| נשלח ב-1/2/2007 09:52 |
|
| |
שיעורים של שעתיים וחצי?
אחי הקטן סיפר לי על הישיבה קטנה שבה הוא לומד, בין השאר על זה שהוא שומע שיעור כל יום בין 9-11:30 לי זה נראה ממש מוגזם, האמנם כך זה בכל הישיבות? ומה הסיבה לכך, הלא זה קשה עד בלתי אפשרי להיות מרוכז כל כך הרבה זמן?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2007 10:04 |
|
| |
שיעורים בישיבה קטנה אין הכוונה למסירת שיעור כפי המקובל בישיבות גדולות ובבין הזמנים, אלא למידה של הר"מ את הגמרא ומפרשיה בצוותא עם התלמידים תוך ביאור הענינים בהרחבה, בזמני, היו השיעורים אפילו שלוש שעות, לא חשנו בעיה מיוחדת בענין, אדרבה זהו לימוד לשם לימוד ותו לא.
הישיבות הבינוניות המכילים גם בחורים שקיימים להם קשיי ריכוז וכדומ' אינם מוסרים שיעורים כה ארוכים ושעה וחצי זה אצלם מקסימום.
ר"מ שכספה נפשו לומר שיעורים ומלעיט את תלמידיו בישיבה קטנה את חידושי תורתו העמוקים חוטא בתפקידו, ועתידים שומעי לקחו להשאר עמי הארץ גמורים, ואיתו תלון משוגתם.
_________________
הוילנאי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2007 10:51 |
|
| |
ומה דעתו של אחיך הקטן?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2007 12:01 |
|
| |
זכור לי שבאמת התפלאתי על העובדה שיכולתי בגיל כל כך צעיר, (ובמיוחד עכשיו כשאני מביט ממרומי גילי המופלג- 19), לשבת בשיעור של שעתיים וחצי, אבל פתאום הבנתי שהמתודיקה והאווירה של שיעור כזה שונות לחלוטין משיעור רגיל, זה קצת כמו חברותא עם הר"מ שלומד יחד עם התלמידים את הסוגיא ולא מרביץ מאמרות השפר שלו ברחבי הש"ס,
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2007 12:12 |
|
| |
ואולי כדאי להרחיב את המתכונת גם לגיל גבוה יותר. אם הבחורים מדמיינים שהם לומדים בזמן שהם באת עוסקים בהתפלספות חסרת תוכן, לא עדיף שילמדו כקבוצה עם אדם שכבר למד כיצד לומדים?
ובלבד, שאכן הוא יודע כיצד לומדים, ושהלימוד המשותף יהיה לימוד משותף, ובשום פנים ואופן לא הרצאה.
ואם כבר מדברים, היצירה הנקראת שיעור כללי, חייבת להתבטל מן העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2007 12:27 |
|
| |
ברוב הפעמים שהיה שיעור כללי הייתי מבריז.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2007 20:04 |
|
| |
גם אצלינו (ישיבה גדולה לתיכוניסטים) היה שיעור דומה, ואף יותר מכך- המג"ש השתדל לא להכין את השיעור מראש, כך שהינו לומדים ממנו ממש כיצד הוא קורה את הטקסט ומנתחו. קיבלנו מכך תועלת עצומה.
אמנם השיעור היה שעה ולא יותר, כנראה שחבר'ה מבוגרים כבר קשה להחזיק יותר מזה....
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2007 19:35 |
|
| |
יישר כח על הפורום הזה!
אצלי בישי"ק היו כל מיני ר"מים. היינו סופרים כמה "מפרשים" אמר הר"מ שלנו ומשווים עם הועד המקביל. לפי זה היצה נמדדת רמת השיעור.
ביעור ב דוקא היה לנו ר"מ שבאמת למד איתנו את הגמ' עם הראשונים והאחרונים, וזה נתן טעם בלימוד לשנים רבות.
בישי"ג בש"א גם היה ר"מ כזה, אבל יותר מעמיק. בש"ב היה שוב ר"מ שלא אמר שיעור אלא העיר "הערות" על הדף.
ובקיבוץ, שוב שמעתי שיעורים מראש ישיבה אחר, שממש לימד את הבחורים לחשוב כמו "ראשון".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2007 20:02 |
|
| |
למה התחלתם את הדיון מגיל ישיבה קטנה? בתלמוד תורה כמו בבתי הספר כולם לא מתבקשת הקשבה משך רוב שעות הלימודים? זה גם לא בהכרח ענין של גיל, הרצאות, כנסים וימי עיון אקדמיים אורכים הרבה יותר משלש שעות ביום, אמנם בדרך כלל נותנים הפסקה אחת לשעה וחצי עד שעתיים. השאלה הראשונית היא האם התלמיד מעוניין ללמוד מהרב או לא. אם הוא מעוניין ,נהנה ומתקדם הוא יוכל להקשיב שעות בלי בעיה, אם הוא נמצא שם באילוץ כי אז כמה שיותר קצר הוא סובל פחות. אני לא הבנתי אף פעם למה המעברים הם חדים כל כך ולא מדורגים; עד גיל בית ספר שזה 6 להוציא תלמודי התורה, נדרשת הקשבה של כחצי שעה ביום, בבית הספר כל היום הוא בהקשבה. במסלול הישיבתי מנגד, עד גיל 13 כמעט הכל בהקשבה, מגיל שלש עשרה כמעט כל היום לימוד עצמי. לענין של מה ללמד, ברור שחשוב ללמד את הסוגיא וחשוב אף יותר ללמד את המתודה של הלימוד, איך עושים את זה. פרפראות וחידושיו של המורה חשובים מעט מאוד, לצערנו לא כל הרבנים עובדים כך. אני מכיר תלמידי חכמים חשובים שאילו לא היו מאוכזבים מלמסור חומר כמות שהוא בלי לחפש את עצמם, היו מצליחים יותר גם במישור האישי.
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2007 04:11 |
|
| |
לומד מכל אדם, אם כשמך כן ההוא, מה הכעס העמוק כל כך על השיעור כללי, מה זה מפריע לך, וכי כפו אותך לשמוע?
ובכלל תסביר דבריך.
יש סברא להיפוך, שיבטלו את השיעורים היומיים, ויתקיימו רק שיעורים כלליים, האם חשבת בכיוון הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2007 16:25 |
|
| |
הפניקס,
מה זה לחשוב כמו ראשון?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2007 19:07 |
|
| |
שותא
הישיבות היום לרוב אינן מתנהלות בכפיה, וממילא יכול כל תלמיד שלא להכנס לשיעור זה או אחר (אם יתמיד בכך, ייתכן שיעירו לו, תלוי בצביון הישיבה. זה נושא ארוך ואין מקומו כאן. ואכן לפעמים ניהול התלמידים גובל בהפקרות, ואין איש יודע היכן נמצא ומה עושה תלמיד זה או אחר).
אבל, דווקא משום כך צריך השיעור כללי להתבטל. רבים אינם נכנסים, ומאלו שנכנסים רבים אינם מקשיבים, מאלו שמקשיבים, רבים אינם מבינים. ומאלו שאכן מבינים, למעטים בלבד יש תועלת.
האם בשביל אותו מיעוט דמיעוט דמיעוט יש לקיים שיעור כללי, ולקבוע זמן לביטול תורה המוני?
כל תלמיד ישיבה יוכל לספר לך שישנם "סידורים" שנעשים בזמנים הללו. שאמנם רשמית הם מסדרי הישיבה, אבל למעשה הם זמני בטלה.
ב"ה שברוב המקומות זה רק פעם בשבוע או פחות.
אין בשיעור כללי תועלת, משום שהוא לא מלמד את התלמיד כיצד לחשוב, או כיצד ללמוד. אלא הוא רק הרצאת דברים שאמורים להיות כעין מבוא לסוגיא, אבל למעשה הם שטיקל תורה פרטי של ראש הישיבה ובדרך כלל אינו מוכרח להיות אמת. פשוט זה הזמן בו ראש הישיבה גובה את מה שמגיע לו, בשביל מה הוא ראש ישיבה אם לא בשביל הזמן הזה, בו הוא מספר לתלמידים מה נראה "לו" עיקר הסוגיא?
ועתה, הסבר אתה את דבריך, למה שיבטלו את השיעורים יומיים ויקיימו רק שיעורים כלליים?
(לא אכפת לי שהשיעור לו אני קורא שיעור יומי יתקיים רק פעם פעמיים בשבוע, הנושא הוא צורת השיעור. אם הוא הרצאה שאינה מלמדת מעבר לדברים עצמם, הוא מיותר. ואם הוא מלמד את צורת הלימוד הנכונה, שלזה נועדה הישיבה, אז הוא חשוב).
האם למדת בישיבה? מאיזה דגם?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/2/2007 23:47 |
|
| |
ב"ה למדתי בישיבה.
סליחה, לא הבנתי אותך על נכון. אם השיעורים אכן כפי שאתה מתכוון אליהם, ונאמרים בצורה כזאת שמלמד את הבחור איך לחשוב, ולא בצורה של 'שטיקל תורה' אתה צודק מאה אחוז.
אך מה לעשות ולא כל השיעורים הם ברמה כזו. עכ"פ באלו שאני השתתפתי. אם כן אף שאני וחלק עליך ואני חושב שגם בזה תועלת, מכל מקום לא מידי יום, ועל זה נתכונתי.
מאידך השיעור כללי יש לו המעלה הזו שזה לא מידי יום, ועל כן אף שזה הרצאת דברים בעלמא, מכל מקום זה נותן מבט רחב על הסוגיא, ויש בזה תועלת [כמובן לאלו שמבינים], ולפעמים זה מוציא מן האדם את ה'צמצום' בו הוא שרוי בהיותו לומד רק לעצמו, ושומע מבט אחר. אף שהוא לא יודע את הכיוון איך מגיעים שיהיה לו מבט כזה.
בכל אופן, עדיין אי הבנה שורר אצלי, מדוע זה 'ביטול תורה המוני' אם אתה יכול להמשיך בלימודיך בהיכל או בחדר. תלוי אויפוא אמירת השיעור.
אפשר עוד להרחיב הדברים, אולי בהזדמנות קרובה בל"נ.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 00:57 |
|
| |
בישיבה שבה למדתי השיעור היומי ארך 3 שעות תמימות
כאשר העליתי את הנושא בשיחה עם הרב וולבא זצ''ל הוא אמר לי שזהו פשע שכן בחור עם כישורי ריכוז ממוצעים אינו יכול להתרכז ברציפות למשך זמן ארוך שכזה
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2007 18:58 |
|
| |
מתחת לחלון ביתי יש ישיבה שני מאוד הייתי רוצה לראות את הבחורים בעוד מספר שנים. בכל יום בשעה 9 במדויק הר"מ מתחיל את שיעורו בצעקות שכל הרחוב שומע זאת. הוא מדבר ומדבר מפלפל ודורש במשך קרוב לשלוש שעות. לא פעם הקשבתי לשיעורים ואני פשוט לא מבין איך ר"מ לישישבה לצערים (הוא ר"ם לשיעור א') ולילדים קטנים זה עתה התקבלו לישיבה שלא מפסיק לפטם אותם בקצותים ובראשונים ואחרונים ואני כמעט בטוח שרוב התלמידים לא מבינים אפילו מחצית ממה שהוא אומר.
אבל הדבר המעניין והנורא הוא, שמרוב להיטותו להעביר את חידושיו עליהם חלם כל הלילה הוא לא נותן כלל לתלמידיו להתערב כלל בשיעור, זה פשוט מזעזע, בחור שמנסה לשאולאיזה שאלה או לנסות לסתור משהו בדבריו הו מיד מוריד אותו כמו שצריך.
המצחיק הוא שבכל שנה בתחילת אלול מגיעים צעירים חדשים ומלאים מרץ ובשבוע שבועיים הראשונים שמעים קולות וויכוחים וכדו', ולאט לאט הם נרדמים בתרדמת החורף, ועד סוףהשנה לא שומעים אף אחד.
|
|
|
|
|