| נשלח ב-10/1/2007 15:37 |
 |
| |
מהו איל?
איל הוא אחת משבע החיות הטהורות, איל צבי ויחמור אקו ותאו ודישון וזמר, שנמנו בפרשת ראה. ככזה אינו קרב על גבי המזבח (רק בקר וצאן קרב), חלבו מותר, טעון כיסוי הדם וכדומה.
מצד שני פסוקי הקרבנות מלאים באילים: איל יום הכפורים, אילים במוספים, באשם וכדומה.
מדברי חז"ל מתברר ש"איל" הכשר לקרבן הוא פשוט כבש בן שנתיים. כלומר התורה משתמשת ב"איל" בשני מובנים לשתי חיות שונות: לסוג של כבש, ולחיה הדומה לצבי. היתכן?
ומהו אילו של יצחק? כבש או במבי?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2007 15:47 |
|
| |
נדב
יש אם למקרא= ניקוד.
איל ביו"ד קמוצה הוא מין חיה ממשפחת הצבאים, איל ביו"ד חרוקה הוא כבש בשנתו השניה, שניהם בפתחות האל"ף.
איל באל"ף צרויה ויו"ד נחה הוא הטייה של סמיכות לסוג השני, כמו בית פתח חיריק ההופך לבית פלוני בצירה.
-------
מאיר
תוקן על ידי - ymy33655 - 10/01/2007 15:50:40
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2007 17:14 |
|
| |
תודה מאיר.
באמת לא שמתי לב לניקוד, ופתאום ראיתי שיש כאן שתי חיות עם אותו שם...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2007 19:48 |
|
| |
וכן ברבים:
במדבר כט יז וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי, פָּרִים בְּנֵי-בָקָר שְׁנֵים עָשָׂר--אֵילִם שְׁנָיִם.....
לעומת:
איכה א ו ....הָיוּ שָׂרֶיהָ, כְּאַיָּלִים לֹא-מָצְאוּ מִרְעֶה....
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2007 21:35 |
|
| |
נדב,
מעניין לציין שהיעב"ץ, כסבור היה שרש"י טעה בדבר זה. ראה בהגהתו ליומא כט, א (ההגהות אינן מופיעות בכל מהדורות הש"ס) על דברי הגמרא "מה אילה זו כל שמגדלת מפצילות קרניה", שעליהן כתב רש"י שלאו דווקא נקבה, שאין לה קרנים, כתב היעב"ץ שנתחלף לו אילה נקבת האיל (י' חרוקה) עם נקבת האיל (י' קמוצה), שכן לנקבת האיל, החיה, יש קרנים. ואולם טעה הוא בזה, כי לנקבת האיל, החיה, אין קרנים!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2007 14:08 |
|
| |
גם הט"ז החליף בין איל בי' חרוקה לבין איל בי' קמוצה.
ראה ט"ז בסי' תקפ"ו ס"ק א',
וראה בהגהות רע"א ובלבושי שרד שם ובתשובות חכ"צ שהשיבו עליו בזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2007 21:16 |
|
| |
ואגב, ה"צבי" של רשות הדואר אינו אלא איל. שכן הצבי עצמו - קרניו אינן מסועפות.
וכן ה"הירש" הוא אייל, לפי מה ששמעתי. והצמד "צבי הירש" אינו תקין...
אך אם כבר העלית שאלה בנושא איל,
הנה בעל חיים מקראי אחר:
המריא.
נחלקו בו אם הוא פשוט בעל חיים מפוטם (בקר מפוטם) או שהוא ביזון...
אך הקטע המעניין הוא המופיע בבראשית רבה:
בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשה ז ד"ה (כה) ויעש אלהים
(כה) ויעש אלהים את חית וגו' ר' הושעיה רבה אמר זה הנחש, אמר ר' חמא בר' הושעיה בנפשות הוא אומר ארבע אתמהא ובגופים ג' אתמהא, ר' אומר אלו המריאים שברא הקב"ה את נפשותם ובא ליבראות גופן וקדש השבת ולא בראן, ללמדך דרך ארץ מן התורה שאם יהיה ביד אדם חפץ טוב או מרגלית טובה ערב שבת עם חשיכה אומרים לו השלך, שמי שאמר והיה העולם היה עסוק בבריית עולם וברא נשמתן ובא לבראות גופן וקדש השבת ולא בראם.
בדפוסים שלנו, הוחלף הביטוי "מריאים" בביטוי "שדים" (וכן בילקוט שמעוני הוחלף ביטוי זה).
מי יודע מי הם המריאים??
ובקטע הבא, כנראה פחות שמו לב? ולא החליפו את הביטוי החריג:
בראשית רבה (וילנא) פרשה יא ד"ה ט רבי לוי
ט רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא אמר שלשה בריות היה הקב"ה בורא בכל יום ויום, בא' ברא שמים וארץ ואורה, בב' רקיע וגיהנם ומלאכים, בג' אילנות ודשאין וגן עדן, בד' חמה ולבנה ומזלות, בה' עופות ודגים ולויתן, בו' אדם וחוה ורמשים, אמר רבי פנחס בו' ברא ששה, אדם וחוה ורמש, ובהמה וחיה ומריאים, אמר רבי בנייא אשר ברא אלהים ועשה אין כתיב כאן, אלא אשר ברא אלהים לעשות, כל מה שהיה הקב"ה עתיד לבראות בז' הקדים וברא אותו בו'.
_________________
ודרשת וחקרת ושאלת היטב, והנה אמת, נכון הדבר.
האמת והשלום אהבו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2007 00:29 |
|
| |
ומי הם "הימים"
וְאֵלֶּה בְנֵי-צִבְעוֹן, וְאַיָּה וַעֲנָה; הוּא עֲנָה, אֲשֶׁר מָצָא אֶת-הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר, בִּרְעֹתוֹ אֶת-הַחֲמֹרִים, לְצִבְעוֹן אָבִיו. (בראשית לו \ כד
האבן עזרא מביא משמו של רב סעדיה גאון שמתרגם את הימים למלה הערבית שפירושה פרדים.
והוא נותן הסבר מה התורה מה באה התורה להשמיענו באומרה: "הוא (ענה) מצא את הימים במדבר": 'ופירוש מצא, הרכיב, ויתכן להיות 'מצא' שהוא מצא בתחילה זאת החוכמה, כי מין אחד עם אחר לא יולידו' -
כלומר, ענה בן צבעון הרועה, היה הראשון אשר הרכיב בין המינים סוסה וחמור, והוא למעשה יצר את הפרד הראשון, 'מצא' במובן של המצאה ותגלית.
|
|
|
|
|
