מי שולח את בנו לת"ת החדש...?

בהתאם להודעה על מצע החברה, מי מכם מוכן לשלוח את ילדיכם להתחנך לפי השיטה שמתוארת שם?

האם מתקבלים גם ילדים שהוריהם משתמשים בטלפון סלולרי לא מאושר, או שה"חיידר" החדש מציית להוראת הרב אלישיב בעניין? אני פשוט רוצה לוודא שיש לילדי סיכוי להתקבל.

לגופו של עניין, ההצעה להקים תלמוד תורה עצמאי איננה חדשה, כמדומני שהיא כבר עלתה כאן בפורום מספר פעמים. הקושי להוציא את הרעיון מהכוח אל הפועל הוא מכמה טעמים: 1. החברים בפורום מפוזרים גיאוגרפית, גם אם היו כאן מספיק הורים בשביל לייסד תלמוד תורה, אי אפשר לארגן הסעות מצפת; ביתר; אלעד; בית שמש; קרית ספר וירושלים. 2. התשתית הארגונית מחייבת תמיכה ממשרד החינוך, בשביל להחזיק מעמד מבחינה כלכלית, צריך נכונות גבוהה של הרשויות לסייע להקמת מוסד מסוג זה. 3. התמודדות עם התנגדות בקהילה החרדית, התנגדות של רבנים ליוזמה בריש גלי, עלולה להניא את היזמים ואף לגרום להם נזק תדמיתי קשה, בכל מקרה עשויים רבים להימנע מטעם זה מלשלוח את ילדיהם. 4. היעדר מסגרות ישיבתיות מתאימות לבוגרים, כל עוד בוגרי תלמוד תורה זה יחפשו את מקומם בישיבות הקטנות הסטנדרטיות, הם יתקלו בקשיים בקבלת הבוגרים וגם המגמה של הלימודים תתאים את עצמה בסופו של יום לדרישות הישיבות הקטנות, אני גם מסופק מאוד באפקטיביות של התלמוד תורה כשהבוגרים ימשיכו בעולם הישיבות הסטנדרטי. 5. מה יהיו תכני הלימוד [אנגלית, מתמטיקה, התעמלות, אזרחות, כימיה]? מי יהיה צוות ההוראה? מה יהיו התקנונים של הקבלה? למי תהיה הסמכות לקבוע את כל הכללים, למנהל; לחברי הפורום; לועד ההורים?

אני עצמי מעורב בניסיון לנסח הצעה קונקרטית עבור משרד החינוך בעניין זה, אם יש למשתתפים רעיונות בנוגע לנקודות שהעליתי, אולי הדבר יסייע בקידום הנושא החשוב הזה.

_________________

נניח שאני מוכן לשלוח, האם יקבלו את ילדי ולו בזכות העובדה שהם ילדי תשב"ר בני אברהם יצחק ויעקב, או שיש פה העתק מדויק של השיטה המושחתת?

לומד

מפריעה לי שיטת החינוך שהעקרון הראשון בה הוא חיקוי הקיים, יש לי סיבה לקוות שמוסד שיקום מתוך הכרה בכך שיש צורך לשקול מחדש הרבה פרטים וכללים תהיה לו עדיפות בנקודה קריטית זו.

קושי נוסף:
לפעמים אפילו ללא ריחוק גאוגרפי וללא חשש סכסוך עם החברה, יהיו כאלה שימנעו לעבור לחיידר חדש - ואפילו ממיטב האגודיסטים הנלהבים.
 הסיבה לכך שבחינוך הילדים מתערבבות סיבות מסיבות שונות מעבר לאידאולוגיה החברתית. במקרים רבים ההכרעה לגבי היענקלה הפרטי תווצר משיקולים אישיים שהם מינוריים לחלוטין ברמה הכללית, אבל מתאימים במציאות הממשית באותו זמן. 

הדרך הכי טובה היא,וכך מנסיוני האישי, זה לשלוח בחיידר קיים (שיהיה כמובן טוב) ולהשלים בבית את החסר, לא קל אבל אפשרי. בריא לילד ובריא להורים.

אני מסכים עם דעתו של הליטוואק שלנו (היחיד מסתמא...), ואני מוצא לנכון להעיר שזו תשובה על עוד כמה וכמה דילמות, שניתן לפותרן בעדינות ובטקט בתוככי הבית היהודי. זהו בעיני סוד הבית היהודי.

היחיד שמסכים או היחיד הליטאי?

ליטוואק ולומד

אם עד לפני שבוע יכולתם לטעון כך, הרי באה המציאות וטפחה על פניכם, איש אינו מתכוון לאפשר לכם מרחב תימרון ולו מינימלי על מנת לגדל ילד השונה במילימטר מהליין המוכתב, כל הסנקציות יבואו לכלל שימוש כדי לוודא זאת.

אני אומר לך שזה מבוצע בשטח. איזה מציאות טפחה לי בפני?

ואתה יכול לתאר לך שאני לא שולח לתשב"ר.

כמו כל אשכול,
התפצלנו לשנים.
יש הנוגעים בנושא בצורה תיאורטית, ויש המנסים לראות איך ניתן ליישם דברים בשטח.

רבים האשכולות שנוגעים בכיוון הראשון, מעטים התגובות בשאלה השניה.

ברצוני לתת עוד נקודה שאולי נוגעת בחלק הראשון אך משמעות רבה לה גם בנושא השני.

רוב החדרים מותאמים כך שהלימודים מסתיימים ביחד עם הכוללים בשעה 1 ולגדולים יותר יש המשך בשעות אחה"צ כך שבשעה 1 רואים את האברכים צועדים לכיוון גני הילדים והכיתות הנמוכות, או שנשים יקרות שבשעות הבוקר טרחו בשיחות עם שכנות על תפריט הצהרים מקבלות את ילדיהן.
אם היתה מסגרת שהיתה קצת יותר מותאמת לחיי אנשים עובדים, (גם אברכי הכולל יוצאים נשכרים מכך,)כך שהיו אוכלים בחיידר ואז ממשיכים עד ארבע בפעילויות מתאימות לכל גיל, אם בחוגים שונים אצל הקטנים יותר, ובתיגבור אצל היותר גדולים חושבני שהשיקול הזה היה תופש הרבה מקום אצל הרבה אנשים.

איש לומד



אתה לא ירושלמי, נכון?

לפחות ירושלים תהווה הוכחה שהנושא לא אידיאולוגי. כי ההצעה שהצעת מיושמת פה.

מאיר

אין צורך להבהל. יש מספיק ת"תים שממש לא איכפת להם מהסלולרי שלך. יותר איכפת להם מהעסק שאתה עושה מזה... אני מכיר מספיק חיידרים שלא יזדרזו לשאול את ההורים איזה פלאפון יש להם. (אמנם אני לא בטוח מה הם יעשו אם תטרח לתלות מודעות באיצקוביץ שאתה מתנגד לסלולרי המאושר...) .השאלה היא אם אתה רוצה בדווקא לשולח לאותם ת"תים שאינם נותנים לך לסטות במילימטר, ולקטר. אם כך, אין לי עצה בשבילך.




בעניין הת"ת עצמו

מובטחני שהבעיה הגדולה ביותר היא הנקודה עליה עמד מרא דאתרא קדישא הדין רב"צ שליט"א  קרוב לסוף דבריו: מי יהיה הקובע??? תחילתם וסופם של דברים מסוג זה הינם תמיד בשאלה זו.
מניתוח סוציולוגי ואידאולוגי (די חובבני...) של קשת הכותבים כאן, קשה לי להניח שתמצא בנקל נוסחה שתספק את רצון חמישים אחוז מהם על הדגשים, התכנים, אופי הצוות, גבולות הקוים האדומים, ועוד שאלות רבות. גם במידה ותיווצר הסכמה מסוימת, חזקה שתהפך לחוקה ממוסדת, ואם כן, חזרנו לנקודת ההתחלה, כשבעוד עשר שנים (לכל היותר) יפתח כאן אשכול חדש על פתיחת ת"ת חדש, שיכלול קיטורים על מנהלי ת"ת 'אגודה אחת', והכרזה על 'אגודה אחת המקורי' (לא יכולתי להתאפק....).

חובה ליצור קודם כל נוסחה מוסכמת על תהליך קבלת ההחלטות.