הקו הדק בין ניצול לחינוך: עזרת ילדים בבית

אם אבוא להקיף את הנושא על מקורותיו ההיסטוריים וההלכתיים, לעולם לא ייצא אשכול זה לאור העולם. לכן אקצר במקום שהיה ראוי להאריך.

כבר בגמרא אנו מוצאים בכמה מקומות שהבנות הגדולות סייעו בגידול הילדים הקטנים. בראש ובראשונה הגמרא הידועה על "בת תחילה סימן יפה לבנים", משום שהיא מסייעת בגידולם. ועוד כהנה וכהנה.


ככל שהמשפחות גדלו, הפך עול גידול הילדים לעול כבד יותר, והעזרה שנדרשה מהבנות הגדולות הפכה להיות רבה יותר.

אבל, אף אחד לא עצר באדום לומר שאין זה מן היושר והצדק להביא ילדים לעולם על מנת שהבנות הגדולות תחנכנה ותגדלנה אותם. הן משום שלילדים הקטנים גם מגיע אמא, והן משום שהבנות הגדולות עוד צעירות מדי, ולא עליהן צריך להיות מוטל העול של הטיפול בבית.

אט אט הפך הדבר לנוהל קבוע ומקובל, וכיום אנו מוצאים בבתים רבים מעמד של "שפחות" ממש. כמובן שהחינוך הסמינרי הסטנדרטי הפנים זאת לתוך מערכת הלימודים. והעזרה בבית ההורים כיום שקולה כמעט כעזרה לבעל כדי שיוכל ללמו דתורה. אלא שאת מקום הבעל תופס האב. יש לעשות הכל כדי שהאב יוכל ללמוד בשקט. טוב, סוף סוף אנחנו כבר בדור השני למהפכת הכוללים, והציבור הנשי צריך גם הוא (ויהיו שיאמרו רק הוא) לשאת בנטל.



הדבר ברור, לי לפחות, שחינוך ראוי הוא חינוך של "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו". קשה מאוד לשים את הקו בין חינוך לבין ניצול. זו לא שאלה של כמות, למרות שברור שעזרה רבה על חשבון היַלְדוּת היא אינה הוגנת. אולי הקו עובר בין לתת להם את העול של גידול הילדים, לבין לתת להם משימות פרטניות, כשהעול אינו מוטל על כתפיהם. מאידך, חינוך ראוי הוא גם חינוך לנשיאה בעול.


ישנה נוסחא ידועה של "חלוקת הנטל". מעולם לא הבנתיה, וכי חיים אנו במעין קומונה בו לכל אחד יש את תפקידו שלו? איזו סוג של דמוקרטיה עם בלמים ואיזונים שרק הגדולים מחליטים בהחלטות החשובות באמת? הרי ברור שהעול צריך להיות של ההורים, אלא שכדי שלא נגדל נסיכים ונסיכות שבטוחים שתפקיד ההורים הוא לשרת אותם, לכך אנו חייבים לחנכם לאי אלו משימות, הן אלו הנוגעות בצרכיהם האישיים כגון סידור המיטה הפרטית, ואולי אפילו יותר מזה. אבל מאי שייטיה ל"חלוקת נטל", אתמהה.


למרבה הפלא, הנוהל הפך כל כך נפוץ (שזה לא פלא), עד שמעל דפי העיתונים או הספרים המיינסטרימיים אנו מוצאים לעתים מי שלא משלים כל כך עם הנוהג. אלא שלרוב זה בא מפיות הילדות העשוקות, ונתפס בדרך כלל כאלו שהוריהן הגזימו, או שלא היתה ברירה. אבל עדיין התפיסה הכללית היא שכך ראוי וכך צריך להיות. הילדים הגדולים נולדו כדי לעזור בגידול הקטנים יותר. משימות בבית יהיו תמיד קודמות לחיי חברה של הבנות, ועוד כדומה.

בהמשך אביא בעז"ה קטע עיתון שמאשש את הנחתי. ועוד רבים יש כאלו. בינתיים אשמח לשמוע את דעתכם.

עזרה בבית וקביעת תפקידים לכל אחד היא דבר חשוב וחיוני לחינוך לנטילת אחריות ונשיאה בעול
מה שצריך להיזהר הוא מתופעה המצויה בציבור שלנו שהיא: העמסת אחריות יתר על הילדים.
ההורים צריכים לזכור שהאחריות על תיפקוד הבית והמשימות מוטלת עליהם. נכון ורצוי שלכל ילד יהיה תפקיד מוגדר אך צריך אמא מלמעלה שתדע מתי להוריד ממנו את העומס בשעת הצורך.
לדוגמא: ילדה שאחראית בבית על קיפול כביסה וגיהוץ. אם כשהיא חולה הכביסה ממשיכה לחכות לה עד שתבריא או החום ירד, או כשיש עומס מבחנים, וכדו'  הילדה תפתח שחיקה וכשתקים בית משלה היא כבר תגיע אליו כשהיא שחוקה ותתפקד באופן לקוי.   
מזעזע יותר לראות (וראיתי במו עיני ) בנות שנאלצו לוותר על שבת מחנה בסמינר או טיול כי אמא צריכה עזרה בבית
על ההורים לזכור: האחריות לתיפקוד הבית היא שלכם. לילדיכם תשאירו אחריות לבית שלהם בעז"ה
ושוב עדיין אני חושב שהטלת תפקידים במידה הראויה טובה ורצויה.

אני רואה להיפוך, שהילדים בימינו מנצלים את ההורים. הדרישות מהם אף פעם אינן נגמרות, ההורים הם עבדים ושפחות ובנק לילידים. הבעי' בעולם החרדי לאחרונה שהילדים מעולם לא לוקחים אחריות גם אחרי נישואין. מגוחך לרחם על ילד שנותנים לו אחריות.

לדעתי יש לפתוח אשכול הפוך: על הקו הדק בין ניצול ההורים לאחריות ההורים....

אתנחתא

ומה עם אשמת ההורים בכך? אם היו מחנכים כמו שצריך ומפנים אפילו חלק אחד מעשרים שהם משקיעים בחיתון ילדים וכדומה, בהשכלתם ,והיו מכוונים אותם לרכישת מקצוע ולהתבססות בחיים טרם הקמת משפחה הרי הכל היה יכול להיות טב ויפה.

אני לא יודעת אם זה מה שאתנחתא מתכון לומר. אבל הבעיה באחריות זה לא שההורים עוזרים לילדיהם להתפרנס.
היום רוב הילדים מפונקים. והכונה במפונקים זה לא שקונים להם דברים שלא היה לנו בילדותינו אלא שההורים עושים בשביל הילדים דברים שהם יכולים לעשות בעצמם. לדוגמא, לי היו חברות בתיכון שהאמא הכינה להם את הסנדביץ' כשאני את הסנדביץ' שלי הכנתי לעצמי מכיתה ב/ג. כמובן שאם קרה שאיחרתי או משהו אמא שלי שמחה להכין לי אוכל.
והפינוק הזה הוא בהמון תחומים כל ציוץ של ילד/תינוק מיד התינוק על הידיים וכו'.

לגבי העזרה בבית, מאד חשוב שילדים עוזרים בבית.  בשביל החינוך ובשביל שהם ידעו לעשות בעצמם כשהם יבנו בית משלהם. אבל, מה זה קשור לבנות הגדולות? כל הילדים צריכים לעזור, כל אחד לפי יכולתו. (הבן שלי בן שנה וחצי מעביר לי את הבגדים אחד אחד כשאני תולה כביסה) גם בנים צריכים לעזור בבית הם גם חלק מהבית. אחרת איך הם ידעו לעזור לאישה? אפשר לתת קצת פחות מטלות לבנים באמצע השבוע כי הם חוזרים מאד מאוחר וטוב שיוכלו לשחק קצת אבל בימי שישי ושבת וכשהם בבין הזמנים הם יכולים לעזור אפילו יותר מהבנות, יש להם המון אנרגיה.

_________________

חכמים הזהרו בדבריכם