כולל מתוקן, והקדמה הכרחית להסיר חשש

הקדמה הכרחית כמובטח בכותרת:

{כבר נודע מכתבי החסידים הקדמונים והמקובלים ומפורסם בעולם אודות שפע עצום ורב שירד מן השמים בכמה וכמה היזדמנויות היסטוריות ולא הגיע לתכליתו הנרצה משום שנחטף על ידי החיצונים מסטרא דשמלא. וכך מדברים בשם כמה וכמה חכמים שאמרו על הקמת מדינת ישראל ת''ו שהיתה שעת כושר מלפניו יתברך וחיוך שנתחייך ע''י ההשגחה העליונה אלא שנטרפה השעה, ואותו שפע שעתיד היה להשפיע טובה וברכה על בני ובנות ישראל הכשרים נחמס ע''י הציונים.

גם מעין זה מדברים על שנות ה'ת''ר למניינינו שנתחדשו כמה חכמות חדשות בעולם ויצא מהן מה שיצא בעוונות, תחת שיתגדל שם שמים ע''י ריבוי האורות. ורמז לאותו שפע גדול נותר בידינו עם התפשטות חכמות האמת ע''י בעלי המוסר והחסידות, החל בתקופה זו.

ולא באתי להטריח על הקוראים הנלבבים שכאן בדברים ידועים וגלויים וע''כ לא אאריך במה שאין צורך ואגש לעניין עצמו והוא ''כולל מתוקן''. והנה דרך היראים מיד בשמעם דיבורים כאלה על בית מדרש לרבנים עולות בדמיונם השוואות ליוזמות דומות של המשכילים והרפורמים והמזרחים ושאר מרעין בישין. בכדי לסלק המעקש הזה מן הדרך אני אומר שגם יסוד בתי המדרש הנ''ל באירופה לא היה אלא חיוך של ההשגחה העליונה שנחטף ע''י מי שנחטף, ועדיין אפשר היה להכיר בו שחיוך הוא ולא חרון אף. על אכו''כ אפשר יהיה לראות הארת פנים וטוב עין של ההשגחה בהקמת כולל מתוקן ע''י אנשים שמכוונים ליבם למקום, יראי אלוקים מרבים, כחכמים המשתעשעים בחצרות הפורום הזה.

עוד יש לשער שאחרים המשמאילים יאמרו מה לנו ולכולל מתוקן באשר מוסד הכולל כולו יסודו בחטא הקדמוני, ואין לו תקנה אלא בשבירה כחרס זה שבמשנה. ואלה גם אלה טועים, שכוללים רבים מספור יש בכל עיר ובכל שכונה ומולידים כצלמם בדמותם בדרך מופלגת, באופן שכולל אחד נעשה אחר כחמש או שש שנים לשני כוללים, וחוזר חלילה. כאותה צפרדע שבפרשת וארא שביאר רש''י ע''ה שהיתה עושה כדוגמתה, להבדיל. ומעתה יש להתבונן במצוי ולטכס עיצה על קירובו אל הרצוי.

אם כנים אנו, מוטל עלינו לברר כיצד היא הדרך להקים בית מדרש רבנים באופן המועיל כדת משה וישראל ללא צל צילו של חְשש דחְשד. ובזה תמו דברי הקדמתי היגעים ואגש לעניין עצמו, ובלשון שמדברים בה, שהיא הראויה לתכניות מעשיות מעין זו שאני מתכן ברעיוני על משכבי}. וזה משפט הכולל:

א מכיון שלא זכינו למוסדות חינוך ראויים לשמם בשנות הילדות והנערות, הנה יש לדאוג לזה שהכשרתו של רב ומורה צדק בישראל תכלול מיומנויות בסיסיות כלשון ותחביר.
ב היסטוריה של עם ישראל. מאותה סיבה, הכרחי שכולל כזה יכלול לימודים מתקדמים בהיסטוריה של עם ישראל. 'כי שאל נא לימים ראשונים'. נדמה לי שאי אפשר להפריז בתיאור המצב העגום בתחום זה אצל חכמינו העתידיים, ובחשיבות ידיעת תולדות עמ''י.
ג לימודים מתודיים בתחום ההלכה. לימוד ספרי כללים, ידיעת סדר החכמים ודברי ימיהם, רכישת מיומנות בכתיבת שו''ת, וכהנה.
ד ריטוריקה. תועליותיה מבוארות למתבונן, ובהן הגדלת יכולתו של הרב לקרב את צאן מרעיתו לאבינו שבשמים, והפחתת הצורך בשימוש במקל ורצועה וחרמות של עסקנים.
ה לימודי מדינת ישראל. לא במובן הציוני חלילה, אלא לימודי חברה, למען יכיר הרב את העם והחברה במסגרתם הוא עתיד לפעול. לאפשר לו להליץ ''בתוך עמי אנוכי יושבת'' בדרשותיו, ללא חשש שקר וליצנות, כפי שקורה מפעם לפעם בעוונותינו.
ו לימודי תנ''ך ומדרש אינטנסיביים. אין צורך לנמק את חשיבות ידיעת התנ''ך והמדרשים הגדולים. גם מצב ידיעותיהם של בוגרי הישיבות בתחומים אלה ידוע. עיסוק נרחב בשאלות אמונה והגות מודרנית, שמיעת הרצאות בנושא, כתיבת חיבורים, וכו'.
ז אחרונים חביבים הם לימודי ההלכה, הם יתמקדו בהל' הנוגעות בחיי המעשה ובעיקר יורה דיעה ואו''ח, ופחות הלכתא למשיחא. מכאן מתחייבת דרך לימוד שונה מעט מן המקובל בישיבות.

תלמידי הכולל הלז יתחייבו לסיים את חוק לימודיהם בסך שנים קצוב. בתום הזמן יהיה עליהם לעמוד בבחינות הרה''ר להסמכה לרבנות, להוכיח ידע בשאר המקצועות הנ''ל, ולפנות אל העולם. אילו נזכה, תתקיים גם בכולל הזה ברכת הצפרדע הנזכרת, ותוך כמה שנים יצאו מן הכולל המתוקן האחד כוללים מתוקנים הרבה.

אצ''ל שתפקידו ההיסטורי של הרב השתנה ללא הכר במרוצת הדורות, וחלק מן הדברים שמניתי למעלה היו רלוונטים יותר במאה הי''ט. גם יש להוסיף כו''כ פרטים חשובים לתכנית, ואכמ''ל. בכל זאת, נקודת המוצא שלי היא מעשית: בכל שנה מצטרפים מאות או אלפי בוגרי ישיבות למערכת הכוללים. למותר לציין שלא כולם רואים ברכה בעמלם, ולא כולם היו פונים לחיי כולל אילו היתה בידם הברירה. למרות המהפכה השקטה של התעסוקה שמובילים כמה מחברינו (בהם רבצ''כ הי''ו), עדיין רבים רבים עתידים לשהות בין כותלי הכוללים שנים רבות. במצב שכזה, מוטב שיהיה כולל אחד, לפחות, בו יתנהל סדר מעין זה. נדמה לי שאפשר לגייס בקלות יחסית נדיב שיטול עליו החזקה שוטפת של הכולל המתוקן, עם מלגות נדיבות לאברכים שיקבלו עליהם את סדר הלימוד התובעני שבו.

לו יהי.

נניח שהכל נכון, והוא לא.

האם תמצא מישהו ראוי ללמד דברים אלה?

עי' באיגרות הראי"ה שכשמנסח את מגילת היסוד של "הישיבה המרכזית העולמית" זה יוצא קרוב יחסית לתיאור הנ"ל,

ביטי

לפחות חצי מהתכנית שלך היא בעצם 'איך למלא חסכים של 14 שנות לימוד שפספסנו'

מאיר,
נכון מאוד.

אבישי,
ודאי שילמדו תלמוד. לא הזכרתי את זה כי זה פשוט.
להערתך השניה, באמת בלבלתי בין רב לבין דמותו של איש רוח או ת''ח סתם. התכנית שכתבתי בראשי פרקים מתאימה לרב בקהילה, תפקיד שהולך ונעלם. יחד עם זאת, מדוע שלא יהיה כולל אחד כזה, מיוחד, שבוגריו יהיו בעלי ידע בכמה וכמה תחומים? גדולי תורה מהזן הישן יהיו תמיד.
אבל דבריך מושכים לדיון אחר שאינני יכול עכשיו לפתוח בגלל חוסר זמן וריכוז - היחס בין הרצוי למצוי, או שאלת הרף הגבוה בו מעמידים גדולינו את עצמם, ומבקשים לקבעו כסטנדרט מחייב לכלל הציבור. אני בעד הנמכת הרף.
אי''ה נדון בזה בעתיד.

ביטי

הסעיף הכי חשוב חסר. והוא: הקריטריונים לקבלה לבית המדרש שלך.

_________________

הבוחן,
יש''כ על מאמרך שבירחון.
עכשיו ראיתי את דבריך כאן. לא קראתי מעולם את מאמר הדור במקורו. דברים אחרים של הרב קוק זצ''ל קראתי. בכל מקרה אין זה שייך לכאן כי נקודת המוצא שלי היא מעשית. אפשר להקים כולל מופת אחד ובו תוכן שונה מעט מהמוני הכוללים.

יעקב,
התוכנית כמובן דמיונית, למרות זאת אפשר לחשוב על קריטריונים: רצינות, כשרון, פתיחות.

ביטי

מתוך דבריך לאבישי "התכנית שכתבתי בראשי פרקים מתאימה לרב בקהילה, תפקיד שהולך ונעלם"

אם הוא הולך ונעלם למה להמציא תכנית עבורו? אתה כנראה חושב שהוא נעלם משום שאין מכשירים רבנים, אני לא בטוח, יותר נראה שהוא נעלם משום שאין ביקוש.

ביטי
תודה על הפירגון.

השא' היא מה המטרה בשינוי זה שאתה מציע.
אם המטרה היא תיקון של קלקולים הקיימים לדעתך ברבנים היום- א"כ צריך לבדוק האם המסגרת שהצעת תפתור את הבעיות.
כתבתי שלדעתי הבעיות שאליהם מתאים הפיתרון שהצעת היו בעיות בעבר, שהרבנים לא התאימו לציבור שדרש השכלה והתמודד עימה. היום הציבור לא דורש זאת ולא מתמודד התמודדות מעין זו. היום התמודדות הציבור היא עם דברים אחרים שהפתרונות שלהם אולי טמונים בשינוי צורת הרבנות, אך איני בטוח שדווקא בכיוון של השכלה כללית. ואולי דווקא הפוך.

BT
יאסרו אותו. היה תקדים שהרב ויינברג רצה להעלות את הסמינר לרבנים מברלין לארץ.

_________________

ביטי
מקופיא הפתרון שלך פותר את בעיות התקופה.
 השאלה איזו תקופה...

כמו מכנסי חאקי כך רבנים עם ריש מתגלגלת זה פאסה .

הנתק מהעם חמור הרבה יותר ואינו קשור כלל להשכלה: לפחות במגזר האשכנזי יש קהילות ויש קהילות רבנים. לפתור את זה דרושה מערכה הרבה יותר מורכבת משיפוץ רבנים.
בתור תעסוקה לאברכים זה פתרון לא רע. בתנאי שהמלגה תהיה גבוהה כדבעי.