לפני שבוע קיימתי פגישת עסקים עם עו''ד מזרחוניק שהתחרד, שהודיע לי כי הוא נאלץ לדחות את טיסתו שכן הוא היה אמור לטוס באל על. הייתם צריכים לראות את המבט הרציני שבפניו אשר הביעו חד משמעית כי הוא מקיים מצווה ככל המצוות הכתובות בשו''ע. (הוא אינו לומד בכולל, כיוון שהוא ''חוצניק'' שכידוע להם הותרה העבודה).
-----------------------------
הקדמות לכל דיון רציני בנושא
יהי רצון שלא נחטא בציניות כלפי גדולי ישראל והעסקנים המנהלים את מערכות היהדות הנאמנה בשמם (א''כ ברור לי כי בסוף רשימה זו ישאר לי מעט מאוד רספקט לגורמי המערכת ושיקול דעתם - ונשאיר את הדיון על אשמת או חפות הגדויילים לאשכול אחר).
1) מה ההבדל בין חברת תעופה בבעלות יהודים שעובדת בשבת לבין חברת תעופה זרה הטסה בשבת או משתמשת בשירותי קרקע בשבת?
2) האם ישנו הבדל בין חברת תעופה לבין כל תאגיד מחלל שבת בשליטה יהודית? מסתבר שכן. רב חרדי חשוב טען באוזני שלא מדובר ברצון למנוע סיוע למחללי שבת, או נסיון למנוע מצב (כמו בארצות זרות) בהם קשה למצוא עבודות צוורון כחול מסויימות ללא מוכנות לחילול שבת, אלא ברצון למנוע חילול שבת ''יצוגי''?
3) מתי יחרימו את בזק, חברת החשמל, ובית חולים הדסה? ומתי יאסרו על הרב פירר להפנות חולים למנתחים הידועים כמחללי שבת שלא כצורך ואשר לא חתמו על כניעה מוחלטת לועדת רבנים? האם יש ''סכנה'' בשימוש במתקנים רפואים אחרים מאשר מעייני הישועה?
4) האם המלחמה באל על הינה ענינית ומבוססת על המצב הנוכחי, או שואבת את כוחה במידה מסויימת מהמאבק נגד אל על בתחילת שנות השמונים עת מניות החברה היו בידי המדינה. האם הרבי מגור צריך לסיים את העבודה הבלתי גמורה של אביו כגורג' דבליו גוניור?
5) ידוע ומפורסם לכל העולם שאל על מחללת שבת כבר שנים הן בשימוש בשירותי קרקע והן על ידי טיסות של חברות בת. האם אנו חוזרים שוב לטענת חילול השבת הייצוגי? יש כאן פער גדול בין התודעה החרדית לפיה מדובר בגלות בארץ ישראל, המכתיבה הימנעות מעיסוק יתר בעניני המדינה ומכל נסיון לשוות להם צביון יהודי סימלי (גישה שבאה לידי ביטוי באי החרמת המשטרה או שימוש בנמל התעופה), לבין הרצון הכפייתי להפוך את המדינה למדינת הלכה ייצוגית.
6) מדוע בארה''ב הרבנים אינם מחרימים עסקי יהודים מחללי שבת? משום שאנו נמצאים ביידישע מדינע?
7) אין ספק שיש ענין גדול בלחזק שומרי שבת, ולמנוע מצב שבו שערי מקום עבודה נעולים בפני יהודים שומרי שבת. אך יש מרחק רב בין הנזכר לעיל לבין הפקדת נוסח חרם בידי ועדת עסקנים שמנסה בהזדמנות זו להכניס לאל על מספר עזים נוספות בהזדמנות קדושה זו, מעבר להתחייבות חגיגית על שמירת השבת ופיטורי כל מנהל שיאשר חריגה. ישנה אי הגינות בסיסית באי חשיפת פרוטקולי השיחות בין העסקנים להנהלת אל על. הייתי רוצה לראות שיחה ישירה בין מנהלי אל על לבין חותמי החרמות ללא תיווך של דרג הביניים, שעליו אנו לא כל סומכים משום מה. רק עתה למדנו כי אל על הסכימה להתחייב בנושא המהותי - על שמירת שבת - אך לא לעיזים הנוספות - זכות הווטו לרב והערבויות. למרות שאני בטוח כי לרבים ההתחייבות המהותית מספיקה, הרי שהדינמיקה של ''מערכות היהדות החרדית בארה'ק'' מכתיבה כי כל הגדויילים יישרו קו עם האדמו''ר מגור הספונסר הראשי של מלחמות השבת. http://bh.hevre.co.il/news_read.asp?id=2578&cat_id=1 (שימו לב לביטוי ''האדמו''ר מגור פסק'' במקום ''הכריע'') מעניין באם האדמו''ר מגור גם דורש שיבטלו את הסרטים המוקרנים במטוס גם לציבור החילוני.
הפרשה הזו מהווה מיקרוסמוס של דרך הניהול העגומה של כל מאבקי היהדות החרדית ותהליך קבלת ההחלטות המאפיין אותם.
לסיכום:
1) העיתוי וההגיון העומד מאחורי המאבק באל על הינו תמוה ביותר ומעל העקביות שהוא משקף מרחף סימן שאלה גדול
2) כמו בכל המאבקים אנו עדים להעדר מוחלט של נקודת המבט של הציבור החילוני מהשיח החרדי שמשום מה ברי לו כי הציבור החילוני תומך ברובו במאבקי היהדות החרדית להשלטת צביון יהודי וכי הלחץ של קבוצת מיעוט מתקבל בהבנה על כל שדרות החברה, אשר אין להם ענין להיות תקועים בטורקיה בסוף השבוע. שום מילה על שיקולי רווח והפסד בהפעלת כוחניות.
3) מאבקי היהדות החרדית משקפים יותר דינמקת יחסי כוחות קואוליציונים (בהם החצרות התומכים במאבקי מכוני ההשתלמויות למורות, המאבק בטריקו ובלייקרה, מסייעים במאבק למען הבייבי הפרטי של האדמו''ר מגור) מאשר משנה אידואולוגית סדורה
4) ישנו קשר שתיקה מוחלט והעדר דיון ציבורי באשר לנימוקים כנגד המאבק, הטקטיקות הרצויות, הדרך בה נבחרו ''ועדות הרבנים'' ודרך פעולתם, העיזים שהוכנסו בדלת האחורית, והצעות הפשרה שנידחו.
5) האם יש רבנים האומרים לא או היכולים לאמר לא ? והאם משתפים אותם בדיונים? או מספיק שחצר הרבי מגור תסגור הסכמות עם חצרו הביזנטית של הרב אליישיב בכדי לשוות לפסק מימד של החלטת סנהדרין מחייבת.
מרגיזה מאוד התערבותו של יעקב ויינרוט והיחלצתו לעזרת האדמו''ר מגור. כל מי שמכיר אותו יודע כי אילמלא מעורבתו הישירה, הוא היה מקלל בתיעוב גינג'י אופייני ומשמיץ את העסקונונים המעורבים ואת קוצר דעתם של שולחיהם (כשם שהוא מתעב את סטיית אוטובוסי המהדרין - עוד פרוייקט בחסות בית גור) . מה שטלפון מהרבי מגור יכול לעשות לאנשים דעתנים.
מרגיזה מכל שתיקת העיתונות החרדית המסחרית הלא מפלגתית - ולכל אלו המתרגשים מכתיבתם של גרילק, יונתן רוזנבלום, וריבלין ורואים בה ניצן ראשון להתפתחות של קול חרדי עצמאי, הריני להודיע בשער בת רבים כי יש לי הרבה יותר רספקט לפוליטרוקי יתד נאמן מאשר לשכירי העט הנ''ל החסרים את חוט השדרה לומר את אשר בליבם. וצדק הרב שך ע''ה בקריאתו ''מען דארף האבן א צייטונג'', אלא שצדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים, והיום אין צורך ביתד נאמן שכן העיתונים המסחרים עושים את מלאכת היתד וועדת רבניו.
כדי שנוכל להתייחס ברצינות לאוסף הבכיות הקבוע שלך על המנהיגות החרדית
אתה צריך להתגונן מטענת ה'נגיעות' של האסכולה היריבה (תיאולוגיה שלא מדעת)
אולי פעם אחת לשם שינוי תציע לנו איזהשהו מאבק על ערך 'חרדי' שאתה כן מאמין בו
בכיותיך ותלונותיך יהיו אמינים יותר אם הם יהיו מוגנים מבעיית 'מבחן הקושי'
היינו: אתה בא להקל או להחמיר?
לשון אחרת: אם לא מאבק על 'אל על' כי אז על מה כן להיאבק
(ואל תציע לי מאבקי 'מעגלי צדק' של מיזרוחניקים המושכים בעורלתם ורוקדי מה יפית אל מול כל פיפס של העיתון האנטישמי כתוב עברית -הארץ)
כל עוד אינך מציע אף מאבק אחר 'חרדי טהור' כי אז אתה עוד סתם רוקד מה יפית
דרך אגב, מכלל הן (ווינרוט שקיבל את הטלפון המיוחל) אני שומע לאו...
(והנה מצאתי 'נגיעות')
.
נשלח ב-29/12/2006 00:33
ראשית שלום לחברי הפורום.
שמחתי להתקל בכם במקרה, מקווה למצא פה קהילה דינמית ומרתקת.
1. צרפרף, אני מוריד את הכובע לאנשי מעגלי צדק, למרות שאני לא מסכים עם חלק גדול מפעולותיהם, עקב קו המחשבה הקפיטליסטי שלי. אך לענ"ד יש בהחלט מקום להחצין את המימד החברתי הרגשי של היהדות. התורה עצמה מתעסקת הרבה יותר במצוות ואיסורים הנוגעים ליחס לחלשים, ערכים סוציאלים ודיני עבודה. מאשר להלכות לבוש, פאות נוכריות, התשלמויות ואפי' שמירת שבת גם יחד.
לצערי העיסוק של המגזר החרדי בנושא מינורי או לא קיים. אך אין צורך להסכים עם אנשי במעגלי צדק כדי לא לכנותם בכינויי גנאי גסים.
ב. לגבי אל על. כאדם שהתנגד כמעט לכל מאבק חרדי בשנים האחרונות. אני בהחלט מבין ומקבל את הכעס על חברת אל על. אכן, איני תומך בהתנהלות המאבק ובדרך המו"מ. אך בעיקרון, אני אכן תומך במאבק צרכני של כל קבוצה כזו או אחרת שחברה כלשהיא פוגעת בה או בעקרונותיה.
ג. אני באופן אישי, נוסע פעם בשלוש, ארבעה חודשים לחו"ל. ובאם המאבק לא יסתיים - אבחר לנסוע בנסיעתי הבאה בחברה זרה. למרות שבשנים האחרונות הקשר שלי עם המיינסטרים החרדי קלוש. איני מוכן לקבל פגיעה בסטטוס קוו, שלמרות שלא היה מושלם. היתה בו מראית עין של כיבוד עקרונות הנוסע הדתי. יתירה מכך, חרה לי היחס המזלזל והמגוחך של חברת אל על לאחר תחילת המאבק, ובעיקר צורת ההתנהלות וההתבטאויות של רשיה.
ד. לגבי יחסי הציבור של מאבק כזה. ראשית, איני חושב שבכל פרשת דרכים או דרך התנהלות, יחסי הציבור צריכים להיות שיקול מכריע. שנית, גם נקודה זו היא דו מימדית. אכן, החברה החילונית הרדיקלית תזעם על ההתנהגות הכוחנית של הציבור החרדי. אך מנגד, תעריך את ההתנהגות הצרכנית הקולקטיבית שלו.
נשלח ב-29/12/2006 04:25
צרפרף
אם תביא משהו שראוי להיאבק עליו יהיה על מה לדון, אבל האם צריך לחפש מאבקים לשם מאבקים? נותנים ליהודים לקיים מצוות , אין פרץ ואין צווחה ואפילו תומכים בהם ביד נדיבה, אז אולי באמת אין כרגע מאבקים חשובים. למה יהודים יכלו להתקיים אלפי שנים בלי מאבקים, עד שקמה מדינת ישראל וסיפקה אינספור הזדמנויות של פרנסה לשורה של לבלרים ועסקנים מפלגתיים?
ואם כבר מדרדרים את השיח לרמה הזאת, אולי דווקא מי שרוקד לחלילם של פוליטרוקים כאלה או אחרים הוא המה יפיתניק? האם מי שמצטרף לקול ההמון הוא מקל או מחמיר?
בדרך הזאת אפשר לעקר כל דיון , אתה הולך בעצם בדרך המרכסיטית המוכרת לחלק את העולם למדכאים ומדוכאים ולהצטרף אל המדוכא, מבלי להתייחס לכל מאפיינים ספציפיים של הנושא הנדון . אתה רק מחליף את המדכאים והמדוכאים במקילים ומחמירים, בשוחים עם הזרם או נגדו , התוצאה היא אותו דבר . להזכירך, גם רעיון הנגיעס הוא לא חידוש של אסכולת בראון ואפילו לא של תנועת המוסר.
נשלח ב-29/12/2006 05:35
כל הדיון על אא''ס ותשמ''ד הוא חיצוני ותיאורטי וברמת המטא
הדיון שהצעתי הינו מלמטה מעשרה טפחים ואינו נזקק להכרעה בין גישות שהזכרת (שהדיכוטומיה ביניהם הינה פרי דימיונך והרצון הבלתי נשלט שלך לאקשן). הוא רחוק מכל גישת ''מחקר'' ומהווה יותר ביטוי של קיטור לגיטימי פנימי שלצערינו הרב אינו מוצא ביטוי בשיח הציבורי החרדי.
אני לא עובד במחנה החרדי או ביתד נאמן וע''כ לא אציע ערכים חרדים שראוי להאבק עליהם. הדיון על הערכים שעליהם נכון להילחם, ואופן המאבק הראוי אינו קשור לביקורת שהשמעתי.
_________________
נשלח ב-29/12/2006 12:42
שירות לקורא:
אא"ס = אלעס איז סוציולוגיע.
ביטוי מקובל בעגת עצכ"ח (=עצור כאן חושבים) המיוחס לרב סיינפלד (המכונה גם רג"ס =ר' געציל סיינפעלד).
הרבאי הנ"ל טוען לכתר המצאת תורה סוציולוגית המפרשנת כל אירוע וכל תהליך כמונעים אך ורק על ידי הסוציולוגיה.
הודעה זו לא דנה בתורה ובהוגה, זהו שירות טכני לקורא שאינו מצוי בשיח ההוא.
------- מאיר
נשלח ב-30/12/2006 18:13
ואני לשלעצמי אמשיך לנסוע רק עם אל על, כי כך היא ההלכה !!!! ולא להיות מושפע מגחמנות אישית כוחנית ופוליטית של גודוייל זה או אחר.שלא אינטרסים הלכתים מנחה אותם .
את כספי אתן ליהודים ואפילו הם מחללי שבת, מאשר לתת אותו לגויים,אשר אהבתם הגדולה לעמנו הם מן המפורסמות.
נשלח ב-30/12/2006 19:41
מו"ר ר' סינפלד ורעי כאח לי מציץ
הנחת המוצא שלי היא כי יש ניגוד הכרחי בין התרבות הליברלית השולטת והמנצחת לבין החרדיות כחברת מיעוט המנסה לשרוד אל מול מתקפת חברת הרוב.
לכן מאבקים תמיד יהיו, והשאלה היא האם מאבק זה או אחר הוא חכם. אם כן, כל הבא לטעון נגד מאבק מסויים חייב להציג מאבקים אחרים שבהם הוא תומך.
כי אם אינך מציג מאבק שבו אתה תומך, כי אז אולי טוב יותר שתודה על האמת כי אתה בעד כניעה לתרבות הליברלית המנצחת ובעד הטמעות בתרבות המערבית. ואז כל הדיבורים על פסילת מאבק מסויים הם לא יותר מאשר צביעות ורפיסות. ככלות הכול, ישנם עוד עשרות זרמים יהודיים המודיעים בריש גלי כי הם שייכים לתרבות הליברלית. יאלה תצטרפו איליהם והניחו לחרדים.
לגבי מבחן הקושי. הקליינע מענשן מיט קליינע השגות מפורום עצכח חושבים כי התנגדות לחברת המיעוט החרדית איז א גרויסע מציאה. מה לעשות, בעיני התדמית העצמית האוונגרדסטית שלכם מעוררת חמלה ומבוססת על טעות אופטית. כולה אתם מצטרפים לחברת הרוב המערבית. בניגוד לכם אני כבר נמצא שם, והמצב שם לא משהו. עובדה היא כי כל אותם מספידי החרדיות ממשיכים להספיד את החברה שממשיכה להתנוון במרץ לקראת המאה העשרים ואחת.
ומלה אחרונה על 'נגיעות': למה זה לגיטימי לרמוז על תאוותי לאקשן (פגיעה מוצלחת) ולא לגיטמי לרמוז על הטלפון המיוחל שלא הגיע?
נשלח ב-31/12/2006 01:27
צרפרף
הנחת המוצא שלי היא שהעולם מחולק לשניים , מחפשי אקשן(מה לעשות , הודית!) שהצטרפו לחברה הליברלית וגילו שהמצב שם לא משהו, ואנשים ממשיים שיש להם בעיות ממשיות . הדיבורים הריקים על התרבות הליברלית התוקפת את חברת המיעוט , אינם מרשימים אותי. מעניין שיהודי ויליאמסבורג או בורו פארק אינם חיים בתוך תרבות כזאת ורק בארץ ישראל יש בעיה. אנשים ממשיים שלא משעמם להם ושיש להם דברים חשובים על סדר היום , אינם מחפשים לעצמם מאבקים אלא יוצאים אליהם כשמתעורר צורך מובהק בהם.
לא חייבם להכריע אם להצטרף לתרבות הליברלית או להלחם בה , אפשר פשוט להניח לה לנפשה (בפראפראזה על דברי אברהם לינקולן בנוגע לטענות שמתנגדי העבדות רוצים להתחתן עם כושים) . בניגוד למשטרו של הצאר הרוסי שניסה להעביר את היהודים על דתם, הרי שהתרבות הליברלית המנצחת מאפשרת ליהודים חרדים לנהל אורח חיים חרדי . גם אם העובדה הזאת הופכת את עבודתו של האקדמאי המשועמם למשעממת עוד יותר , היא עדיין בעינה עומדת.
אולי כאשר הצטרפת לחברה הליברלית שכחת כמה מעיקרי הדת היהודית. ולכן אתה חושב שהשאלה היחידה שיש ליהודי בעולם היא כיצד הוא מגדיר את עצמו ביחס לחברת הרוב ומה עמדתו בנוגע לשאלות פוליטיות כאלה או אחרות. אז הנה תזכורת , יהדות זה לא מה שאקדמאים חילונים שקראו יותר מדי את ליאו שטראוס חושבים , יהדות זה טקסטים. ובטקסטים של היהדות כמעט ואין זכר לבעיות הכלל והחברה. ההתייחסות בהלכה לנושאים אלה היא במסגרת המינימום ההכרחי לקיום מוסדות מתפקדים שליחיד אי אפשר בלעדיהם. מעבר לכך כל עניינו של היהודי בעולם הוא עבודת ה' הפרטית שלו . זו עובדה ראויה לציון שבמסגרת היהדות החרדית לא היתה אף פעם תנועה סוחפת בעלת פרוגרמה חברתית/פוליטית כלשהי , החסידות ותנועת המוסר התעלמו לחלוטין מבעיות חברתיות/פוליטיות. בספרי הלכה חסידות ומוסר יש סדר עדיפויות ברור , כל התייחסות למציאות הארצית החיצונית הוא במסגרת המינימום ההכרחי , הדבר היחיד החשוב הוא מה בין היחיד לבין קונו. היהדות כפי שהיא משתקפת בטקסטים שלה איננה מחפשת לה כוח והשפעה ואיננה דורשת לקדם את מעמדה הארצי תוך השתתפות במשחקי כוח פוליטיים .
אני מאמין שגם היום כלום לא נשתנה . למעט הקנאים הירושלמים ואולי גם חסידות סאטמר שהפכו את המאבק הפוליטי למרכז הווייתם הדתית(בפאראפראזה על שאלתך אלינו, למה שלא תצטרף אליהם?) , הרי שהיהדות החרדית הרחבה יותר לא נשתנתה. אני חושב שהפוליטיקה עדיין תופסת מקום משני מאד בהווייתם של יהודים חרדים, למרות שערך הציות להמכונים גדולי הדור הופכת אותם לכלי משחק יעילים.
זה אינו בא לומר שהיהדות משתפת עם הליברליזם את ערכי הפרדת הדת מהמדינה והסובלנות , נקודות המוצא בודאי שונות , היהדות מתייחסת בשלילה לכל מה שאליו החברה הליברלית מתייחסת בחיוב , אבל התוצאה הסופית היא שכל עוד ניתנת ליהודים חרדים האפשרות לקיים את אורח חייהם יש התנגשות מועטה אם בכלל.
אנשים קטנים עם השגות קטנות חושבים שהכל משחקי כוח ואינם מסוגלים להבין סדר עדיפויות אחר.
נשלח ב-31/12/2006 02:44
באם נמשיך את חוט המחשבה המוזר והפתלתל של צרפרף הרי שבתור חרדי הריני לאמץ בשני ידים כל גחמה מוזרה וחדשנית של יזם סטארט אפ רוחני החל מאוטובוסי המהדרין וכלה בהתזת האקונומיקה על שמלות נשים.
GIVE US A BRAKE
הביקורת שלנו אינה משלח יד, אלא ביטוי לקול לגיטימי המביע ביקורת פנימית שאמורה לאפיין כל חברה בריאה.
אין לי ענין להגרר עמך לויכוחים באשר למודל שהצבת כאן, ואני מבקש ממך להתייחס ישירות לטיעונים שהצגתי בענין המאבק הנידון, או לחילופין להמנע מלכתוב באשכול זה. כל מה שכתבתי בפורומים אחרים אינו קשור לדיון שלי. תחשוב לצורך הדיון שאני גר במעון הומלסים, וכולנו משתתפים וכותבים תחת הניק רב סיינפלד.
תפרוש את טיעונך באשכול אחר, ואזי אולי אסכים עמך ובאם לא אשקול להגיב בזמן שיראה לי.
נשלח ב-31/12/2006 09:05
מציץ,
מעניין מה תאמר על הציונות הדתית.
נשלח ב-31/12/2006 09:53
צרפרף הנכבד
אנו שמחים על הצטרפותך לפורום כפי שאנחנו מקבלים בברכה כל כותב באשר הוא, אולם יחד עם זאת יש לנו בקשה קטנה. עד עתה הצלחנו לשמור על שיח נקי בפורום, המאפשר לנו ויכוחים ענייניים ללא התייחסות לכותב אלא לדבריו. ניתן להשתמש במילים חריפות על הדברים, כל עוד לא יורדים לרמה האישית. אנו חוששים מאוד מהפיכת הפורום לזירת התגוששות ובודאי אין לנו רצון לשמש במה לחיסול חשבונות מפורומים אחרים, לכן אין לדעתנו מקום למציאת "נגיעות" אצל הכותב, אלא התייחסות עניינית לדבריו. כמו כן, גם בהתייחסות לגוף שלישי אין מן הראוי להכליל או לכנות בכינויי גנאי הפוגעים בטעם הטוב של הדברים, לאור זאת אנא הימנע מביטויים מכלילים ופוגעים כמו "כופרי עצכ"ח" "מושכים בעורלתם" ו"רוקדי מה יפית".
בתקווה להבנה.
נ.ב. סליחה על הסטיה מהנידון של האשכול.
_________________
נשלח ב-31/12/2006 23:59
אני מקווה שסיינפלד לא יכעס
צרפרף
האם אמרתי שאין ביהדות מושג של דאגה לזולת, אם ברוחניות אם בגשמיות, שאתה מביא לי את רבינו יונה והחפץ חיים? אמרתי שבכל הנוגע לענייני הכלל הגישה היא תכליתית, כשמתעורר צורך עושים מה שצריך. בניגוד לגישתך הגורסת שההוויה הדתית מתגלמת במאבקים הפוליטיים שהיא מנהלת , כאילו הדת היא שאיפה מתמדת לעיצוב מחדש של המציאות , כמו , נניח, הסוציאליזם. קיימות ביהדות שאיפות כאלה , אבל לפי תפיסתה (לפחות כפי שהבינוה חרדים) הן מקודמות על ידי פעולות במישור הרוחני. יהודי חרדי יכול לחיות חיים דתיים אינטנסיביים תוך כדי שהוא מעביר את חייו בלי השתתפות אפילו במאבק אחד. המאבק הפוליטי אינו תופס מקום רב , גם אם הוא תופס מקום כלשהו , לכן לחלק את היהדות לזרמים על פי היחס לפוליטיקה הוא לא במקום.
אני לא יודע מה הקטע שלך עם הפינטעלע ייד.האם אי אפשר לחיות בין גויים? משום מה נראה שיהודים חיים בין גויים בהרבה יותר הרמוניה.
באשר לאוונגרדיות וכו' מעניין , אולי ההשגות שלי קטנות מדי (קליינע מענטשן וכו') , אבל מעולם לא חלף במוחי מחשבה על כך , אני חושב במונחים כמו יושר, הגינות, אמת וכדומה. אני יודע שדברים אלה חמקמקים ונתונים לפרשנויות שונות , אבל להחליפם בבארות הנשברים של שיח הזהות ? תגדיר לעצמך את הקריטריונים שלך כרצונך , בשבילי (ואני מניח שבשביל רב האנושות) הם פשוט חסרי משמעות.
בעל בעמיו
יש הבדל בין היהדות החרדית לבין הציונות הדתית בדיוק בעניין הזה. שכן הציונות הדתית בנויה על ההנחה שיש לפעול במישור הארצי לקידום תהליך הגאולה. אגב, מבחינת היושר סבורני שלציונות הדתית יש יותר זכות לדרוש דרישות בעניינ דת. לדעתי היושר מחייב להחליט , בין הסתגרות מהעולם יחד עם אי התערבות במה שקורה שם, או התערבות יחד עם היפתחות לעולם.
הציבור החרדי המצוית עבר תקופה של אי נוחות רבה והוזיל ממון רב כבד יותר מאשר הפסד מרובה.
האם באמת המשא ומתן חייב משך זמן של למעלה מחודש או כפי שמצוטט בתקשורת כי בחברת אל על טוענים כי ניתן היה להגיע להסכם כבר לפני שלשה שבועות ! " הבעיה היתה שהכל נעשה דרך מתווכים ופעמים רבות גילינו שאין עם מי לדבר"
בנוסף לכך דברי ח"כ הרב רביץ שאמר: " לצד אנשים מתאימים התערבו בענין אנשים לא מתאמים שלא הבינו את הכלל הבסיסי במו"מ של " תפסת מרובה לא תפסת" ההתחיבות של אל על בסופו של דבר היא לא הישג כי היא בכל מקרה היא לא טסה בשבת " דברי ח"כ הרב רביץ (הציטוטים מתוך עתון הארץ של היום)
הציבור שחש אי נעימות טורח והוצאה כספית ניכרת צריך וזכאי לדרוש לדעת מי הם אותם אנשים לא מתאימים שבגינם
התארך המו"מ וגרם להפסד כספי כבד לציבור שבלאו הכי הוא אינו עשיר.
הציבור צריך לדעת מי הם שני אילי ההון ר' ראובן שרון ור' אברהם פרוכטהנדלר מניו יורק מבעלי המניות בדיסקונט שהסדירו את נושא הבטחונות ומה להם ולאל על ולמה בעצם הם ולא החברה בעצמה תרמו את כספי הבטחונות.
הציבור צריך לדעת מדוע בסיומו של יום כותב המודיע " כי עדין לא הושלמה המלאכה במכלול עניני שמירת השבת" אז במה כן הושלמה ?! האם ח"ו נחתם הסכם כאשר מיתפשרים על קדושת השבת?!.
מידע אישי עו"ד יעקב וינרוט שיצג את ועדת השבת טען לא אחת כי תביעותיהם מוגזמות האם עניני כבוד גרמו לעמך ישראל להפסיד ממון לגרום לטירחה מיותרת ועגמת נפש?
הציבור צריך לדרוש דין וחשבון אמיתי על כל ההתנהלות של המו"מ כולל גם האם חברות מתחרות לאל על בחשו בקדירה בכדי להרויח מהמחלוקת.
בשורות טובות.
