האין גזל בכלל 'דינים'? [שאלה בעניין בני נח]

למה כלפי היהודים מחולק דין גזל מהמצווה למנות דיינים ולקבוע חוקים?
דין גזל הוא מצווה (נכון יותר: איסור) על הפרט, ואילו החובה לבנות מערכת משפטית היא על הציבור.
כל זה תלוי גם במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בסוף שורש 14 בהבנת מצוות 'דינים' של בני נוח, ע"ש.

ערבים יקרים, אנא שמרו את שבע המצוות

אולי כי דין גזל הוא תמיד אסור ולא תלוי בחוקות המדינה, אבל בשאר הדינים זה תלוי ב"דינא דמלכותא"..

לכאורה השאלה היא רק לשיטת הרמב"ן בפרשתינו "וישלח" שסבור שכל חושן משפט כלול ב"דינים" אך לשיטתו "דינים" זה עשה ולא נהרגין על עשה גזל לעומת זאת זה ל"ת. 

השאלה לא נכונה, גם מצד הגדר השכלי וגם מצד הגדר המעשי שלו הלכה למשעה.
מצד הגדר השכלי גזל הוא דין פרטי , ואילו דינים הוא הגדרה כללית .
מצד הגדר המעשי גזל הוא איסור לגזול, ואילו דינים הוא חיוב חברתי להקים בתי דין, ולא קרב זה אל זה (חוץ מהחיוב שבית הדין לא יהיה גזלן כמובן...) .
אחרי עיון נוסף אני באשכול אני רואה שר' מיכי כבר קדמני.

[ומעל הזמן מצווה ברכה
 שבע מצוות בני נח יכולות להסגיר את ההדגשים הדתיים והחברתיים שאמורים לעמוד בבסיסה של כל חברה אנושית
 http://www.bac.org.il/ContentPage.aspx?id=848 ]

"רבי יוחנן: דאמר קרא "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל" (בראשית ב', 16). 'ויצו' - אלו הדינין, וכן הוא אומר "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו" וגו' (בראשית י"ח, 19). 'ה'' - זו ברכת השם, וכן הוא אומר "וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת" (ויקרא כ"ד, 16). 'אלהים' - זו עבודה זרה, וכן הוא אומר "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (שמות כ, 2). 'על האדם' - זו שפיכות דמים, וכן הוא אומר "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" וגו' (בראשית ט, 6). 'לאמר' - זו גילוי עריות, וכן הוא אומר "לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר" (ירמיה ג, 1). 'מכל עץ הגן' - ולא גזל, 'אכל תאכל' ולא אבר מן החי. (בבלי סנהדרין נו ע"ב) "

מדהים.
נראה לי שהדרש המופלא הזה היא ההוכחה האולטמטיבית שאפשר ללמוד כל דבר שרוצים מכל פסוק.