|
|
| נשלח ב-12/2/2007 16:56 |
|
| |
מואדיב
זה שהמלצת לרווקים לא להביע דעה. תורה היא
סוטה דף ד.
כדי ביאה, כדי העראה, כדי הקפת דקל, דברי רבי ישמעאל; ר"א אומר: כדי מזיגת הכוס; רבי יהושע אומר: כדי לשתותו; בן עזאי אומר: כדי לצלות ביצה; ר"ע אומר: כדי לגומעה; רבי יהודה בן בתירא אומר: כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו א"ר יצחק בר (רב) יוסף א"ר יוחנן: כל אחד ואחד בעצמו שיער. והאיכא בן עזאי דלא נסיב! איבעית אימא: נסיב ופירש הוה; ואיבעית אימא: מרביה שמיע ליה; ואיבעית אימא: +תהלים כה+ סוד ה' ליראיו.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2007 19:01 |
|
| |
הגיע במייל
מוצע לכל גבר החל מגיל הכשירות המינית להצטייד בבלוק של טפסי הסכמה שיכסה כל מגע גופני בנוסח כדלקמן:-
אני הח''מ____בהיותי בדעה צלולה, מסכימה ומאשרת מראש למר___ לעשות בי את המעשים הבאים, כולם או מקצתם (יש לרשום ''כן'' או ''לא'' ליד כל סעיף):
1.
2.
3.
4.
5.
_____________
חתימה
מומלץ לאמת את חתימת האשה ע''י עו''ד ואפילו ע''י נוטריון
____
הפרטים שבסעיפים נשמטו
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 24/02/2007 23:03:21
|
|
|
|
| נשלח ב-12/2/2007 22:14 |
|
| |
מואדיב
אני מצפה למעט יותר הגינות, ראשית אני נשוי לתפארה ושנית נסה להסביר בלי דמוגוגיה למה הגמרא אינה מלמדת על סבלו של גבר בסיטואציה כזו. כשרונך להמשיל את הסיטואציה לבדיחה אינו שולל את המשקל הרציני של המקור.
------- מאיר
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 03:40 |
|
| |
דברי אמשלום באדום ותגובותי בשחור
לי"כ,
מכיוון שאתה יודע בודאות ובנחרצות מה אמורה לחוש נאנסת, ועד כמה זה רחוק ("מזרח ממערב") ממה שאמורה לחוש זו שהסכימה למגע גופני אך משביקשה להפסיקו לא נענתה, איני חושבת שיש מה להוסיף בדיון. כל המתעניינ/ת בנושא יזמן עצמו לשיחה עימך, ושלום על ישראל.
[ואם בכ"ז יש כאן עדיין כאלה שמעוניינים לשמוע עמדה יותר קרובה למציאות (בעיקר בגלל שהיא מסתמכת על היכרות עם הנושא ובעלי/ות הדבר, ולא רק על עיון מזדמן בפסקי הלכה או בכתבות עיתונאיות), הם מוזמנים להמשיך בקריאה -
מכיון שאת יודעת בוודאות ובנחרצות מה אמורה לחוש נאנסת ועד כמה זה כמעט זהה למה שמרגישה מי שירד לה החשק באמצעה של חדירה, איני חושב שיש לי מה להוסיף בדיון זה וכו' למרות זאת אגיב למי שמתעניין.)א. השימוש במושג "אונס" בקהלים מסויימים (גדולים, לצערי, הרבה יותר ממה שחשבתי) הוא לקוי, לטעמי. "אונס" נתפס בקהלים אלה (ואצל רבים מן הכותבים כאן) כמעשה שנעשה בסימטה חשוכה, תחת איומי כלי נשק, ע"י אדם זר. התיאור הזה מתאים ל(בהערכה גסה ונדיבה, ע"פ נתוני מרכז הסיוע)5% ממקרי האונס. שאר 95% מן המקרים נעשים בבית, בעבודה או במקום מוכר וקרוב לנאנס/ת, וע"י אדם מוכר וקרוב (חבר/בן-זוג/בוס/בן משפחה וכו').
אני לא הנחתי את זה. אני מסכים שגם אונס ע"י בוס שבחורה מכירה היטב הוא אונס. אני טענתי שהמשך .... דקה ורבע אחרי משגל סוער, ע"י אותו אדם, רחוק כרחוק מזרח ממערב, מאונס ע"י בן משפחה/ידי/בוס.
ב. בגלל ההבנה הלקויה המתוארת בא', ישנה גם הבנה לקויה של משמעות האונס על הנאנסות והנאנסים. כאשר מדובר באיום פיזי ממשי (לא ברוב מקרי האונס!) עם כלי נשק כזה או אחר, חלק מן הטראומה קשורה בפחד מאיבוד החיים. אבל, ברוב מקרי האונס, החשש הזה אינו חלק מן החוויה כלל ועיקר
אין ויכוח שהנושא הוא הטראומה הרגשית.
ג. כל קרבן אונס שונה בתגובתה/ו מן השני/ה וקשה להכליל. בכ"ז, למען הדיון, כדאי לציין שאחת החוויות החוזרות של קרבנות אונס, ושעליה מעידות/ים כמעט כולן/ם, היא איבוד השליטה על הגוף, שהוא החלק (אולי) המהותי ביותר של ה"אני". באונס, נלקחת מהקרבן הזכות על גופו, ובכך נשלל ממנו - לכמה רגעים בזמן האונס עצמו, ולעתים לשנים ארוכות אח"כ במהלך ההחלמה - מרכיב הזהות היסודי ביותר של אדם, זה שמתפתח איתו מינקות. קרבנות רבים מספרים על תחושת "חזרתי להיות תינוק/ת" - חוסר השליטה על הגוף מידמה לחווית הינקות במובניה השליליים והקשים: הגוף/הזהות/ה"אני" הופך לנתון בידי מישהו שאינו אני, מופקר לאדם אחר, מנוצל לטובת מישהו שאינו אני. רבים מהקרבנות מדווחים על הפרדה פנימית בין גוף לנפש - ברגע שהבחירה מה לעשות בגופי אינה בידי, אחת הדרכים להתמודד היא "לנטוש" את הגוף בידי האנס ו"לשחרר" את הנפש, למחוזות אחרים, כמין צופה מן הצד בהתרחשות.
עוד פגיעה משותפת לרבים מאוד מקרבנות האונס היא חווית חוסר האמון כלפי גברים/אנשים/קשרים אינטימיים. זו אחת הפגיעות הקשות ביותר לטיפול, כיוון שזו (אולי) אחת החוויות הראשוניות והעמוקות ביותר באונס - הקרבה הגופנית, המחייבת תמיד (גם בעמידה בתור, ועל אחת כמה וכמה בקשר איטימי) סוג של כבוד לאדם הקרוב לי וכן הקשבה מינימלית לצרכיו/רצונותיו, הופכת למקום חסר כבוד והקשבה, במובנם העמוק, האלים והמסוכן ביותר. גם קשר (ואולי במיוחד) שהתחיל בחיבה וברצון, ומתוך הסכמה אינטימיות גופנית, שממשיך בחוסר הקשבה, חוסר כבוד, כפיה ואלימות (ולו למה שנראה בעיני רבים כאן כ"שתי דקות"), יכול לפגוע בעומק נפשו של הקרבן.
האם גבר שבת זוגו מתחננת אליו שיפסיק את המעשה המיני (אשר אליו היא הסכימה בתחילה), ירגיש משהו מכל הדברים לעיל? האם יחוש הוא מחולל, כאשר זהותו הגופנית העמוקה נשללת ממנו? האם יחוש כי השליטה על גופו נלקחת ממנו וניתנת בידי מישהו אחר? האם יחוש כתינוק שכל כולו תלוי בידי גוף זר וחיצוני לו? האם ינסה "לברוח" מן הכאן והעכשיו באמצעות "נטישת" הנפש מן הגוף אל מחוזות אחרים? האם יאבד את אמונו בנשים/אנשים/אינטימיות גופנית ורגשית?
תמהתני.]
דברי פלפול פסיכולוגיים נחמדים ביותר. ועם אריכות דרשנית כזאת אפשר לטעון כמעט כל דבר. (תיאורטית, לא נראה שמי שנכנסה למיטה של מישהו והתחילה בפעילות מינית אינטנסיבית, תחוש אובדן שליטה מהסוג שאת מתארת) המחוקק נתן לאונס עונש חמור בשל היותו פגיעה חמורה במיוחד.
האם - אחרי כל הפלפולים - . בחורה ששינתה דעתה באמצע .... ושותפה ליחסי המין המשיך, תחווה טראומה שמתקרבת לאונס? ממש לא נראה לי.
דיברתי עם פסיכולוג קליני לפני יומיים והוא אמר לי שלדעתו זו אווילות מוחלטת ואין בין זה לאונס כלום.
גם לעשות פרצופים ו"על הגיבעה עומדת פרה" עשויים ואכן גורמים לחרדות טראומות ועוד. אבל לא על זה מחוקקים חוקים פליליים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 05:34 |
|
| |
לא יודע כל חביבי,
למרות שבויכוח שהיה לי היום עם אמשלום באישי נקטתי עמדה דומה לשלך,בעיקר שאין זה אונס (טענתי גם לעומתה שהכללת מעשה כאונס מקטינה את עוצמת האונס הרגיל). אבל חשוב להדגיש גם שלמרות שאין זה אונס עדיין זו כפיית יחסי מין,או כל הגדרה משפטית אחרת שבקצה יש עונש, ולא סתם הוצאת לשון ברחוב, מה שהשתמע מחלק מהדוברים כאן.
מעבר לכך,וכאן אני מנסה לתמוך בעמדת אמשלום אבל לא מטעמה, מבחינה משפטית\הגדרתית יתכן ואין מנוס אלא להגדיר זאת אונס. אונס הרי אינו רק אם הוא מלווה בטראומה ובאלימות. למשל אם אדם אנס אישה בעת שנתה\שיכרותה. היא עצמה לא יודעת מזה, אך הועד בבית משפט ע"י עידי ראיה. האם לא נשפטו כאנס? למרות שהיא לא הרגישה דבר וחצי דבר.
אלא מאי, אין מנוס מהגדרות חדות שאומרות שכל קיום יחסי מין ללא הסכמה בוגרת ואחראית תחשב לאונס. נכון אגב שבבוא בית משפט לגזור עונש, ישקול את ההבדלים ויתאים את העונש לחומרת המעשה ולהשפעתו על הנאנסת.
ולכן יתכן שצדק בית המשפט שכלל יחסי מין בכפיה, אפילו שהן כבר בסופן, כאונס כי הם ללא הסכמת האשה. ואין ענין בשלב ההחלטה לדרג את חומרת המעשהאלא תחת איזה הגדרה הוא נכנס. ובודאי (בשלב גזרת הדין)שעונשו של איש זה לא ידמה לעונשו של אנס רגיל.
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 13/02/2007 6:37:25
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 06:31 |
|
| |
קעלער
<"למשל אם אדם אנס אישה בעת שנתה\שיכרותה. היא עצמה לא יודעת מזה, אך הועד בבית משפט ע"י עידי ראיה. האם לא נשפטו כאנס? למרות שהיא לא הרגישה דבר וחצי דבר">.
היה זמנים בהם אדם שאנס פרוצה היה מואשם רק באי תשלום אתנן, מפני שלדעת השופטים, המעשה לא היה מלווה בטראומה.
ראו תגובות
http://www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/CdaViewOpenTalkBack/0,11382,L-3070992-2,00.html
זמנים אלה חלפו.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/02/2007 6:46:42
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 08:45 |
|
| |
.
ymy33655 , ודאי שלא התכוונתי לפגוע בך או בנסיונך, ולא אליך כיוונתי בדברי אודות רווקים הכותבים כאן, וד"ל.
שנית, לעניות דעתי כוונת המדרש ממסכת סוטה אינה לתאר את הסבל הגברי אלא משהו אחר, וודאי שהוכחה מהגמרא על הדרך בה תיסכלה דלילה את שמשון, אינה המקור הרלבנטי לדיון זה - ולכך כיוונתי. שוב, אני מתנצל אם פגעתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 08:55 |
|
| |
.
לא יודע כל:
לפני אי-אלו שנים, כשנולדה בכורתי, קיבלתי עצת זהב מאחותי הגדולה. וכך יעצה לי: לעולם, לעולם אל תספר חוויות מהלידה, בזמן שאשתך - היולדת - נמצאת בסביבה.
מוכר הסיפור הידוע על הגבר שבילה לילה ארוך עם אשתו המקשה לילד וזועקת על המשבר, ובבוקר, עת ילדה, יצא החוצה לשאוף אויר. את הטלפון הראשון ביצע לחברו, ובתשובה לשאלתו "נו, מה נולד?" ענה בהאי לישנא:
"איזה מזל, זו בת! היא לא תצטרך לעבור את מה שאני עברתי הלילה! "
בדיון עם אשה אודות אונס, הייתי נזהר שבעתיים מביטויים בהם משתמע כי אתה מבין טוב ממנה את החוויה האמורה. יפה המתינות לחכמים.
דומני שגם קביעות מלומדות הנותנות דירוג למידת הטראומה שחווה מישהו שחווה חוויה מסויימת, אינן מעידות על שיפוט טוב. חוויה היא עניין סובייקטיבי במהותו. שני אנשים ששהו עמי באותו הקרב, הגיבו אליו באופן שונה לחלוטין. האחד מהם טרם השתחרר מהארוע, למרות שחלפו שנים רבות מאז - וכל שנדרש כדי לגרום לו להתחיל ולדבר בלי הרף, הוא אזכור הארוע.
השני, הלך לישון לאחר מכן, התקלח, וכאשר מדברים אתו על אותו הארוע בדיוק, ניתן לחשוב שהוא מתאר משחק ספורט של שתי קבוצות יריבות.
אותה החוויה, אצל האחד רושם הטראומה נותר, אצל השני מדובר בחוויה לאו-דוקא טראומתית.
אינני נכנס כלל וכלל לשאלה המשפטית, משום שההגדרה המשפטית של אונס, צריכה להיות שונה מהגדרות מוסריות, בעיקר משיקולים פרגמטיים. כל שאני מבקש הוא מעט צניעות והרבה מתינות בבואנו לדון בנושאים כל כך רגישים - לפחות רגישים כלפי מי שנפגע.
ועוד דבר אחרון:
במהלך השנים, נודע לי על תמימותנו - כגברים - בנושא של הטרדות כלפי נשים. משיחות עם אשתי, עם אחיות וכו', אני יודע כי הסיפורים על כך שאין כמעט אשה שלא חוותה - אם כנערה ואם לאחר מכן - חוויה פוגענית על רקע מיני, נכונים. המשמעות היא שכאשר אני מסתובב בעיר וכאשר אשה שחוותה טראומה מסתובבת בעיר, שנינו עושים סיבוב שונה. אני לא חש קורבן פוטנציאלי, ואכמ"ל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 11:49 |
|
| |
אמשלום,
אני מסכים לגמרי שיחסי מין הם דבר שקורה בין שני אנשים. אני מנסה להבהיר את עצמי בלי לגלוש לתיאורים מיותרים.
ברור לגמרי שכשלאחד מהצדדים נגרם כאב הצד השני חייב להפסיק מייד. דבר זה נכון לשני המינים ואין לא קשר אפילו מקרי לעניין אונס.
מאידך, ואני משתדל להתנסח בזהירות מירבית, כאשר בשלב מסוים, הגבר למשל, חש בכאב מסוים והאשה בתגובה מחבקת אותו בחזקה האם לאונס ייחשב?
שלא לדבר על מקרה שהגבר פתאום מראה סימן של חוסר חשק להמשיך והאשה מנסה "לשכנעו" להמשיך, מה דינה?
אני חושב שהדברים ברורים לכל בר דעת. ברור שעל כל אחד לנהוג בשיא הרגישות, מכאן ועד למשהו שמזכיר אונס הדרך רחוקה. הייתי משוה זאת למי שמעיר לאשתו שלא בשיא העדינות ומשוים אותו לבעל שרצח את אשתו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 11:59 |
|
| |
מואדיב
את צעקת הגברים והנאנסים כל יום ויום, בהטרדה מינית מתמשכת אף אחד לא צועק.
המזכירה המגיע למשרד בלבוש פרובוקטיבי(זכותה) מטרידה מאד את המנהל מבחינה מינית.
האשה ההולכת ברחוב בלבוש חושפני מתגרה (זכותה) מטרידה מאד מאד הרבה אנשים מינית.
הפרסומאי התולה שלט חוצות עם תמונות פרובוקטיביות, מטרידה מינית , הרבה אנשים. אני כבר לא מדבר על העתונים הטלויזיה והרדיו, אותם אפשר לסגור ולהמנע, אבל אי אפשר להמנע ללכת ברחוב, אי אפשר להמנע לבא לעבודה וללכת לבנק וכד.
אנשים בעלי חינוך מסוים אינם יכולים להיות חופשיים, את ילדיהם הם חייבים לחנך בגטו סגור
איפה חוקת היסוד של זכויות האדם וחרותו, כשאדם לא חופשי להסתובב ברחובות עירו.
איני מבין למה לאשה מותר להתלבש לדבר ולהתנהג כמו זונה, אבל אם גבר יגיד לה שהיא מגרה אותו, זה יחשב להטרדה מינית?
אשה נכנסה למשטרה והתלוננה כי עמית חדש בא לעבודה, ומטריד אותה מינית. שאל אותה השוטר, מה הוא עושה? כלום ענתה, האם הוא אומר לך דברים ? לא היא ענתה. אז במה הוא מטריד אותך? הרי הוא לא עושה לך כלום ולא מדבר איתך? זה מה ש מאד מטריד אותי מינית, ענתה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 14:37 |
|
| |
ירוחם,
הנושא כאן אינו הטרדות מיניות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 14:52 |
|
| |
קעלעמר
כל הדיו נערך במונחים 'של יחסי מין ואונס והגדרות שונות הלכתיות ומשפטיות על המילה אונס,
מה שאני כתבתי לע"ד זה גם אונס בכפיה. ואי רצונו של אחד הצדדים להפסיק מעשים אלו.
בעידן האינטרנט הוירטואלי- יש גם אונס וירטואלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 15:16 |
|
| |
נו,אונס רחמנא פטרי...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 16:50 |
|
| |
קעלעמער,
אני מסכים איתך שאין זו הוצאת לשון ברחוב. אלא שיש מרחק עצום בין זה לבין האונס ש"עליו דיברה תורה". בקשר לשאלה המשפטית, אני חושב שלמרות שההגדרה הטכנית של השופט נכונה (זה כפיית יחסי מין), זו פרשנות מעוותת לחוק. אני חושב שצריך גם שכל ושיקול דעת. החוק מסיבות טכניות רחב ומוגדר טכנית, אבל השופט לא אמור להרחיב את כוונת החוק עד שולי השולייים. בנושא זה אגב, פתאום נשכחה האגרסיביות הפרשנית של בית המשפט ואהרון ברק.
מואדיב,
זלזלתי בהבנתה של אמשלום כיון שהיא זלזלה בהבנתי. כשהיא מניחה בתחילת הדיון שאני לא מאן דאמר, זה לא מקובל עלי. אינני מזלזל ברגישות הנושא. ואם היה נשמע מדברי שאני מקבל בהבנה את ההוא שלא הפסיק, או שאני חושב שהרגשת אשה שפוגעים בה היא עוד סוגיא למדנית, אני מבהיר שלא זו כוונתי. עדיין כאשר השאלה היא ציבורית. השאלה היא מאד למדנית, ופרקטית. ולא זזתי מעמדתי במלוא נימה.
אגב, מישהו טען לי - ולא בדקתי - שבטבע, האונס מצוי מאד. וכן בקרב שבטים פראיים. ייתכן שזה מסביר את קהות החושים של גברים ביחס להרגשת האשה בעניני הטרדה מינית.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2007 17:04 |
|
| |
.
בטבע, יש עוד תופעות. למשל, נקבת העכביש המכונה "אלמנה שחורה", נוהגת לחסל את הזכר מייד לאחר ההזדווגות.
איזה מסקנה אתה מסיק מעובדה זו?
|
|
|
|
|