|
|
| נשלח ב-4/2/2007 00:20 |
 |
| |
נדב,
נראה שאתה באמת לא מבין.
1. הבוז הפרולטרי לנימוקים חוזרים, הוא לא כלפי מה שאתה כותב (אין לי ציפיות ממך), אלא כלפי האילוץ שלי לחזור על תשובות שכבר ניתנו בעמודים קודמים.
2. הסרקזם דווקא כן מובן, למי שהוא צריך להיות מובן. מי שהבדיחה על חשבונו, לא חייב להבין אותה. כשזה קורה זה אמנם נחמד, אבל הבדיחות מכוונות בד"כ למשוכנעים, כי משתכנעים ממילא אין.
3. כפי שכתבתי קודם, גם אתה וגם לנדו העליתם טענות בניסוח גורף מדי. ההבדל הוא שאצלו, למרות שהניסוח הכוללני היה שגוי, המסקנה הייתה נכונה למקום ולזמן שבהם נאמרו הדברים. אצלך, הניסוח הכללי, כאילו תל"ג לנפש משקף בחירה בין סושי לבין מטרנה, נשען על איזו חברה בדיונית, שבה הציבור היצרן עסוק בפריה ורביה סיטוניות, או סומך בהנאה גדולה על שולחנו קבוצה של אנשים שתפקידם לייצר את הדור הבא.
תוקן על ידי dfl ב- 04/02/2007 0:46:38
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2007 01:17 |
|
| |
dfl
הנסיון לגרום לך לכתוב טיעונים ולא לזבל את המוח הוא אמנם מייגע, אבל יש בו מידה של שעשוע. בא נמשיך.
ניקח את החברה הישראלית בניכוי חרדים וערבים. האם לדעתך הגדלת הילודה, נאמר, ל 3 או 3.5 ילדים למשפחה, תהיה הרסנית לכלכלה, מועילה, או חסרת משמעות? לגבי כל אחד מן הצדדים שתבחר, אנא נמק.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2007 01:50 |
|
| |
שנרב
למה לנכות את החרדים והערבים? כי אתה חושב שכל הבעיות של המגזרים האלה לא נובעים מהילודה הגבוהה , אלא מגורמים אחרים . ובכן א. לא בטוח שזה לגמרי נכון , לפחות אצל חרדים וערבים מתונים יותר ב. מה משקל הילודה כשלעצמה בתהליך ההתחרדות למשל? האם אתה חושב שבמשפחה שבה יותר ילדים משאפשר לפרנס , לעובדה הזאת אין שום משקל בהחלטה לשלוח לבית ספר של ש"ס?
אבל גם בניכוי חרדים וערבים , כשאתה מדבר על העלאת מספר הילדים למשפחה מ3 ל3.5 , אתה מסתכל סביבך וחושב על אנשים שמשתכרים לא רע ויכולים לפרנס 3 עד 4 ילדים בלי בעיות ואתה מדמיין שזהו המצב הכללי. אבל העלאה כזאת פירושה כמובן שבזנב ההתפלגות יש משפחות בנות 6 או 7 ויותר וזה גם נוגע למשפחות בכל מיני מצבים סוציו אקונומיים , לכן בהחלט עלייה כזאת בילודה פירושה יותר עוני .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2007 07:53 |
|
| |
נדב,
בויכוח, להבדיל מספורט כמו איגרוף, עומד לרשותו של כל מתמודד נשק פלאי: גם אחרי ההפרכה הממצה וההרסנית ביותר של דבריו, הוא יכול לפתוח בתורו את פיו ולהודיע שקצה נפשו בדמגוגיה חסרת הפשר של יריבו. ככה זה עם מילים.
כל דבר מהותי שכתבת באשכול הזה, נסתר בצורה עניינית, לפעמים עם קורטוב של ארס ידידותי, על ידי הטורקי הצעיר ועל ידי. זה שתמשיך לתבוע שנחזור על דברינו, אם בטענה שלא הבנת את הסרקזם ואם מתוך התעלמות (מלכותית?) ממה שנכתב, לא ישנה את העובדה הזו. גם הסחת הדעת האחרונה, שבה אתה מנסה להפוך את הויכוח להתגוששות בסגנון בח"ח, לא תשפר את מצבך.
לשאלתך האחרונה, על החברה הישראלית בניכוי ערבים וחרדים, יש לי תשובה שלמרבה הצער נגועה שוב במעט זיבול שכל: גם אריק שרון בריא בסה"כ, בניכוי הרבע העליון של גופו. מעבר לזה, נסה לקרוא - אבל באמת לקרוא - את תשובתו של הטורקי, שכוללת תגלית כנראה לא טריוויאלית עבורך: הקמפוס בבר אילן הוא לא שיקוף מדויק של פני החברה בארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2007 11:52 |
|
| |
מנהלי הפורום פצחו בשביתה רבתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2007 14:22 |
|
| |
בשיטוטי באינטרנט גיליתי , שהעניין הזה של שיפור כלכלי בעקבות ירידה בילודה היא תופעה ידועה ומכונה בשם , הדיבידנד הדמוגרפי. חיפוש בgoogle על demographic dividend יעלה קישורים רבים העוסקים בנושא. הנה לינק אחד (באנגלית): http://www.policyproject.com/pubs/generalreport/Demo_Div.pdf
בקצרה , כל הנקודות שנידונו כאן אכן תקפות, עלייה בתוצר לנפש בעקבות ירידה בילודה , מביאה לעלייה ברמת החיסכון וממילא בכמות ההון וההשקעות , מביאה לשיפור בחינוך כי יש פחות ילדים במשפחה וממילא יותר מושקע בהם , בנוסף זה מביא ליותר השתתפות של נשים בכוח העבודה ויש עלייה ברמת ההשכלה גם בעקבות זה שנשים רוכשות יותר השכלה , להבנתי נקודה אחרונה זו רלוונטית גם לציבור הדתי לאומי . מעבר לכך , עוד נקודה שלא נידונה כאן כל כך , עלייה בתוצר לנפש פירושה תזונה משופרת ובריאות כללית טובה יותר. ולבריאות טובה יותר יש השפעות כלכליות חיוביות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2007 15:47 |
|
| |
.
מורי ורבותי, מכובדי ומתנצחי.
אינני זוכר היכן הנחתי את האייקון של "מדרון חלקלק", אך המחק במקום.
אנא, במטותא ממכם, אל תגרמו לי להוציאו מנרתיקו ביום שאיננו יום בית אב שלי, אני מעדיף להמשיך ולנמנם.
ובקיצור, אם יורשה לי לצטט את מורי הדור הקודם:
"כל המוציא דבר קללה מפיו, ינעל* אבי אבי אביו"
* בעל המחבר לא שלט בערבית. הביטוי הנכון בערבית הוא "ילען", מאותו השורש כמו ה"לענה" העברית, ומשמעותו - יקולל.
|
|
|
|
|
