האם אני מסייע לדבר עברה? גמחים כפרנסה.

מרובקה

נראה לי שהאדם המתאים ביותר לענות על כך הוא בן ציון כהנא...

אולם אכתוב מה שנראה לי.

צריך להבהיר מהי עמותה לגיוס תרומות ומהו הגמ"ח שהוא מבקש לעשות.

יש גמ"חים שאין מערער על נחיצותם, חשיבותם והחסד שבהם. ויש עמותות שמגייסות כספים, אבל יש רינונים, חשדות וספקות לגביהם.

יתכן שהראוי ביותר הוא שאדם שעושה גמ"ח, ומשתתף בו, בכל רמה שהיא, יעשה זאת חינם אין כסף. אבל זה לא מה שקורה, ויתכן שזה גם לא יכול לקרות. אדם משקיע מאמץ, זמן, עבודה. מדוע שלא יתגמלו אותו?

ואם יש הכנסות, מתרומות או מהשתתפות של הנהנים, מדוע שלא יקבל תמורה? או אפילו משכורת?

אנו בזים לשנורר העלוב העובר מדלת אל דלת, אבל שוכחים שבעולם השכן, החילוני, מי שיודע להביא תרומות מכובדות מועלה על נס. האם טדי קולק, שנפטר עתה, לא היה מומחה לגיוס כספים? האם לא ממנים מנכ"ל למוזיאון כאשר אחת הדרישות היא יכולתו לגייס תרומות?

מתי זה פסול? אולי כדאי באמת להסתכל על הנורמה המקובלת בעולם השכן. כל עוד כולם נהנים, הגמ"ח והעובד או המנהל, אני מניח שזה בסדר. ועל דעת כן העסק מתנהל.

אם חברך ינהל גמ"ח לטובת אחרים, לא נראה לי שיש פסול בכך שיקבל משכורת, אפילו משכורת נאה. אבל צריך שזה יהיה באמת לטובת אחרים...

ואיני נכנס לשאלה כיצד בודקים זאת וכו'.

מבחינה זו, לעזור לו להקים כזו עמותה, שתנהג בצורה ראויה, זה חסד עבורו ועבור העולם. עבורו, מפני שמצוה לעזור לאדם לפני שיתמוטט כלכלית ולא אחר כך. עבור העולם, מפני שאולי דרך ההסבה המקצועית שלו יקום ארגון שימלא פונקציה חשובה. מי יודע.

אולם אם האדם מכוון לטובת עצמו, וינהג שלא ביושר - וצריך לברר מה הקריטריונים המינימליים שזה עדיין "בסדר" ומה מהווה חריגה - נראה לי שאין ראוי לעזור לו. ואדרבה, צריך להוכיחו וכמובן לסייע לו למצוא עבודה תחליפית.

והנראה לעניות דעתי כתבתי.

מרובקה,
יש כאן כמה קריטריונים: 1.  האם הגמ"ח אכן דורש ממנו עבודה שמגיע לו עליה כסף. יש גמ"חים שעובדים בהם (או לפחות צריכים לעבוד בהם) כשעה שעתיים בשבוע. אם הוא יקח כסף מלא על עבודה כזו הרי יש כאן בעיה קשה. 2. האם זה אכן שווה את הכסף. הרי יש גמ"חים שדורשים הרבה עבודה, אבל התועלת בהם היא מועטה אם בכלל. 3. מי יחליט על שני אלו.
אתרכז בסעיף 3: ההשוואה שעשה מיימוני להקשרים אחרים היא בעייתית. מחד, ברור שאין רע בכך שאנשים יתוגמלו על עבודתם. מאידך, אמור להיות מוסד חיצוני ובלתי תלוי (הנהלת העמותה, דירקטוריון) שיקבע האם וכמה.
הבעייה העיקרית בעולם החרדי היא שאין מינהלה מסודרת, וכידוע גרימה להתערבות הממשלה או המשטרה זה 'מויסר'. ולכן באופן עקרוני כל ישיבה וכל מוסד הם בסיס לשחיתות. אף אחד אינו יודע כמה מקבל ראש הישיבה/כולל/עמותה/'מוסדות', ומי מחליט על כך.
אין זה אומר שכולם מושחתים, אבל זה בהחלט אומר שהמצב קורא להיות מושחתים, ופירצה קוראת לגנב. וגנב אם קוראים לו - בא (הגשש, שם שם). כידוע, הכנסת כלה של בתו של ראש הישיבה או הכוילל היא מצווה רבה, והיא אף מסייעת לו בניהול הישיבה, שכן היא מורידה מעליו עול כבד, וכדו'.
גם בעולם ה'רחב', שבו לכאורה יש מינהלות מסודרות יותר ומערכות כללים ואתוס של מחוייבות לכללים (אשרי המאמין), המצב הוא עגום מאד. אז למה ניתן לצפות במקום שאין כללים ואין בכלל הכרה בחשיבותם של כללים (להיפך, יש תרבות של עקיפת כל הכללים).

אני אישית כבר לא מאמין לאף אחד, עד שיוכח ספציפית לגביו. גם אם תקים אתר אינטרנט קורע לב כנראה לא אתרום לו. להיפך, אולי אם תפנה אליי לתרום לאותו פלוני כי הוא נזקק, ואם תשכנע אותי שהוא אכן כזה ושאתה אמין (אל תיקח זאת אישית), אולי אתרום יותר.

לפני זמן מה היה בטלויזיה חקירה על אדם שהקים גם קרן עם קופסאות צדקה, הוא התפרנס מזה יפה מאד.
מה הבעיה לקבל תרומות לישיבת מיר

בתחילה חשבתי שמודבר בעמותה לא מוצדקת אולם כאשר חשבתי על כך הגעתי למסקנה שאכן יש מוקם לעמותה מעין זו. בנוסף נראה לי שהאדם יעבוד עבורה בצורה ראויה. אך עדיין יש שלי כמה ספקות. בעניין.
המטרה לשמה הוקמה העמותה היא כדי לתת ליהודי פרנסה. ולא הוקמה עמותה כדי לפתור את הבעייה ויש צורך לעבוד בה זמן רק אז אין לו ברירה אלא לקחת כסף לפרנסתו.
וזה מפריע בשני מובנים. מצב כזה מעלה את החשד לגבי התפקוד. האם באמת יעמול את כמות השעות נצרכת? וגם בלי חשד מי יקבע כמה שווה שעת עבודה שלו? כשומר קישואים? או כמנתח מוח?
אך מעבר גם ברמה המוסרית, האם ראוי לתמוך במוסד כזה? האם הייתם תורמים לישיבה שכל סיבת הקמתה היתה לספק משרת מזכירות לכלות של ראש הישיבה? אפילו אם כעת היא מנוהלת בצורה תקינה

מרובקה,
אני לא רואה שום בעיה מבחינת המוטיבציה. מפעלים רבים וטובים קמו בגלל מויבציות כאלה. וכי ראש ישיבה אינו מקים ישיבה כדי להיות ראש ישיבה? מדוע לדבר רק על מזכירות וכלות?
לדעתי השאלה היא רק תפקודית.

הרב מיכי
האם אתה, מודע כמה הון  יסודי צריך להיות לגמח, על מנת שהוא יתחיל לתפקד. הרי   לאסוף את הסכום הנדרש אפילו עם אנשים יפתחו את ליבם וכיסם, למטרה נעלה כל כך כמו גמח של אותו פלוני אלמוני. הרי רק בבני ברק יש לפי השמוע הזהירה כ500 גמחים. אז יש עוד כמה קנדידטים לפני גמחו של פלוני. נו אז ממה יחיה אותו מנכ"ל גמחים, בינתים עד שיאסוף את ההון הראשוני. מהתרומות כמובן, הרי מגיע לו משכורת, אי אפשר הרי להתקיים מזה שהקב"ה ישלם את שכרו. יוצא אם כך שכמעט את כל מה שיכנס להון יסוד יצא למשכורת מנכ"ל. אלא אם הוא פותח את הגמח עם הון יסוד עצמי וירויח מהמשך