| נשלח ב-11/1/2007 22:16 |
|
| |
"דע את ה' אלוקיך" - כיצד?
לבאי הפורום,
ברצוני לשאול שאלה פשוטה, שסבבתי איתה אצל כמה מרבותיי ולא קיבלתי תשובה מספקת:
הקב"ה ברא את עולמו ורצה שאנו, היהודים, נלמד את תורתו ונקיים את מצוותיו. אך איך הוא רצה שאנו נדע אודות קיומו ותורתו? אם נאמר שרצונו הוא שנאמין בו ללא שום חקירה ודרישה – איך רצה מאנשים, ברי דעה, שלא ינסו להביט מסביבם, לחקור ולדרוש. או שנאמר, שכן, רצה ה' שבניו יחקרו וידרשו עד שיגלו את האמת הצרופה – מה יהיה מצבם של אלו שחקרו ודרשו והגיעו למחשבות אפיקורסיות שבטעות יסודם. כל אותם הלשונות המופיעות בגמ' ובשאר הספרים הקדושים אודות ה"כופר בעיקר" ש"אין לו חלק עולם הבא", דרושות ביאור. איזו אשמה יש לאדם שהחזיק בדעה, כוזבת ככל שתהיה, באמת ובתמים?. גם ההלכה (שמופיעה ברמב"ם) על האיסור לקרוא בספרים חיצונים, ספרי מינות וכפירה, תמוהה. אני מבין ששה' ידע שדעתו של אדם, בן-אנוש מוגבל, קצרה היא, ואם יסתכל בספרים חיצונים יטעה ויבוא לדעות שבשקר יסודם, ציווה עליו שלא יסתכל באותם ספרים המביאים לידי טעות. אך איך הוא רצה שאותו אדם, שדעתו קצרה, ישמע להלכה הזו שנשמעת (חיצונית, לפחות) כמי שבאה להסתיר משהו.
אשמח לקבל תשובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2007 22:25 |
|
| |
כבר דנו הראשונים בזה. יש ביניהם שאינם מונים מצות אנוכי למצות עשה בדיוק בגלל הסיבה שאמרת, כי איך אפשר לצוות לאדם שיאמין. או שמאמין או שאינו מאמין. מאידך מפורסמת גישתו של ר' אלחנן וסרמן שהאמת אוביקטיבית מורה שיש מנהיג לבירה ומי שמכחיש בהכרח שעושה זאת משום שנכנע ליצרו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2007 22:40 |
|
| |
אקשה על גישתו של ר"א וסרמן שהבאת: אם ה"כופר" כלל אינו "כופר" כי גם הוא יודע שיש מנהיג לבירה, אז על מה בדיוק "אין לו חלק לעולם הבא" - האם נוסף לעונש שהוא מקבל על חטאיו, הוא מקבל גם עונש על כך שהוא מצדיק את חטאיו? ועוד, עצם זה שאדם מצליח להצדיק את חטאיו ע"י "כפירה" מראה שיש מקום לטעות, או להטעות (את עצמו). נצייר אדם תאוותן שתאוותיו מטות את שכלו והוא כופר. הרי בפועל, בחלקים הגלויים של הנפש, לפחות, הוא אינו מאמין. זאת ועוד, ההוכחה הטובה ביותר שיש מקום לטעות היא ההלכה שאסור לקרוא בספרי כפירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2007 23:00 |
|
| |
מביט ובוחן
<שסבבתי איתה אצל כמה מרבותיי ולא קיבלתי תשובה מספקת:>
חשבתה אולי על האפשרות שרבותנו לא היתה להם תשובות מספקות, קבעו מה שקבעו, הזהירו ממה שהיזהירו אימו . והכל מכך שלהם גם לא היתה תשבה על הרבה שאלות. והרבה יותר קל לשלוט על חסרי ידע בהפחדות ואיומים ואיסורים , כך האדם הופך לתלותי יותר ממושמע יותר ואפשר לנפח לו את הראש בכל דבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2007 23:59 |
|
| |
גוונא,
א.'ההתעלמות מהידיעה' - זה העבירות שהוא עשה, וע"כ הוא מקבל עונש. אני שואל מדוע "אין לו חלק לעולם הבא", אם באמת הוא אינו "כופר בעיקר"?
ב. אודה לך אם תביא קישור לאשכול על בחירה חופשית
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2007 00:42 |
|
| |
גוונא,
הרי ב'תודעה', לפיהנ"ל, הכופר הוא בסדר גמור,שהרי יודע שיש מנהיג לבירה אלא שנכנע ליצרו. ובמיליםפשוטות: אם ה"כופר"הוא אכן כופר בעיקר - אזמהי אשמתו, ואם הוא אינו "כופר" (שהרי אין מקום לטעות...) -אז למה בדיוק "אין לו חלק לעוה"ב"?
תוקן על ידי מביט_ובוחן ב- 12/01/2007 0:44:24
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2007 00:52 |
|
| |
מביט ובוחן,
אם כן תסביר בבקשה את מצוות אמונה, הרי אי אפשר לא להאמין? (כפי שהביא צ'וטנג לעיל),
יתכן שההסבר הוא כזה, יש מודע ויש תת מודע, בתת מודע אנחנו אנוסים להאמין לפי ר' אלחנן, אבל במודע השאלה האם אנחנו מוכנים להעביר לשם את האמונה או להדחיק אותה,
פרויד טוען שאין רק מודע ותת מודע, יש המון המון רבדים במוחנו הקודח, לפיו ההגדרה תהיה טיפה שונה, ההגדרה תהיה האם אנחנו מזדהים עם האמונה והיא במצב חיובי בבחינה הזאת שהיא בדרך מהתת מודע העמוק ביותר לכיוון המודע הכי גלוי בפנינו, או שהיא בכיוון של הדחקה, כלומר שהכיוון אליו היא מתקדמת הוא מגלוי לנסתר עוד יותר,
אני מקווה שהובנתי,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2007 06:30 |
|
| |
אתה באמת חושב שהחילוקים הללו, שכדי להבינם בתיאוריה דרוש מוח מעמיק ושעות לימוד רבות, ולהבין איך זה בפועל בחיים היום-יומיים - קשה עוד יותר - הם המרכיבים של מצוות אמונה? האם על המצווה הכ"כ לא ברורה הזו אנשים מצווים, מקבלים שכר או נענשים?
אתמהה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2007 08:52 |
|
| |
כאן באת לשו"ת הרדב"ז בענין אנוסי התבונה, שאם הוא באמת סבור כך על פי תבונתו במה חטא?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2007 11:57 |
|
| |
מביט ובוחן
הקדמה ראשונה
אמר מיכה הנביא: הירצה ה' באלפי אלים ברבבות נחלי שמן? האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי? הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך!
הקדמה שניה
מניין לך שאכן יש אלוקים ושהוא נתן תורה?
יש אומרים שאת אלוקים ניתן להשיג בשכל. והתורה? י"א שבשכל אפשר לראות שאלוקים נתן אותה, מכיוון שהיא מאוד חכמה. זו גישה רציונלית, ולדעתי לא מספיקה. א', מי שלא עבר על כל התורה בעיון, קשה לומר בביטחון שהוא יודע מי אותו אלוקים המתגלה בתוך התורה, ועוד יותר קשה לומר שביכלתו לבדוק את ההתאמה בין האלוקים שהוא השיג בשכל לבין התורה שהוא מאמין בה.
חוץ מזה אני לא רוצה לבטל את המיסטיקה במחי יד, אבל אני חושב שאין מקומו כאן.
לכן אני מעדיף את שיטת הכוזרי, המבוססת על ההתגלות ההמונית במעמד הר סיני, ועל קבלת רבותינו. אבאר זאת מאוחר יותר.
שים לב שבפסוק כתוב, שדוד אמר לשלמה "דע את אלהי אביך" ולא "את אלוקיך". א"א שכ"א ימציא לעצמו את האלוקים שלו.
הקדמה שלישית
היום רגילים לעשות חילוק בין "אמונה" ל"ידיעה", כאשר האחרונה היא המועדפת. דהיינו, ידיעה ברורה, ולא הסתמכות על שמועה שמסתובבת ברחוב (דוגמא קיצונית מעט). גם אני מסכים שידיעה היא מועדפת, אבל לא תמיד אפשר להשתמש בה למעשה. דוגמא בולטת ישנה באמונת חכמים. אם כל אחד יבקש להבין בדיוק למה הרב פסק א' ולא ב', לא תהיה פסיקה ולא תהיה תורה ולא תהיה יהדות. אם אתה לא יודע, לצורך העניין תסתפק באמונה. גם אמונה בה'. זכותך לחקור ככל העולה על רוחך, רק לזכור שלא לעבור על הלכות. למשל אם שואלים אותך ה' אלוקינו ה' אחד? מה תגיד? אני אומר כן. אני יודע את זה? לא. אבל אני מאמין. האמונה לא חייבת להיות מי יודע מה, רק במידה שתדע מה אלוקים רוצה. לדעת שהוא המלך והוא השולט.
עכשיו נתחיל.
א. אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש. היא רק מקילה את העונש. זו סברא פשוטה בפרט כשמדובר בתורה. שהרי התורה (תורת משה) מיחסת בפירוש לבורא העולם, שיודע בדיוק מה הוא ברא, וכמשל הידוע של הוראות יצרן. וכבר אמרנו - הוא המלך והוא השולט, אז לא לריב אתו, זה הכל.
אז עדיף לא לעיין בספרי כפירה, ולא לטעות. אגב, כתוב בפסוק "לא תלמד לעשות כתועבות הגויים ההם", וחז"ל אמרו לעשות אי אתה למד,אבל אתה למד להבין ולהורות (שבת עה). בפשטות, הכוונה היא שמותר ללמוד על מנת לדעת מה לא לעשות. וידוע שהעושה מצווה שלא לשמה, כל זמן שאין כוונתו לעבירה - הרי זה צדיק גמור. ייתכן לפ"ז שמותר ללמוד את ספריהם ע"מ להחכים, ובלבד שתדע להפריד את הרע מהטוב. יותר מזה חשבתי שאולי זה הכוונה במילה "להבין".
ב. צריך גם לדעת שלא כל מי שעובד ע"ז הוא כויפר נורא. הרי שישים רבוא שנכחו בקריעת ים סוף ובמעמד הר סיני עבדו לעגל הזהב, שיצרוהו בעצמם, ומה הם אמרו? "אלה אלוהיך ישראל אשר הוציאוך מארץ מצרים". אני לא חושב שהם היו כ"כ שוטים שחשבו שהעגל הוציאם. הם האמינו בכוחות מיסטיים ששוכנים אחר כבוד בעגל. אולי הם פשוט רצו לעשות משכן לה', עוד לפני שהוא נתן הוראות. אבל החטא עצמו נורא פשוט - עשו להם עגל מסכה. לא טפשים ולא עמי הארץ. גם ירבעם בן נבט, שעשה שני עגלי זהב כאלו, ואמר "אלה אלוהיך ישראל וכו'", הרי חז"ל אמרו שלא היה בתורתו דופי, ושכל תלמידי חכמים דומים לפניו כעשבי השדה. כלומר, שכרו שמור לו מן הסתם (אל תקח את זה יותר מדי ברצונית, לא בקרתי למעלה ואין לי מושג מה הולך שם) על תורתו ומן הסתם גם הרבה מעשים טובים שעשה.
ג. אז אמרתי שאמונתי מתבססת על מעמד הר סיני. להוכיח את המעמד? כל בנ"י האמינו בעניין דורות רבים, גם עובדי ע"ז שביניהם. גם הגויים ידעו מהרבה ניסים שקרו לישראל, מיציאת מצרים, דרך קריעת ים סוף והירדן, ועד לכיבוש הארץ וכינון המלוכה, שנלווה לו הרבה עוז אלוקי, כפי שניתן לראות במזמורי דוד. לא ידוע לי על איזשהם עדויות לניתוק המוני של האמונה הזו במשך זמן רב, עד הופעת המשכילות. אבל כידוע - עוד קודם החורבן השני הופיע אותו האיש (כינוי לישו), ומתלמידיו ותלמידי תלמידיו הופצה תורת היהדות לכל הגויים, עם שינויים שונים ומשונים, אך את הבסיס - התנ"ך - הם השאירו כספר קדוש. וכן בתורת המוסלמים. כלומר, הם מודים במקצת.
לפי הידוע לי, רק ההשכלה החדשה, שהביאה עמה את תרבות המערב - החלישה את האמונות בכל דבר שהוא. בעצם נוצרה אלילות חדשה - אלילות המדע, ושלילת כל דבר שאינו ברוח המדע, איש איש ומדעו. פעם האלילות הייתה מיסטית, והיום מדעית. אלו ואלו דברי אלוקים מתים. שניהם אינם עונים על כל הבעיות.
האם הקב"ה כן עונה? תלוי. תשובות יש לא, אבל זה לא מבטיח שהוא יענה, צריך לעשות השתדלות. לא ידוע לי שהקב"ה התחייב לך על משהו, חוץ מהבריתות שכרת עם אבותינו. נסיוני האישי הראה ג"כ, שככל שנכנסים יותר לעבי הקורה, אפשר להבחין באור שנמצא בפנים. אדרבה, אני סבור, שמבחינה מסויימת, אלוקים זה פשוט הגדרה להבין איך המציאות עובדת. בעצם, שתעמיק לחקור את העולם, תמצא את בעל הבירה, אבל אסור להחסיר פרטים! "לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו". צריך מידה מסויימת של אמונת חכמים. אמונת חכמים זה בעצם רציונלי, מדברים פה על חכמים, לא?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2007 12:15 |
|
| |
גדראובן
אני רואה שאתה שוחה במשנתך כבקי ומומחה, רק הוספה קטנה ברשותך.,
<אבל אסור להחסיר פרטים! "לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו". צריך מידה מסויימת של אמונת חכמים. אמונת חכמים זה בעצם רציונלי, מדברים פה על חכמים, לא? >
צריך להיות באמת חכם גדול לצרף את הלא תוסיפו לחכמים. כי מי כמוהם קיים את המאמר הזה?
האם באמת חשבת פעם גם לבד, על הדברים שאתה כותב, ולא רק דיקלומים ששיננת בצורה כה מוצלחת. אם אני צריך להאמין זה סימן- שאני לא משוכנע. כך זה בכל אופן הפרוש ההגיוני בעברית למילה אמונה. אתה צריך באמת להיות מאמין גדול מאד, בכדי להאמין שהתורה החדשה והשונה, שהחכמים חיברו זה לא בעל תוסיף
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2007 12:18 |
|
| |
מביט ובוחן,
אתה יודע שאפילו אם תלמד שלוש מאות שנה בהרווארד, ייל, סורבון, אוקספורד וקיימברידג' ביחד בכל הפקולטות במקביל עדיין לא תבין איך אנחנו מבצעים פעולות פשוטות כגון הזזת היד למעלה ולמטה מבחינת כל התהליכים שקורים בשעת ההזזה,
העובדה שיש חילוקים מעט מורכבים אינה סותרת שגם אנשים פשוטים יכולים לבצע את הדרישה הזו, וזה בדיוק כמו שמבקשים מאדם פשוט להאמין למרות שזו שאלת נצח שמעסיקה את כל טובי הפילוסופים, ככה זה, דברים מסובכים להסבר לא תמיד גם מסובכים ליישום,
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2007 12:21 |
|
| |
ירוחם ומביט
כתבתי מי החכמים???
חחח
(10 אייקונים מתגלגלים מצחוק, וכל המוסיף גורע)
הקורא יקרא והבוחר יבחר
תוקן על ידי גדוראובן ב- 12/01/2007 12:25:05
שאלו מה' מטר... כי התרפים דברו און והקוסמים חזו שקר וחלומות השוא ידברו
גו"ר
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2007 13:38 |
|
| |
מביט_ובוחן:
לדברי ר"א וסרמן הכופר מקבל עונש על זה שהוא בחר להתעלם מן האמת. על אף שהוא באמת יודע שיש מנהיג לבירה, כיון שהוא מכריז שאין מנהיג לבירה על זה הוא נענש. ודומה הוא לכופין על הגט עד שיאמר רוצה אני, שכיון שהוא באמת רוצה, הרי אפשר להכותו בכדי לקרב אותו לדיעה האמיתית שלו. אבל מבלי שיאמר רוצה אני אין לתת גט, אע"ג שבתת מודע הוא באמת רוצה. האיסור לקרוא בספרי קריאה כמוהו האיסור לעמוד על פתח בית זנות, שניהם בגלל שחוויות אלו מקשים על הבחירה בטוב.
ירוחםשמ:
ברור הוא שהשאיפה שאתה מייחס לאנשים שאינך מכיר בכלל (הרבה יותר קל לשלוט על חסרי ידע), מעידה אך ורק על הנטיות שלך לייחס דוקא לאנשים חשובים כל מיני מניעים שליליים. דומה הוא לאשכולות האחרונות שפתחת בקשר לאבות, שהם היו אנשים פחותי המעלה וכן השבטים ועוד ועוד. אולי אתה חושב שזה מעיד על פתיחות, לי זה נראה יוהרא.
גוונא:
ר' אלחנן מתנשא?! ואתה, מה?! ולעצם הענין, ר' אלחנן לא אמר שאין כזה דבר חוסר ידיעה, הוא אמר, שא"א להכחיש שיש מנהיג לבירה. ובזה הלך בדרכי אין ספור חכמים שאמרו את זה כבר לפניו. האם כולם היו מתנשאים?! או שמא אתה נוטה לדבר בבוטות ובחוצפה נגד אנשים שלא רק שאתה לא מגיע לעקביהם, אלא אין לך בכלל את הכלים איך להעריך אותם. להזכירך, אתה, כן אתה, עדיין ערום מכל ידע. יעיד על זה דבריך על פרויד, שאין לך מושג מה הוא אמר. וכרגיל אתה מתנסח ביהירות ובבטחון על נושאים שאין לך בהם שמץ של מושג.
אני מצטער על התקפה זו, אבל מישהו חייב להגיד לך את האמת כמות שהוא ישירות.
 |
|
|
|
|
|