ההגדרה "דתיים לייט" גורמת עוול ?

יינן,

לא אתה טענת לאנטי דתיוּת, אלא האישה בסיפור שלי, שאתה הסכמת עם הנחות היסוד שלה בחדוה רבה.

לא לי להסכים או לא להסכים בענייני "דתיוּת לייט". ההגדרות האלה אינן רלוונטיות לעולמי התרבותי בכלל והיהודי בפרט. [נראה לי שחשוב שתדגיש, שכשאתה משתמש במילים "מחוייב לתורה", אתה מכוון למחוייבות מסוג מסוים, קרי: זו הזהה לשלך.]

לא לך - עם כל הכבוד - לקבוע מה המניעים של אותה אם ואותה בת, לבחור בטקס שאמנם אינו מקובל במרחב החברתי שלהן (ותעיד התגובה שציטטתי לעיל), אבל מאוד משמעותי בעבורן. האם אתה משמש כממלא מקום לבוחן כליות ולב, שהינך קובע בנחרצות כי העליה לתורה נעשתה בגלל ש"היא הרגישה שהיא רוצה לעשות משהו יהודי בשביל הילדה שלה"? ואולי היא דוקא רצתה לקרב את הילדה לחיים יהודיים-דתיים משמעותיים כמו שהיא לא זכתה להם בילדותה? או שהיא בחרה בזה כדי ללמד את בתה שאינה שונה בעיניה ואינה נופלת בחשיבותה, משני אחיה הגדולים, שגם הם עלו לתורה וקראו בה ביום בר המצוה שלהם?
אתה חוזר שוב ושוב על הטענה, שתפילה בבית כנסת, עליה לתורה וקריאה בה הם טקסים שאינם דתיים. אני חושבת שאתה שוגה במהות. גם אם אסכים (ואני לא) שההגדרה ל"מי הוא דתי" הינה סגורה, ברורה וחד משמעית, עדיין יש בה סעיפים ותתי סעיפים. בהחלט ייתכן שמישהו אינו מבצע את כל המשימות שעליו לעשות כדי להיקרא "דתי", ובכ"ז יש ממעשיו שהן מעשים דתיים. נניח שגבר אינו מניח תפילין, האם הקפדתו על כשרות האוכל הנכנס לפיו אינה "דתית"? נניח שאישה יהודיה מקפידה להגיע בכל שבת לבית הכנסת כדי לשמוע את קריאת התורה, האם מעשה זה ייחשב "לא דתי" רק בגלל שהיא מגיעה לשם ברכבה?

"מבט ליהדות מהסוג הישן"
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2114409

ווטו,
האדם יראה לעינים וב"ד של מטה שופטים רק ע"פ מראה עיניים.

נזכרתי אמנם מאוחר, אבל מוטב מאוחר מאשר לא לדעת.

בע"ב,

א. ציינתי שדיברת "מבחינה עקרונית" הכוללת את הרואה ללבב,
ב. יש גם שמראייה לעיניים ניתן להבחין בין מי שהיית קונה ממנו מכונית משומשת למי שלא גם אם הראשון "לייט" והשני מניח תפילין דר"ת.


אמשלום,

העלית בעקיפין נקודה הנוגעת לממסד ההלכה שדובר עליה כבר וטוב שידובר בה שוב ושוב. הדעה הרווחת היא שמסגרת ההלכה הינה מערכת סגורה, אך זה לא כך. גם מתוך עיון בתוך מבנה מסגרתה ישנן דרגות של הקלה והחמרה והידור למהדרין ומהדרין למהדרין שנבנו ע"י שנשאלו שאלות מסויימות ובתשובות חילקו בין מקרה למקרה שהאחד חמור פחות מהשני מפני איזה נתון שלא יהיה שמשנה את חומרת-קולת המקרה. כך ניתן גם להרחיב את המסגרת עד למקסימום עבור אלה שאינם שייכים לציבור שומרי ההלכה האורתודוכסית. זאת אומרת לדוגמא שאם כי ועם זאת שמסגרת ההלכה האורתודוכסית מוציאה את הנהיגה בשבת מחוץ למסגרתה, היינו דווקא כל שנוגע לאורתודוכס ביחס לאורתודוכס, אך מאחר ואין על מנגנון הכפיה הקהילתית-חברתית לחרוג מגבולות חוגה המצומצם כפי שביאר אזורי, הרי שבליברל המבדיל בין שבת לחול באיזו דרך שהיא גם לו רק בהדלקת נרות או בקידוש, אין לסווגו גם ממבט אורתודוכסי כ"מחלל שבת" מבחינת מושג השבת, אלא מבחינת מושג האורתודוכסיה [וע"ש בעמוד הבא שגם הרב אלישיב הכיר בגירות המתגייר ליהדות כזו ואף לעשות את בניו ממזרים - עכ"פ כשמדובר בהתנגדות להרב גורן]. הכרה זו אמורה למצוא את מקומה ב"בריכה" המוצעת באשכול על יישום הבתר זרמיות.

אמשלום,

אם אני, יהודי, מאמין שישו נולד מבתולה שהתעברה מאלוקים - זה יכול להיכלל בתחומי היהדות?

אם לא, מהיח המסגרת של היהדות?

 

יינן,

כיוון שאתה מעלה את השאלה הזו כאן, אני מבינה, שבעיניך, אם שבתה עולה לתורה בבת המצוה שלה וקוראת בתורה בבית כנסת, שווה לאדם שמאמין שישו הוא בן הא-להים.
זו זכותך, כמובן, לחשוב כך, למרות שלענ"ד זו שטות גמורה.

יינן
מסגרת היהדות יכולה להכיל, רק את מה שאתה חושב שהיא יכולה להכיל. זה ברור

אמשלום וירוחמש,

אני לא מבין על מה יצא הקצף.

הקצנתי את הדוגמא בשביל להבהיר את השאלה - מהם הגבולות של הדתיות היהודית. (וכמובן לא בשביל להשוות, חלילה, את החברה שלך, אמשלום, לישו...).

אני חושב שזה מוקד העניין: מהם הגבולות של הדתיות היהודית, ומהי הליבה של הדתיות היהדית.

דעתי כלל לא לעניין כלל. אני שואל דווקא לדעתכם. מה הגבולות - הנושקות לעולמות זרים, ומהי הליבה, ה"עיר בירה", המרכז וה"לב" של הדתיות היהודית.

שאלה פשוטה. למה כה קשה לענות?

כשיתבונן האדם בעומק הבנתו ויצייר בדעתו הוויתו מאין בכל רגע ורגע ממש, האיך יעלה על דעתו כי רע לו?!

יינן,
פרדוקס הערימה, לא?
אין גבול חד במקום כלשהו,

יינן,

משום מה לא ראיתי עד עתה את הודעתך השניה בעמוד זה.

בכן, לא התכוונתי להכחיש שישנם כאלה שדתיותם קלה עליהם אלא להתייחס לשאלת פותח האשכול המכוונת לעצכח ולהגיב לבעלבעמיו שניסה לקבוע את כשרותו של אדם לפי אדיקותו. גם "המתגפף" שהבאת הוא יותר לייט אך לא ברור שהוא גרוע יותר בכשרותו כאדם.

מה שכתבת: "מבינים ומבינים ומצדיקים דעתם בק"ן טעמים שכליים ועצכ"ח יוכיח", לא מובן אם מבינים מה הצורך בהצדקה בק"ן טעמים ואם יש צורך בהצדקה, הרי שאינם מבינים!?

יינן,

אתה מוזמן לפתוח דיון על השאלה הזו, ואולי אבחר להשתתף בו. לענ"ד, היא פשוט לא רלוונטית לדיון בינינו, שעסק בשאלה האם מעשיה של חברתי הם "דתיים" או לא.
[ע"פ השיטה בה נקטת - הסטת הדיון למקומות לא לו - אני מבינה שדוקא לך קשה להסביר את עמדתך ולעמוד מאחוריה.]

מקום טוב באמצע

נראה כי בשנים האחרונות אין צורך לחזור בשאלה. כיום נוצרה תופעה שבה צעירים רבים מאמצים דפוסי חיים חילוניים בתחומים שונים, אך ממשיכים להרגיש שייכים לחברה הדתית. יפעת ארליך יצאה לבדוק את תופעת ה"דתיים לייט" .