|
|
| נשלח ב-24/1/2007 23:54 |
 |
| |
איש לומד
המשפט הראשון בסדר, מותר להיות לויאלי.
מה זה המשפט השני? מה אכפת לי?????
ולמה לאומות היה צריך להיות אכפת לפני שישים שנה?
צריך להיות בעל מדרגה כדי להזדעזע משמועות זוועה?
האמת שאני מאוד מתלבט בנקודה זו, האם אנו רואים בתנ"ך למשל אובייקטיביות? האם יש הדדיות בדרישה מהאומות להכיר בגדולת ישראל? האומות נתבעות על שלחמו שישראל, כלום זו תביעה על כל מלחמה בין אומות או שיש כאן דרישה הנובעת מהיחס הלא סימטרי בין ישראל לעמים?
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2007 01:32 |
|
| |
למעשה, הבלגים אשמים.
בעבר, היו שתי קבוצות: ההוטו שהיו העניים, והטוטסי העשירים. כל הוטו שהתעשר, בעצם הפך לטוטסי.
הבלגים, בגסות אבחנתם, חילקו ביניהם, והפכו את הטוטסי למעמד נפרד, מקורב.
בכך, לא איפשרו מעבר טבעי בין הקבוצות, והן הפכו לשבטים עוינים.
התוצאות למול עינינו.
תוקן על ידי אצת_ים ב- 26/01/2007 2:27:46
|
|
|
|
| נשלח ב-26/1/2007 02:05 |
|
| |
אני חושב ששילטונות דמים תמיד היו קיימים באפריקה, לא קראתי על זה המון אבל פה ושם כן,
העובדה שהבריטים התנהגו בצורה נפשעת אינה מעמידה אותם ואת המערב על דוכן האשמים בבעיות אפריקה אלא על התנהגויות נפשעות מקומיות,
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2007 23:54 |
|
| |
יממי,
אתה צודק!
תחילתו של אשכול זה עסקה בהעלאת הענין בכללותו,
וממנו יצאו שני נושאים,
ראשית מהי התייחסותינו לעניין, והשנית מה ניתן לעשות.
רוב הכותבים ובאם אני התייחסו בעיקר לנקודה השניה מה ניתן לעשות, והתשובה היא כמעט כלום אלא להשקיע בחינוך ובעזרה לאלה שמעונינים להחלץ ממעגל זה.
לגבי החלק היותר חשוב שאותו עורר בעל בעמיו, האם זה משנה לנו, האם אכפת לנו האם אנו מזדעזעים מהעניין שעליו כתבתי בצורה אולי מוגזמת "מה אכפת לי"
-אז ככה
איסור רציחה שייך גם בגויים, וגם צער בעלי חיים לא גרע מגויים, ולכן אי אפשר לומר שהדברים שנעשים שם הם ראויים, אמנם אנו מתייחסים לדברים (ללא הרגש) ע"פ יחסם אלינו ואילו היו הרוצחים מזרע קודש הרי אנו מחוייבים לעצור בהם מדין ערבות אך כשגוי הורג גוי אין אנו מחוייבים להרגיש שזה קשור אלינו.
אולם לעצם ההרגשה הזו בוודאי שעלינו לדעת שאם אדם רואה את הכתבה של איתי אנגל ולא מזדעזע הרי ניתן לחשוש שפגום הוא במידת האכזריות.
ולשאלתו של בעל בעמיו:
"האם באמת אין כאלו שאומרים, עוד גוי, פחות גוי, מאי נפק"מ?"
אכן לולא שראיתי את הכתבה והדברים יותר הומחשו סביר שזו התגובה
"נו, שוין-מה אני יכול לעשות"
גם האדם הרגיש ביותר לא כ"כ מתרגש מנתונים שטחיים, הרי בסך הכל תוחלת החיים באפריקה עומדת על משהו בסדר גודל של 37 שנים ורוב מקרי המוות אינם ממלחמות אלא מרעב ומאיידס.
אולם חוזר אני לתחילת הדברים התגובה ש"לא אכפת לי," אינה נכונה ואינה מתאימה.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2007 00:25 |
|
| |
איש יקר ולומד
"כשגוי הורג גוי אין אנו מחוייבים להרגיש שזה קשור אלינו"
אולי אתה צודק שלא מחויבים להרגיש, אמורים להרגיש בלי להיות מחויבים.
-------
מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2007 01:35 |
|
| |
בעזהי"ת
אכן, אלמלי היו הלנקסטרים של פיקוד המפציצים הבריטי, והליברייטורים של מטה האוויריה האמריקני, טסים כמעט באופן סדיר מעל אושוויץ במהלך 1944, ועדיין מסרבים להפציץ את המשרפות ואת מסילות הברזל, אלמלי היה לבעלות הברית את הכוח המיידי לבצע את גיחות ההפצצה של מחנות ההשמדה, הרבה מהטענות כלפיהם היו נגנזות.
אלא שהיה להן הכוח המיידי.
ולמדינה הציונית, מה לעשות, סוף סוף אין.
_________________
לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2007 01:40 |
|
| |
יש כוח פוליטי,
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2007 01:46 |
|
| |
בעזהי"ת
אתה חושב?
אין לה יכולת להשיב אש לירי תלול מסלול המכוון בזדון אל העורף האזרחי שלה, ושכבר גבה הרוגים ופצועים שאינם קשורים למעגל הלחימה, וכל זאת מפחד מאורעות כמו בית חאנון, ולזה אתה קורא כוח פוליטי?
כוח פוליטי הוא הגיבוי המדיני שנתנו ארה"ב ובריטניה להפצצה המאסיבית של נאט"ו על העורף האזרחי הסרבי, כולל מאות ואלפי אבידות בנפש מהאזרחים, כולל רכבת אזרחית שחטפה פגיעה ישירה 'בטעות'. הוא הגיבוי שנתן האו"ם לירי מאסיבי של כוחות US ARMY ושאר או"מניקים אל תוך אוכלוסיה אזרחית שנתנה מחסה ובסיס פעולה לטרוריסטים בסומליה (אוכל לפרט נתונים ועובדות מדויקות).
וכו'.
_________________
לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2007 03:49 |
|
| |
מה שעולה מן הדברים לעיל,הוא שלא אכפת לנו כל כך מאיזה שבט באפריקה, שמשמידים אותו באכזריות שלא ניתנת לתאור. הם רחוקים, אנחנו לא מכירים אותם וגם אם ראינו את הסרט ורחמינו גאו בנו, עדיין אנו לא עושים משהו מעשי כדי להציל אותם מהשמדה.
אז אני שואלת את עצמי, ואל תתקפו אותי, למה יש לנו טענות כלפי אומות העולם שלא באו לעזרתנו בימי השואה. למה גוי באמריקה אמור לכאוב את כאב היהודי באירופה? הוא לא מכיר אותו, הוא רחוק, הוא אפילו לא מדינה, סתם איזה שבט יהודי שמושמד. אז כאב לו לגוי כששמע ברדיו על הפשעים-אפילו טלוויזיה לא היתה כדי לראות זאת בעיניים-ואחר כך עבר לסדר יומו, לבעיות הפרנסה שלו ולעבודתו.
זו לא הפעם הראשונה שאני שואלת את עצמי את השאלה הזו. וזה רק מוכיח לנו שלאף אחד בעולם לא אכפת אם תהיה עוד שואה חס וחלילה.
אין מה לצפות מהעולם,ואפילו לא מאמריקה. רק על הקדוש ברוך הוא עלינו להשליך יהבנו!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2007 08:35 |
|
| |
פלח הרימון,
את יכולה להמשיך להשליך על השם יהבך בכל דבר, לא תגיעי רחוק,
אלישיר,
כוח פוליטי פירושו כוח להפעיל לחצים להביא את העניין למודעות העולם, והעולם יכול לעשות עוד הרבה דברים חוץ מלהפציץ אינטנסיבית רכבות של אזרחים, יש אפשרות לנסות ולהעיף את הנשיא הנוכחי, יש אפשרות ללחוץ עליו באצעים כלכליים ועוד כל מיני אפשרויות אחרות, כל השאלה היא רק כמה אכפת לעולם מזה,
חוצמזה שגם כוח צבאי שיופעל לא בהכרח כל כך גרוע כמו שאתה מתאר את זה, כי באותה מידה אתה יכול למחות על מלחמת העולם השניה שגבתה את חייהם של הרבה אזרחים תמימים בברלין הכבושה, ברור שבכל מלחמה יש הרוגים תמימים אבל מוכרחים לעשות את השיקול הכללי ולנסות להבין את הרווח מול ההפסד,
|
|
|
|
| נשלח ב-29/1/2007 10:00 |
|
| |
פלח,
הניתוח נכון, המסקנה לא בהכרח אם משמעותה היא פסיביות מוחלטת. נקים צבא וה' יעזור.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 29/01/2007 10:00:37
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 00:36 |
|
| |
לא היה בדברי שום רמז לפסיביות. בכל פעולה שאנו נוקטים אנו צריכים עזרה משמיים.אדם שלא מאמין בדבר הבסיסי הזה לא ראוי לתואר "דתי."
אבל הנה יש לנו צבא, שהיה פעם חזק והאמין בעצמו עד מאד, ומה היה לו? יש לנו מדינה שהיתה פעם גאה מאד, והיא נמחקת ויש את ארגון האומות המאוחדות שקם אחרי מלחמת העולם השניה במטרה להגן על העולם מפני שואה נוספת,ותחת עינו הפקוחה מתרחשת שואה. אז האם אפשר לבטוח בצבא? בפוליטיקאים? באומות המאוחדות?
אלא,שיחד עם מעשים ועם כל הפעולות, אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים .
לאור האיכפתיות העולמית למצב האומללים באפריקה, ובהתחשב במנהיגות המפוארת שלנו מענין שיש עוד יהודים שסומכים על עצמם.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 04:19 |
|
| |
פלח,
את מפספסת נקודה מהותית, זה לא שקודם לא היינו צריכים את אלוהים ועכשיו כשאנחנו רואים שהצבא חלש אנחנו כן צריכים אותו, תמיד היינו צריכים אותו,
ולכן דברייך נאמרים במישור אחר לגמרי מזה שנידון כאן באשכול, המישור בו אנחנו מאמינים בכך שאלוהים הוא קובע עליו את דיברת, ואילו כאן באשכול דובר על מה אנחנו צריכים לעשות במצב הנתון,
|
|
|
|
| נשלח ב-30/1/2007 05:12 |
|
| |
גוונא ובעל בעמיו,
קודם כל שימו לב שהוצאתם את דברי מהקשרם. דיברתי על זה שאי אפשר, ואסור לנו לבטוח בגויים שיבואו לעזרתנו אם נותקף ונהיה בסכנה קיומית. לא אמרתי שצריך לשבת בחיבוק ידים אבל אמרתי כן, שמה שלא נעשה נצטרך לזכור את העובדה שאין לנו ידידים אלא ה' בלבד.
מלבד זאת, התגובות שלכם קצת מנותקות מן המציאות.
"מה אנחנו צריכים לעשות במצב הנתון" או "נקים צבא" מי זה אנחנו? מאיפה בדיוק נקים צבא? אולי נעשה פה הפיכת קצינים?? נסתער על הבסטיליה? דיבורים על כח פוליטי שאינו ועל כח צבאי שמושם ללעג כל יום הם פתטיים ואף ילדותיים. ואל תשאלו אותי מה אני מציעה לעשות, כי עובדה מצערת היא שאני אינני יודעת, אבל לפחות אני יודעת שאינני יודעת.
|
|
|
|
|
