| נשלח ב-7/2/2007 12:43 |
 |
| |
עין יעקב - לימודי אגדות כחטיבה אחת
רוב התלמוד בבלי המצוי בידינו כיום סודר ע"י רב אשי ורבינא, סדר המסכתות, פירוש דברי התנאים והמו"מ שקדם לכך, נוסף על כך מכיל התלמוד דברי אגדה רבים, מהם הלכתיים ומהם משנת חיים, או סיפורים שחלקם מובנים יותר וחלקם פחות.
עקב הרצאה שאני אמור למסור בענין בחודש הקרוב, ברצוני לעורר נקודה מסויימת הקשורה דווקא ללימוד האגדות שבתלמוד, ומי שיש בידו חומר בענין אשמח לקבל.
לפני כמאתיים שנה נתחבר ליקוט מקיף ושמו "עין יעקב" ובו נכללו כל אגדות הש"ס, המחבר ליקט מכל המסכתות את הקטעים שהיו נראים לו כדברי אגדה, ולכאורה פשוטים להבנה אצל המון העם, חילק אותם לפי סדר המסכתות, וקבע אותם כספר בפני עצמו, שיעורים רבים נאמרים לפי הסדר הזה, יתכן שאף קיים מן סדר דף יומי עבור לומדי עין יעקב,
יש לעורר מספר נקודות בענין זה
א. כיצד ליקוט חדשני שכזה מצא לו מקום חשוב כל כך בהסטוריה של ארון הספרים היהודי, ולא נתפס אז כרעיון מהפכני ומוזר, תיזה המבדילה בין התלמוד הקשה לתלמוד הקל, מבתרת אותו קרעים קרעים וקובעת מחיצות בין סוגיות, (מה שודאי היום היה קורה בעידן הספרים האסורים)
ב. כיצד ניתן ליחיד גם אם היה חכם מופלג לקבוע בחיבור לדורות, מה בתלמוד קשה יותר להבנה ומה פחות, מה יבינו פשוטי העם ומה לא, אטו סדנא דאינשי חד הוא?
ג. האם לא נוצר הפסד מסוים כאשר לומדים רבים אינם נחשפים לחלק האחר של התלמוד, ומוצאים את סיפוקם בהלכות קריאת שמע וסיפורי אגדות מאנשי התנ"ך עד אחרון האמוראים, על שור הנסקל הם לא שמעו ויבם העומד לחלוץ ליבימתו לא יגיע לאזנם, האם זהו שיקול נכון ברעיון חדשני מעין זה.
ד. בפרספקטיבה של דורות, האם ליקוט "עין יעקב" אכן תרם את תרומתו הכבירה לציבור הלומדים והרחיב את שורותיהם בהתאם למטרה לשמה הוא חובר, או שמא נוח היה שלא נברא, והתלמוד היה נשאר בכל מקרה כצורתו המקורית.
_________________
צבי - (המבינים)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 12:49 |
|
| |
.
אילפא:
מדוע אינך שואל את השאלות האלו על משנה תורה לרמב"ם?
הרמב"ם עשה את אותו הדבר בדיוק, רק להלכות ולא לאגדתות.
אגב, כבר בדורו של הרמב"ם החל רבי יוסף ראש הסדר לבצע איסוף לצורך יצירת ספר שיהיה המקבילה "האגדתית" למשנה תורה ה"הלכתי".
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 12:56 |
|
| |
מואדיב ?
קיים הבדל עצום בין חיבור חדש כמו משנה תורה, בו כתב הרמב"ם את פסקיו בכפוף לתלמוד, וכמוהו עוד אלפי חיבורים עד עצם היום הזה, לבין ליקוט של קיטעי התלמוד עצמם, לשנות את סדר עריכתם ולסדרם באופן שונה.
_________________
צבי - (המבינים)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 12:57 |
|
| |
צבי
הספר לא לפני- אבל נדמה לי כי יש לה מפרשים קדומים משמונה מאות שנה.למשל לפי מיטב זיכרוני האברבאנל, וכן אחרים קדומים לו.
ליהודי הפשוט והלא פשוט חשוב ללמוד ואני מדגיש ללמוד אגדתות יותר מאשר את שור שנגח,
בשור שנגח, אתה לומד על מעשי הבהמה. ובאגדתא על מעשיו ויכולתו של האדם ובוראו
אבל בשביל זה צריך להיות- אילפא- מהמבינים.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 13:26 |
|
| |
.
אינני רוצה להכנס לדיון מפולפל אודות מעשה "משנה תורה". שנקדים מעט ונלך אל הרי"ף ?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 13:38 |
|
| |
אילפא:
הדברים שכתבת מראים על חוסר ידיעה/הבנה בסיסית.
העין יעקב נתחבר הרבה יותר מלפני 200 שנה. הוא נתחבר על ידי המהר"י בן חביב לפני גירוש ספרד. הוא לא נתחבר כספר "פשטני" אלא הוא ספר שמטפל בחלק מסוים של הש"ס הוא חלק האגדות. הר"י בן חביב אף הוסיף עליו הערות חשובות ומעמיקות ביותר וקראם בשם הכותב. הערות אלו נדפסו רק על החלק הראשון של עין יעקב. בהמשך ר"י אריה די מודינא הוסיף להערות אלו.
עין יעקב הוא לא הספר היחיד בענין זה. יש גם ספר דומה בשם אגדות הש"ס נדמה לי שנדפס ג' פעמים. בקושטא, ובדפוס צילום, ובהוצאה קטנה בג' כרכים.
הספר עין יעקב הוא חלק ממגמה שתחילתו בספרד המאוחר, והוא לראות באגדות הש"ס מקור להשראה הן בשביל המוסר והן בשביל העומק הרעיוני.
ליקוטי אגדות הש"ס בשביל המוסר שבו מצאנו אצל מנורת המאור הראשון, ולאחריו ספר מוסר לר' יהודה כלץ ולאחריו מנורת המאור השני. (אולי ערבבתי פה הסדר). הגישה הזאת הגיעה כמעט לשיא בחיבורי ר' שמואל יפה על המדרש.
ליקוטי הש"ס בשביל הרעיון העמוק תחילתו בכל ספרי הפילוסופיה, כגון, נוה שלום, עקדת יצחק, דרך אמונה ועוד. עין יעקב הוא נסיון לרכז את החלק הרעיוני וחלק המוסרי לחטיבה אחת. רק אח"כ זה נהיה חומר ללימוד לאנשים פשוטים.
יש עוד הרבה מה לדבר בענין זה ואין אתי פנאי כעת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 14:07 |
|
| |
chonteng
עימך הצדק, הספר יו"ל בזמן גירוש ספרד, מה שכתבתי 200 שנה כוונתי היתה להדפסתו ע"י דפוס האלמנה והאחים ראם בווילנא מה שגרם לפירסומו בכל תפוצות ישראל.
בכל הדוגמאות שהבאת קשה לי לראות דמיון בין הליקוטים הרבים שנעשו לבין עין יעקב, אין צורך להרחיק למחברים לא ידועים,
חלק גדול מן המדרשים לוקטו בכזו צורה, ואחריהם כל הילקוטים השונים וכו'
אבהיר שוב, כמובן שאין שום פסול בליקוט כזה או אחר, משום מה עין יעקב מצטייר כליקוט כל הסוגיות הקלות שבש"ס ומשום כך הוא משופע באגדות ובהלכות שפשוטים יותר להבנה.
העלאת הנושא על ידי, הוא תמיהה למטרת המחבר שסידר את הגמרא מחדש כלומר מסכת ברכות, שבת ערובין פסחים שקלים וכן הלאה לפי ליקוטי האגדות וקלי הסוגיות, שהוא בעצם ש"ס מקוצר לחפצים באגדות ובסוגיות הקלות להבנה.
מואדיב
הרי"ף כלל את כל הסוגיות ההלכתיות בין הפשוטות להבנה ובין הקשות, ושוב כנ"ל.
_________________
צבי - (המבינים)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 14:22 |
|
| |
אילפא:
אפה אתה רואה שעין יעקב הוא ליקוט של כל הסוגיות הקלות? הוא ליקוט של כל הסוגיות מג'אנר מסוים. בתקופה ההיא ראו את הסוגיות האלו כסוגיות עמוקות ביותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 14:24 |
|
| |
ירוחם ,
דבריך מזכירים את השאלה שנשאל הרשב"א " האתרפה מחכמה מפוארה ללמוד שור שנגח את הפרה" ? גם הוא וגם מהר"ל בכמה מקומות הסבירו את טעות השואל שהרי בסופו של דבר לא מדובר בשור ובפרה אלא ברצון ה' לגביהם. וראה את הסברו המפתיע של הרב בעל התניא בראש "ליקוטי תורה" על "לא תשבית ברית מלח" שהאריך במעלת לימוד ההלכה העוסקת בדברים ארציים על מעלת העיסוק באגדות וסודות התורה . ובקצרה: רק בעיסוק בהלכה ניתן לו ללומד להקיף במוחו ולהבין במדוייק במה דברים אמורים , וכך הוא דבק ברצון ה' שהוא ורצונו חד , לעומת הסודות [ שלדעתו של הרב הזקן מעוגנות בחלק האגדה שבתלמוד ] שבסופו של דבר מדובר במשלים , כך שאין תפיסה ממשית בדברים כשלעצמם והדיבוק בנותן התורה פחות במעלה .
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 14:38 |
|
| |
chonteng
אדרבה, אולי תבהיר מהו אותו ג'נאר עליו אתה מדבר, הלו זהו בדיוק מה שאני חפץ לדעת, מהו המפתח של המחבר לקבוע מה כלול בו ומה לא,
_________________
צבי - (המבינים)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 14:42 |
|
| |
ספרן
אני לא חולק על הגדולים שהבאת. אני רק חושב אחרת.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 15:07 |
|
| |
אילפא:
אם אתה שואל מהו אגדתא, אז אולי אפשר להגדירו כל דבר שאינו הלכה. הנקודה היא, שאגדתא לפי המהר"י בן חביב, אינו משהו קל.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 15:31 |
|
| |
chonteng
עין יעקב איננו רק אגדתות וענינים שאינם הלכה,
בא וראה את כל הלכות תפילה וקריאת שמע במסכת ברכות אשר אינם קשים להבנה, ועוד הרבה הלכות ברחבי הש"ס אשר ברובם הם קטעים קטעים ללא מו"מ ארוך ומיגע בדברי הגמרא גם הם זכו להכלל בעין יעקב, ושוב עולה השאלה מהי ההגדרה המדוייקת של סוגיא קלה וסוגיא קשה עד כדי חלוקה של הש"ס למאגר הכולל בתוכו רק את הסוגיות ה'קלות' כביכול.
_________________
צבי - (המבינים)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 15:42 |
|
| |
ירוחם ,
האם יש אשכול פתגמים נבחרים בפורום ?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 16:02 |
|
| |
אילפא,
עיון בהקדמת ר"י ן' חביב ל'עין יעקב' יבהיר בפניך מס' נקודות:
1. כוונת החיבור היתה להשלים את הלכות הרי"ף (כחיבורים רבים אחרים שבאו למטרה זו). מכיון שהרי"ף השמיט כמעט כל סוגיה אגדתית, ראה הריב"ח צורך ללקט את כל ה'מדרשים' (כלשונו) מהש"ס.
2. במהלך כתיבת הספר נודע לו שהוא לא הראשון שחשב על זה, ו"כבר קדמני חכם ספרדי אשר כתב על ספר מיוחד כל מדרשי התלמוד".
3. בעת עריכת הספר ראה ריב"ח לנכון להכניס אל תוכו "ענינים רבים... אע"פ שאינם כתובים בדרך דרש, מכל מקום יש ללמוד מהם אמונות מיוחדות ומידות טובות...". זהו פשר ההלכות המפוזרות ב'עין יעקב'.
4. עיקר עבודתו של ריב"ח לא היה בבחירת האגדות ובעיצוב הטקסט הלקוח מן התלמוד, כי אם בעריכת דברי המפרשים, כרש"י, תוס' ורשב"א, בסמוך אליהם.
אינני מבין איזו בעיה יש בעריכת קטעים מן התלמוד לספר בפני עצמו? כלום לא זו היתה מלאכתו של הרי"ף? אמנם הרי"ף הוסיף את פסקי ההלכות כפי שהתבררו עד לזמנו, ומדבריו עצמו, אך המטרה המוצהרת היתה להקל על לימוד התלמוד. ועתה, כשריב"ח מוסיף על ספר הרי"ף עניני דרש, אמונות והנהגות טובות, מה פסול יש בזה? מדוע שספר כזה לא יתקבל בקרב כל ישראל?
הערה: ר"י ן' חביב נפ' בשנת ה'רע"ו (לפני 491 שנה).
רודולף
תוקן על ידי - שטיינר - 07/02/2007 16:06:34
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2007 16:11 |
|
| |
ספרן
מה כל כך קשה להבנה אני לא חושב שאני מחויב לחשוב כמו הרב הזקן.
אני לא חושב שכל הידע האלוקי וידע אחר נמצא רק אצל הגדולים לשעתם ולהבנתם.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
