
|
