מה אכפת לי אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף ?
.
די בהתחלת הפרשה, קראנו אתמול את היוחסין, להביא לידיעתנו את מקורם של משה ואהרון. והכתוב, פתח בראובן, בכור יעקב, שכפי שכותב הראב"ע, לא נותר לי כי אם הכבוד של היותו נמנה ראשון בין צאצאי יעקב.
ואם פתח בתחילה, ברור גם מדוע הוזכרו בני שמעון, ומהם ממשיכים לבני לוי.
אך מדוע מפרטים לנו את בני קורח?
אֵלֶּה, רָאשֵׁי בֵית-אֲבֹתָם: בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל, חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי--אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן.
וּבְנֵי שִׁמְעוֹן, יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר, וְשָׁאוּל, בֶּן-הַכְּנַעֲנִית; אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן.
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-לֵוִי, לְתֹלְדֹתָם--גֵּרְשׁוֹן, וּקְהָת וּמְרָרִי; וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי, שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה.
בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם.
וּבְנֵי קְהָת--עַמְרָם וְיִצְהָר, וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל; וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת, שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה.
וּבְנֵי מְרָרִי, מַחְלִי וּמוּשִׁי; אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי, לְתֹלְדֹתָם.
וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-מֹשֶׁה; וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם, שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה.
וּבְנֵי, יִצְהָר--קֹרַח וָנֶפֶג, וְזִכְרִי.
וּבְנֵי, עֻזִּיאֵל--מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן, וְסִתְרִי.
וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת-אֱלִישֶׁבַע בַּת-עַמִּינָדָב, אֲחוֹת נַחְשׁוֹן--לוֹ לְאִשָּׁה; וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-נָדָב וְאֶת-אֲבִיהוּא, אֶת-אֶלְעָזָר, וְאֶת-אִיתָמָר.
וּבְנֵי קֹרַח, אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף; אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי.
וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן לָקַח-לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל, לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-פִּינְחָס; אֵלֶּה, רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם--לְמִשְׁפְּחֹתָם....
בני אחיו של קרח, בני נפג וזכרי, לא מוזכרים. המקבילים האחרים - עלומים. מדוע נוקב הכתוב ומפרט את שמות בני קרח, ובמעמד המחייב של ציון "אלה משפחות" ?
עונה הפשטן:
צדיקים היו. הכתוב רוצה להדגיש לנו את זהותם. שהרי לאחר חטאם, יפרש לנו וידגיש "ובני קרח לא מתו". וכך, כל מי שפורט ברשימה מקוצרת זו, יש לכך סיבה, בשל יחוד או מאורע עתידי - כפי שהוזכר פנחס.
עונה הדרשן:
"משה ואהרון בכהניו ושמואל בקוראי שמו". שמואל, היה מבני בניו של קרח. בא הכתוב ופירט את יוחסיהן של משה ואהרון - המשיך ופירט גם את יוחסו של שמואל הנביא.
ואידך זיל גמור וכו'.
 |
|
|