תְּקוּפַת הַצֵּנַע

כל הכבוד

_________________

צבי

אקדמאי,

_________________

מעבר להנאה הצרופה מקריאת השיר, אני מתלבט האם אמנם המסר המובע בו הוא נכון.

גם אני אינני אוהב את הפסטיבל הנערך תמיד סביב הצניעות בבגדי נשים, אבל למיטב ידיעתי הוא נערך גם על ידי נשים לא פחות מאשר על ידי גברים. הטענה שהגברים חשים את עצמם כמושלמים ומחפשים את המומים במקום אחר, נראית לי מוגזמת. לא אחת נערך כנס התחזקות, שבו מדברים כנגד חולשה של הגברים בדברים שונים כמו לימוד תורה ברפיון וכדו'.

בעניין ה"צניעות" צר לי מאוד שמושג האמור לבטא תכונת אופי של ענווה, נהפך למדד לאורך הכיסוי של הגוף. נדמה לי שבאופן כללי אישה הלבושה בבגד פשוט שאיננו מכסה אותה כליל, היא יותר צנועה מזו המכוסה מכף רגל ועד ראש בבגד רהבתני. הצנע לכת עם אלוקיך נאמר כמדומני על גברים לא פחות מאשר על נשים, הוא כולל התנהגות עם אנשים דיבור וכיו"ב.

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

כמה יפה ככה נוגה

בןציון,
הנשים המארגנות כנסי צניעות, הן הן גדולי הצייתניות, שהפנימו את שטיפת המוח שכל צרות ישראל תלויות בצואר הנשים (תרתי משמע).
מלבד זאת יש כאן את סמפטום הקרבן המאשים את עצמו, כמו במקרי אונס רבים.

כנס התחזקות על עניני גברים, בחייך, אינו יותר מאשר מס שפתיים. מישהו גוזר שם גזירות? ואם כן, מישהו עומד בהן?

_________________

העמדה המובעת בשיר מקורה בהלך החשיבה הרווח כיום הרואה כנשים "עם בפני עצמו" (הפראפרזה מחז"ל אינה מביעה את קיצניותה של הגישה)  כלומר כקבוצה עצמית ולא כמרכיב במכלול.
ה"אשה" כמעמד מוגדר נפגע ממעשיו של ה"גבר" שרוב מעשיו אנוכיים - בקולרה הוא תולה את חסרונותיו, הוא מנצל אותה ככל האפשר.
גישה זו של פמינזם מאוחר היונק מהשקפה מרכסיסטית ביסודה, הרואה את ההיסטוריה כמאבק (אלים) בין קבוצות מנצלות ומנוצלות, מעולם לא שיקפה נכונה את התמונה התרבותית המורכבת והמגוונת, היא לכל היותר יכולה לשמש תבלין.
במקרה דנן רחוק מהסבירות שמודל זה משקף את מניעיהם של הגראי"ל ואנשיו.
 אם יש לבקר את העדפת כנסי הצניעות על כנסי חרום גבריים, אינה בגלל ניצול הנשים כביכול, אלא על כך שבוחרים בתיקונים הקלים (להוסיף כפתורים) מפחד וחוסר אונים מול התיקונים הגדולים (למשל, להפוך את העולם על מה שקורה בישיבת פונוביז'). אם זה המכוון אני יכול להסכים עם אקדמאי.