תורתו אומנותו

לצערי אני לא כל כך מסכים אם הנאמר כי לידיעתי ומשיחות עם כל מיני בחורות לא כל הבחורות רוצות בעל אברך כולל זה לאנרצונם אלא לא נעים וכ'ו והמציאות שמיד אחרי החתונה או קצת לאחר מכן ראו זה פלא כמה יוצאים למגזר העבודה? אז בדקו את סביבתכם והיווכחו.......

_________________

עוצר וחושב,
כל מילה, בסלע!!

הרבה מ"המודרניות" האלה שחפצות שהבעל ילמד בכויילל, במידה ואחרי החתונה אין להן כסף למותרות שלהן, הן יורדות מהעץ של הכויילל. הכול ענין של דמגוגיה שחינכו אותן בסמינר.

אריאל, תודה מצאתי את זה בעצמי.
וביתר פירוט.
על שני הפסוקים העוסקים בגיל כניסת הלויים לעבודה:
במדבר ד´, כ"ג: "מבן שלושים שנה ומעלה... כל הבא... לעבוד עבודה באהל מועד".
במדבר ח´, כ"ד: "מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא... בעבודת אהל מועד".
שואלת הגמרא במסכת חולין דף כ"ד/א ועונה: "אי אפשר לומר שלושים שכבר נאמר עשרים וחמש, ואי אפשר לומר עשרים וחמש שכבר נאמר שלושים! הא כיצד? עשרים וחמש ללמוד ושלושים לעבודה.
מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים שוב אינו רואה".
ובסגנון דומה אומר מדרש ילקוט שמעוני על פרשת בהעלותך.
בניסוח שונה מעט מדרש רבה על פרשת בהעלותך: "כל שאינו רואה סימן ברכה במשנתו בתוך חמש שנים שוב אינו רואה".

לגבי הסיפור שהבאת. נכון.
אבל כמובן שהשכר שלנו בתור לומדי תורה הוא לא בידיעת התורה גרידא אלא בעמלה של תורה.
לכן אותו אחד שלמד 400 פעם זכה לשכר עצום.
לעומת זאת בימינו יש יותר מדי דגש על "כמה" הבחור יודע ולא "איך" הוא משתדל ללמוד.
ומי שלא הצליח 5 שנים זה לא אומר שהוא צריך להתייאש.
'ברכה בלימודו' לא מדובר דווקא על ידע.

_________________

לעצור ולחשוב. מדי פעם. לא ''מצוות אנשים מלומדה''. זה הנסיון שלנו.

שלא תהיה טעות זאת לא בקיאות שלי אלא של הרב שלי. אני עצמי לא ידעתי את המקור.

ולעניין.
 כמו שאמרתי. בחורה לא צריכה (אני מדגיש צריכה. כי אולי היא רוצה. אבל צריכה היא לא)
 להקריב את עצמה בשביל המטרה הזאת.
אמנם יש שכר למי שעושה את זה.
אבל בכתובה כתוב שהבעל צריך לפרנס את אישתו. ומי שחושבת שהיא לא תוכל לוותר על זה אז היא לא עושה "טעות" או משהו רע.
באמת..כמו שהבנתי מאחיות שלי. בסמינרים מכניסים את גודל מעלת הוויתור הנ"ל כך שבחורה שאינה מוותרת היא בעמדת מיעוט או אפילו מרגישה נחותה.
ולגבי השינוי אחרי החתונה.
הרבה פעמים זה יבוא מעצמו. הרבה אברכים יוצאים לעבוד בשלב מסויים. כי פשוט אין ברירה.

לגבי עצמאותו של הבחור.
"מסגרת" זה דבר שקל להגיד ולשבח.
אבל למעשה בגיל הזה אני חושב שאין משקל גדול למסגרת של הבחור.
ייתכן שהבחור שעובד קובע עיתים לתורה.
וייתכן שהבחור שנמצא בישיבה אינו לומד בכלל. או לומד פחות. 
ובהנחה שהוא כן לומד מה עדיפה מסגרתו ממסגרת הבחור שעובד?
1. שניהם מתפללים
2. שניהם לומדים בזמנים קבועים

רק שאולי זה שלומד- לומד יותר.
אבל מצד שני הוא לא מפרנס את אשתו. הוא חי בדוחק רב (לא לגבי עצמו, לגבי אשתו והילדים)
קשה אחרי זה לעזוב והתחיל לעבוד.

זה שעובד אולי לומד פחות
אבל מצד שני. הוא מפרנס את אשתו. חי פחות בדוחק . ולרוב בשלב מסויים הוא יוכל לעזוב את העבודה ולשבת וללמוד ברוגע.
מה שכולנו רוצים.



 

אני גם נורא התחבטתי בנושא. לומד? או עובד לומד? האם אני אהיה מסוגלת לפרנס אברך? אני מאוד רוצה... אבל האם אני בנויה לחיי צמצום מצומצמים ביותר?
הגעתי למסקנה. כשאני נפגשת, אין לי דרישה ללומד או עובד לומד. אני אומרת לא משנה. אני נפגשת גם עם עובדים לומדים, וגם עם אברכים (מי ישמע כמה נפגשתי, כן? אבל בתיאוריה, כשאני שומעת על הצעה). ואתם יודעים מה? מה שה' יזמן לי- אני אודה לו מכל הלב.
יש לי חברה שלא חסר לה כסף וכל חייה היא פיזרה כסף בלי הכרה. היא חולת מותגים, ולא תקנה בגד מתחת לסכום של 300 ש"ח. היא התעקשה על אברך!!! ניסינו להוריד אותה מהעץ בו היא נתלתה, ונחשו מה? בורא עולם זימן לה עובד. עובד כל היום, גם כן בסגנון שלה. הוא קובע עיתים לתורה.
ולעומת זאת- יש לי חברה (במקרה החברה הכי טובה של החברה הנזכרת לעיל), שהיא לא רצתה לשמוע על אברך. היא אמרה שהיא רוצה רק עובד לומד. ונחשו מה? בורא עולם זימן לה אברך.
קיצור, ה' יודע מה טוב לנו, הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים מה טוב לעצמנו.
צריך להתפלל שנחזיק בית של תורה, ושנזכה לבן תורה אמיתי (לא משנה כמה ילמד, העיקר- מהי התורה בשבילו...)

נראה לי שזאת אחת התגובות הארוכות ביותר שכתבתי אי פעם.

סיבה פשוטה.

בנות רוצות שהבעל יהיה בן תורה.
בנות רוצות שהבעל יהיה ירא שמים.
בנות רוצות בחור טוב שלא השתובב.

אמנם קיימים בחורים שעובדים ויתקיימו בהם שלושת התנאים, אך המציאות כיום היא שהם מיעוט. (אולי בעתיד המציאות תשתנה). לבנות שמחפשות שידוך אין עניין (ואין גם אפשרות) לשנות את המציאות, אז הן זורמות איתה.

אבגד,
אני מוכנה להסתפק בשתיים מתוך השלוש שציינת
יותר נכון, הייתי  מעדיפה שיהיו לו רק 2 מתוך ה-3...

גם אם תסתפקי באחת, ולא משנה איזו, בדור שלנו יש יותר סיכוי שתמצאי אותה בבחור לומד.

כמובן שאפשר למצוא גם בחור שעובד עם כל המעלות (כשכתבתי בן תורה התכוונתי לבחור שלימוד התורה הוא חלק ממנו ממש - גם אם הוא עובד)

בקיצור אבגד לא ענית על כלום
יכול להיות בחור עובד ועם זאת בעל כל המעלות שמנית קודם.
אז למה הן רוצות דווקא לומד?
ולא נראה לי שהסיבה של "לא רוצות לשנות את המציאות" היא ריאלית.
את האמת.. היא חושבת על הכיוון הזה בכלל?
או שמדובר בתזה חברתית?

תוקן על ידי עוצר_וחושב ב- 28/12/2006 22:52:23

הן רוצות ללכת על יותר בטוח

תוקן על ידי א_ב_ג_ד ב- 28/12/2006 23:05:33

תיקון:
מה תיקנת?? כבר כתבתי הודעה עכשיו אני צריך לתקן.

לגבי בטוחות לגבי זה.
אני חושב שצריך לבחון כל מקרה לגופו כדי להיות באמת בטוח ולא להסתמך על מה שבדרך כלל.

אתה חושב כי אתה נמצא בצד מסויים של המטבע וזה טבעי. אם אתה רוצה להבין אותן תצטרך להתנתק מהצד שלך.

אני למשל חושב שאם בחור משתמש באינטרנט לא צריך לפסול אותו מיד, אפשר לדלג עלי ככה.

אבל אני גם יודע שאם לבת שלי היו מציעים בדור הזה בחור שמשתמש באינטרנט הייתי עובר להצעה הבאה, לא הייתי לוקח סיכון.

-----
הסיבה לתיקון:
בהתחלה חשבתי שלא ממש ניסית להבין אותי ופסלת מיד, אח"כ אמרתי שמא לא הדגשתי מספיק את עיקר התשובה אז תיקנתי.

_________________

אוקיי..אז בוא נלך לפי השיטה שלך.. למה הן בטוחות יותר פה ולא שם?
בסופו של דבר אתה תגיע למה שמלמדים אותן בסמינר.
כי 'עובד' לא סותר יראת שמיים וכדו'