הצעה: פתיחת סמינר "ערכים" לחרדים!

הנושא שברצוני להעלות כאן, מטריד אותי כבר שנים רבות. משום מה, עבור חרדים מבטן ולידה נתפסים עיקרי האמונה והיהדות כדבר פשוט ומובן מאיליו, שאיננו מחייב שום לימוד עיון והעמקה. בעוד שעבור הרחוקים מתורה ומצוות, יוצאים לאור ספרים מאמרים וחוברות, נערכים סמינרים הרצאות וכנסים, שנועדו להראות ולהבהיר את אמיתות התורה והנבואה ועוד מיגוון רחב של נושאים יסודיים ביהדות, עבור תלמידי מערכת החינוך החרדית בכל הגילאים דברים אלו הם בבל יראה ובבל ימצא. ההנחה היא כנראה שהדברים כה פשוטים וברורים עבור מי שגדל באוירה חרדית, וכי העלאת הנושא עלולה רק לגרום נזק ולא תועלת. גם אמירות כלליות על הצורך להתחזק באמונה וביטחון, מתייחסות רק להתעוררות כללית ולא ללימוד עיוני ורציני של הדברים.

כידוע, לא מדובר רק על היעדרם של נושאים חשובים אלו מתוכנית הלימודים, אלא בהתנגדות עקרונית לעיסוק זה. ישנה הסכמה על הצורך ב"אמונה פשוטה" ובכך שעצם העלאת הנושאים עלול לגרום לשאלות לצוץ במוחם של האנשים, היחס המקובל להצגת שאלות יסודיות הוא תוקפנות מילולית וכפי הפתגם הידוע הלקוח מהלכות טריפות "שאילה איז טרייף". ניתן לראות בפתיחת "שער היחוד" ב"חובת הלבבות" שיצא לאור על ידי ר' פנחס ליברמן ז"ל, אזהרות רבות של גדולי הדורות כנגד לימוד פרק זה. החשש הוא שהעלאת הנושאים תגרום לאנשים ספיקות ולבטים וכי התשובות שיינתנו לא בהכרח יניחו את דעת כולם, לכן מוטב לדכא מראש את המחשבה על דברים אלו.

נדמה לי שהמקור לעמדה זו הוא בעיקר חסידי, אבל הליטאים אימצו בחום את השיטה. התוצאה היא שגם תלמידי חכמים מופלגים, עשויים להתברר כבורים מוחלטים בשאלות יסודיות של אמונה ובטחון תורה מן השמים וכיו"ב. לא פלא איפוא שאמונות תפלות וטפלות חודרות בקלות רבה למחנה החרדי, האמור לכאורה להיות ברמה הרוחנית הגבוהה ביותר. במצב זה, עלולה כל חשיפה של בוגרי עולם הישיבות החרדי לדברים חדשים [ממצאים ארכיאולוגיים, ידיעות היסטוריות, ציטוטים מדברי קדמונים, סתירות בין דברי חז"ל למדע וכיו"ב] , לגרום להם לזעזוע קשה שהם יתקשו לעמוד בו באמונתם הדתית.

את הטיעון האחרון מקובל לדחות ב"מבחן התוצאה", המבוסס על כך שבפועל ישנם אחוזי נשירה אפסיים בציבור החרדי לעומת נטישה גבוהה לחילוניות בציבור הדתי המתמודד בגלוי עם נושאים אלו. אני מתקשה לקבל את המסקנה הזו, היות ובהחלט יתכן שהגורמים לתוצאה זו הם גורמים סביבתיים שעלולים להשתנות בזמן קצר יחסית, כמו התמיכה הקהילתית והמשפחתית מחד וחסימת הגישה לידע מאידך.

לפני מספר שנים שוחחתי בעניין עם ר' נח וינברג מישיבת "אש התורה" ועם ר' לייב מינצברג מ"ישיבת המתמידים", שניהם סברו שאכן ישנה נחיצות גדולה ללימוד נושאים חשובים אלו אצל בני התורה, אבל היו פסימיים באשר ליכולת לפעול בעניין זה. ר' נח וינברג סיפר על ניסיונו לפעול בעניין זה בעבר ועל ההתנגדות שהוא נתקל בה, לעומת זאת בארה"ב הוא טוען שהוא הקים ארגון בשם "חזון" המלמד בישיבות רבות לימודי אמונה והשקפה.

מה דעתכם? 

הודעת ווטו בעצכ"ח:

ומה עם ציונות?

ספרן

אני חושב שבדוגמה שנתתי בכותרת החמצתי את הנקודה המרכזית של דברי, אינני מכיר את המרצים של "ערכים" היכרות קרובה ולא את התכנים שלהם, הכוונה הייתה רק להצביע על כך שלחרדים אין "כתובת" לעניינים אלו. אנסה כעת להבהיר את דעתי בקצרה.

אינני סבור שישנו צורך לעודד אנשים לברר בעצמם שאלות יסודיות באמונה, כל עוד הם עצמם אינם מרגישים צורך בכך. זאת משום שאמנם רבים וטובים אינם בעלי יכולת להתמודד עם סוגיות אלו, אשר הם רחבות ועמוקות לא פחות מסוגיות חמורות שבש"ס. גם בין העוסקים בנושאים אלו ברור שישנם דרגות רבות, בדיוק כפי שבלימוד שאר חלקי התורה ישנן רמות שונות. הבעיה המרכזית היא אצל אלו המתלבטים ומהרהרים ואינם מעיזים להעלות את הדברים על דל שפתותיהם, מחשש שמא יבולע להם מחד ומהכרה שאין להם כתובת למצוא מזור למצוקתם מאידך. עבור אלו אני משוכנע שההדחקה איננה פיתרון, אלא נדרשים אנו לתת מענה לכל אחד כפום חורפא דיליה. בנוגע למרצים של "ערכים" ושאר הארגונים הדומים שכאמור אינני מכיר אותם היטב, אני אמנם מתרשם שחלקם הגדול [או כולם] מתחמק באלגנטיות משאלות נוקבות ויסודיות, ושיותר קל להם להתמודד עם אנשים מבחוץ מאשר עם אלו הבאים מתוך המחנה, אולם לצערי אין לי דוגמה טובה יותר של אדם חרדי המתמודד בדרך כלשהי בעניינים אלו, עובדה זו כשלעצמה נראית לי תעודת עניות.

באשר לשאלך על גבולות הדיון, חשוב לדעתי להבדיל בין שני דברים מרכזיים. החסר הקיים הוא לא רק בדיונים והוכחות בדרך של משא ומתן, אלא גם בעצם העיקרים של היהדות באופן פסקני ומוחלט. האם מלמדים מהו ביטחון? מהי אמונה? מה הם עיקרי היהדות? עוד לפני מתן האפשרות לשאול, צריך לכל הפחות להבהיר במה אנחנו מאמינים. באשר להתדיינות והוכחות לכאן או לכאן, אני כאמור לא באתי לעודד שאלות, אלא ליצור מענה לאלו המדחיקים את תהיותיהם.

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

ב"צ ,

האם נעלמה מאתך לרגע קט העובדה שבנושאים אלה לא קיימת פסיקה מוחלטת . כל קביעה תוביל בהכרח מיד למשא ומתן . אם איננו מעוניינים לחנך לדקלום ברוח "האמנתי כי אדבר" וההבדלה הנדרשת , לדבריך , בין שני דברים מרכזיים , היא משום כך , מלאכותית . שהרי לא באתי לחשוד אף אותך בהתחמקות אלגנטית .

אני נזכר בסיפור חביב על דיון שהתקיים  אודות החינוך הדתי ואחד המשתתפים התלונן על העדר חינוך מיני.  גב' נחמה ליבוביץ' שהשתתפה בדיון נזעקה ואמרה רק זה לא!!  אתם רוצים שגם את זה הם ישנאו??
ולעניינינו אני רואה בהצעה תמימות רבה כאילו קיימים כמה קלפים בידי זקני הדור המוכיחים נחרצות שאין עוד מלבדו ומלבדם ורק משיקולי זהירות הם נמנעים מלחלוק את זה איתנו.
אני מניח שבחור ישיבה ששרוי במבוכה בנוגע ליסודות הדת יכול למצא את המקורות הרלוונטים ומגיע לו יותר ממריחה והטפה אידיאולוגית.
בנוגע למה שמכונה "מחשבה" במלעיל נראה לי שההיציע גובר על הביקוש (הכל שמעו על ר' משה שפירא לשם דוגמא ובכ"ז אין נהירה המונית לשיעוריו) למרבה הפלא. אולי זה אות לריקנות הפטפטת המצויה לעומת הרצינות שבתחומים היותר יבשים.
סיכומו של דבר אני לא רואה מצוקה גדולה אבל בפירוש הייתי רוצה לראות יחד עם זה אני חושב שיכולתם של בחורי הישיבה גבוהה מההיציע בתחום ומקווה שלא יכבשו פינה אחרונה זו.

מומלץ לקרוא את מאמרו של בנימין בראון 'שובה של האמונה התמימה' בקובץ 'על האמונה'.

_________________

בן ציון

הבעיה תתחיל בזה כשיגיע מי שיגיע, ויטען שהתשובות שהוא מקבל לא מספקות אותו.
אין לדעתך יתאפשר להתמודד עם שכאלה בתוך מערכת החינוך החרדית?

סימנר  ערכים=שטיפת  מוח  ועיוות  של  ערכים

אין  שום  תועלת  מהסימנרים  האלו  מלבד  פרנסה  למרצים  ולבתי  המלון שבהם  מתנהלים   הסימנרים

מדובר בשטיפת  מוח  שהיא  יכולה  להיות  הן  לכיון  החרדי  הן  לכיון  החילוני

במצב  של מרוץ נגד  הזמן  אין  אפשרות לבדוק  דברים  בצורה  מסודרת  ולכן  אין  תשובות לשאלות  אלא  קבלו  דעתי  וזהו

מי שמחפש  להיות  רובוט  של  בשר  ודם  ולהתפלל  לילוד  אשה  ולא  להיות  בקשר  עם  בורא  עולם שילך לשם  מי  שמחפש  קשר  ישיר  עם  בורא  עולם  ורוצה  להבין  או  לפחות  לנסות  להבין  מה זה יהדות  צריך להשקיע הרבה  זמן  והרבה לימודים
אין יהדות  אינסטנט
אני עצמי למדתי  בישיבה חרדית  והייתי  מלא שאלות  ואף  אחד  לא  ענה לי ובעצם  איש  לא  היה מושג  לגבי  תשובות
רק  אמרו  לי
חקירה  =כפירה

רק  כאשר  עברתי ללמוד  בישיבה  הסדר  ושם לומדים  אמונה  בצורה  פחות או יותר  מסודרת  למדתי  כוזרי   וקיבלתי  מושג  על  קצה  המזלג מה  זה  בעצם  מורה  נבוכים  ומה  זה  רבי סעדיה  גאון ולמה  היתה  התנגדות  קשה לספרי  הרמבם 

למדנו  בצורה  מסודרת  על  גדולי  החסידות  ומה  דעתם  על   אמונה

למדנו  על בעל  התניא  ועל  הצמח  צדק    שמדברים בצורה ברורה  בעד חקירה  והבנת  האלוקות בשכל  ומנגד  למדנו על  רבי נחמן  מברסלב   שמדבר  בצורה  ברורה  ביותר  נגד  כל  חקירה ונגד  כל כל  קושיה

אמונה  פשוטה  אמונה  תמימה 

לבוא לטוען שבשלושה  -ארבעה ימים אפשר  להבין  יהודת  זה
קשקוש  בגרוש

בןציון,
כתבת שאין לעודד את מי שזה לא מעניין אותו לשאול שאלות באמונה,
שתי הערות לי אליך,
למה אתה חושב כך?
וחוצמזה שהמרחק בין כאלה שזה לא מעניין אותם לבין כאלה שחונקים אותם, רב מאוד...

גוונא

כבר אמרו שבצ"כ מדבר עשה אזנך כאפרכסת, וז"ל:
"אינני סבור שישנו צורך לעודד אנשים לברר בעצמם שאלות יסודיות באמונה, כל עוד הם עצמם אינם מרגישים צורך בכך. זאת משום שאמנם רבים וטובים אינם בעלי יכולת להתמודד עם סוגיות אלו, אשר הם רחבות ועמוקות לא פחות מסוגיות חמורות שבש"ס."
הרי טענה הרי נימוק.

לב העברי ,

[ ממתין עדיין לתשובתך באשכול סמוך בענין תורה מן השמיים ]