|
|
| נשלח ב-1/3/2009 02:52 |
 |
| |
| forestman כתב: |  |
רבי אברהם בן הרמב"ם כותב בפירושו על התורה שהקנים הם כפי שצייר אביו ולא בעיגול כפי שציירו אחרים, כך שאין לדעתי שום אפשרות של הבנה אחרת בציור הרמב"ם.
|
|
אולי כוונתו לאפוקי מדעת הרא"ע שהקנים היו מסודרים בעיגול מעגלי סביב הנר האמצעי, כבפמוטות ימינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2009 03:30 |
|
| |
אודות קושית הדרקונים המופיעים בבסיס המנורה. וכן קושיית שלושת הרגלים. הלוא כבר תירצו שסביר מאד שהולכי תהלוכה לא יאחזו במנורה עצמה, וימשכוה מצד אל צד. והבסיס הנצפה בתבליט איננו בסיס המנורה. אלא מתקן שנבנה לצורך טלטול המנורה. וכפי שנצפית שם מתקן שכזה אצל החצוצרות. (שבמכון המקדש שיחזרו אף אותה, אולי לזכר לחורבן).
 
תוקן על ידי מעובדיהשם ב- 01/03/2009 3:27:07
|
|
|
|
| נשלח ב-10/4/2009 13:33 |
|
| |
עוד מנורה לאוסף, מחצי האי קרים ('משא קרים' דיינארד, עמ' 110):
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2009 23:11 |
|
| |
בית כנסת מתקופת בית שני נתגלה לחוף הכנרת
בית הכנסת הוא מהקדומים שנתגלו אי פעם ואחד מתוך שישה בלבד שנתגלו מתקופת בית שני. בתוכו נמצאה אבן שעליה חקוקה מנורת שבעת הקנים. זו הפעם הראשונה שחופרים מוצאים ציור של מנורת בית המקדש, שנעשה על ידי אמן שיכול היה לראותה במו עיניו
אביטל להב
פרויקט חפירה של רשות העתיקות, בראשות דינה אבשלום-גורני וערפן נג'ר, גילה לאחרונה ממצא נדיר וחשוב במושבה מגדל. בית כנסת מימי בית שני, מהקדומים ביותר שנתגלו אי פעם, ובו אבן עם עיטור של מנורת שבעת הקנים. בית הכנסת התקיים עוד בימים שבהם עמד בית המקדש ועיטור המנורה הוא מהברורים ומשומרים היטב שנתגלו אי פעם. "מדובר בממצא מרגש ויחידי במינו", אמרה דינה אבשלום גורני. "זו הפעם הראשונה בה נחשף עיטור מנורה מהימים בהם בית המקדש עוד עמד על תילו וזו המנורה הראשונה שמתגלה בקונטקסט יהודי, המתוארכת לימי בית שני (ראשית התקופה הרומית). ניתן להעריך שהחריטה שמופיעה על האבן, נעשתה על ידי אמן שראה במו עיניו את מנורת שבעת הקנים בבית המקדש בירושלים. בית הכנסת שנחשף, מצטרף ל-6 בתי כנסת בלבד המוכרים בעולם, מתקופת בית שני".
אחד משישה. בית הכנסת שנתגלה (צילום: skyview) עד להריסתה על ידי הרומאים בתקופת המרד הגדול, נחשבה מגדל לעיר המרכזית של אזור הכנרת. העיר מוזכרת רבות במקורות שונים והדמות ההיסטורית החשובה ביותר שנקשרה בשמה היא מרים המגדלית, אישה יהודיה שהייתה מתומכיו של ישו ונחשבת באמונה הנוצרית לזו שהורידה אותו מהצלב. העיר מוכרת גם כמרכז חשוב בתקופת המרד הגדול ומפקד הגליל בתקופת המרד, היסטוריון יוסף בן מתיתיהו, ישב בה. חשיבותה ההיסטורית של העיר, שבגלגולה המודרני כמושבה מונה כ-2000 תושבים, מביאה תיירים רבים לתחומה. לקראת הקמתו של מלון חדש שיאחסן את אותם תיירים ערכה רשות העתיקות חפירות בשטח הבנייה המיועד, על מנת לוודא שבנייתו לא פוגעת בממצאים ארכיאולוגים חשובים. כעת מצאו החופרים עדות נוספת למרכזיותה של מגדל בתקופת בית שני וסיבה נוספת לתיירים לבוא לבקר במושבה. בית הכנסת שנתגלה כולל אולם מרכזי, בגודל של כ-120 מ"ר, שרצפתו פסיפס וקירותיו מקושטים בציורי פרסקו. בצמוד לקירות האולם, נבנו ספסלי אבן שעליהם ישבו המתפללים. בשלב זה, האתר סגור למבקרים עד לסיום החפירות.
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3775237,00.html
תוקן על ידי long ב- 10/09/2009 23:15:20
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2009 09:22 |
|
| |
| long כתב: | | | זו הפעם הראשונה שחופרים מוצאים ציור של מנורת בית המקדש, שנעשה על ידי אמן שיכול היה לראותה במו עיניו |
|
עוד הפרחה עיתונאית. צייר המנורה ברובע ההירודיאני בירושלים לא יכול היה לראות את המנורה בעיניו? חוקק המטבעות של המלך החשמונאי מתתיהו אנטיגונוס לא ראה את המנורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2009 16:29 |
|
| |
בקשר למוט שנמצא מעל הקנים ומחבר ביניהם, ולעיל העלו סברא שמא מפני שהקנים היו מזהב טהור ורכים לכן היה צורך במוט שיחזיק אותם.
ניתן אולי להוסיף שמשום שהיו הקנים רכים והמוט החזיק אותם אז אולי הקנים ממש נתלו עליו וממילא זה מה שיוצר את הצורה של הקנים המעוגלים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/10/2009 23:07 |
|
| |
חלזוןתכלת כתב לעיל שהתמונה של המנורה עם המוט מופיע רק במנורות מארץ ישראל ודווקא בזמן המשנה.
והנה התגלה לפני כמה ימים בית כנסת בטורקיה מהמאה החמישית ושם נראה מנורה עגולה עם מוט עליה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2009 21:58 |
|
| |
אכן, התמיהה על המנורה גדולה מאוד. זכורני שעשיתי פעם חישוב [לפי קנים ישרים, כי לא ידעתי כיצד לחשב קנה מעוקם שאין בדיוק את מידת עיקומו] והצלחתי להגיע לצינור בקוטר של חצי סנטימטר בערך. אבל קשה לי לשחזר את החישובים.
מכל מקום מסתבר יותר להניח שגובה המנורה באמת לא היה י"ח טפחים אלא הרבה פחות. אגב, הציפוי של מנורת הזהב של מכון המקדש הוא בעובי מלימטר - והוא עשוי מכיכר זהב! ללמדך כמה מופרכת מידת חזו"א שהם נקטו בה לגבי המנורה. אגב, המנורה שלהם שוקלת כטון וחצי והיא עשויה מברונזה שמשקלה הסגולי הוא בערך 3/4 ממשקל הזהב. נראה לי שזה עצמו מוכיח שמנורת הזהב המקורית לא היתה בשום אופן גבוהה י"ח טפחים אפילו אם ננקוט באמה של 44 סנטימטר.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 06:28 |
|
| |
גוסט, תודה על התמונה, איפה אתה רואה מוט?
ירוק, מה דעתך על מנורה חלולה?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 09:23 |
|
| |
חלזון
בתורה כתוב שהמנורה נעשתה מקשה, לפי ביאור רש"י פירושו שעשו אותה על ידי הקשות פטיש על גוף זהב, עד שהתפשטו מן הגוש הקנים והכפתורים וכו', בצורת ייצור כזו אין אפשרות שהקנים יהיה חלולים. למעשה גם בשום צורה לא עולה בדעתי שאפשר לעשות מנורה מקנים חלולים - אם כל הקנים יוצרו ביחד ולא חוברו זה לזה, דבר שודאי אסור. לכן לענ"ד אפשרות זו אינה קיימת.
אבל הנה דבר מעניין, בסוף התגברתי על עצלותי והתיישבתי עם עט ונייר ומחשבון כדי לערוך את חישובי עובי הקנים של המנורה. הבסיס לחישוביי היה שתי ההנחות דלהלן: נניח חצי כיכר בשביל הכפתורים הגביעים והפרחים, בזיכי המנורה, והרגל [ואם נקבל את שיטת רש"י שכל כלי המנורה היו עשויים מאותה כיכר, נצטרך לכלול אותם גם בחצי כיכר זה, 21 ק"ג זהב. זה קצת דחוק אבל לא בלתי אפשרי. מכל מקום אין זה מוכרח מלשון המקרא ויתכן שהכיכר יועד לגוף המנורה בלבד].
חצי כיכר הוקדש לשלד המנורה, דהיינו הקנה האמצעי שהיה בגובה י"ח טפחים [ואני נוקט שהבסיס היה שלוש רגליים, כפי שנראה מכל התמונות שהבאת חלזון, לפיכך אני מתייחס לרגל האמצעית שהיא המשך הקנה, ולא לשתי הרגליים הנוספות שנכללות בחצי הכיכר השני]. ועוד שישה קנים.
הנעלם הוא כמובן כיצד לחשב את אורך ששת הקנים. כדי להתגבר על בעיה זו נקטתי - תיאורטית - בשיטה שהקנים היו ישרים, פשוט כי קשה לחשב קנה עקום שאינך יודע אפילו להגדיר את מידת העיקום שלו.
לפי התיאור של רש"י (שמות כה לה) התפצל זוג הקנים העליונים החל מהטפח ה12 בגובה המנורה. הזוג שמתחתיו התפצל שני טפחים מתחת לזה, והזוג האחרון התפצל גם הוא שני טפחים מתחת. הנחתי, לצורך החישוב שראשי הקנים גם היו רחוקים אחד מחברו שני טפחים. לפי זה אפשר לחשב בקלות את אורך הקנים המשופעים לפי משפט פיתגורס. זוג הקנים הראשון יוצר שני מלבנים של ששה טפחים על שנים, זוג הקנים השני יוצר שני מלבנים של שמונה טפחים על ארבע, וכו'. האורך הכולל שיצא לי לפי האמה של ר"ח בניש (מדות ושיעורי תורה עמוד ק"ה) שהיא 45.6 סנטימטר – הוא 545.82 ס"מ.
לפי האמה בת 44 סנטימטר שמציעים גרינפילד ואביעזרי, התוצאה היתה 526.82 סנטימטר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2009 09:25 |
|
| |
כעת מה שנותר לעשות הוא לחשוב כמה יכול להיות עביו של מוט זהב עגול [מרובע סתם יתפוס יותר נפח ולא יהיה חזק יותר] באורך הנ"ל, צריך להכפיל את אורכו בשטח עיגול שקוטרו כקוטר המוט. שיטת חישוב שטח עיגול ידועה, היא πR2 [כלומר: להכפיל את רדיוס העיגול בעצמו, ואת התוצאה להכפיל ב'פַּאי' שהוא היחס הידוע בין היקף העיגול לקוטרו, נמצא כמעט בכל מחשבון]. אך כאן איננו יודעים כמה הוא שטח העיגול, שהרי זה מה שאנו רוצים למצוא. לא נותר אלא לעשות משוואה בת נעלם אחד כשבצידה האחד נמצאת כמות הסמ"ק שנכנסת בחצי כיכר זהב (1101.03 סמ"ק), ובצידה השני נמצא אורך הקנים כפול פאי, כפול שטח העיגול – שהוא הנעלם שלנו. כדי למצוא אותו צריך לחלק את הנפח באורך הקנים המוכפל בפאי, ואז נקבל את שטח העיגול, שממנו נצטרך להוציא את השורש כדי לקבל את הרדיוס, חצי הקוטר של הקנה.
בקיצור: בלה בלה בלה, אבל לא משנה. הבה ניגש לתוצאות, ומי שיש לו סבלנות מוזמן לערוך את החישוב בעצמו.
לפי אורך האמה של גרינפילד התוצאה היתה שרדיוס המוט הוא 0.6313 ומכיון שרדיוס הוא חצי הקוטר צריך להכפיל זאת בשנים, והתוצאה 1.6313 ס"מ עובי המוט – תוצאה נכבדה לכל הדעות, אינני מהנדס, אבל נראה לי שמוט זהב בעובי כזה יכול בהחלט להחזיק את המנורה.
לפי אורך האמה של בניש התוצאה היא 1.6024, טיפה פחות. אני מניח שאפשר לנקוט אמות אפילו גדולות יותר, ועדיין נעבור את ס"מ עובי המוט.
נמצא אפוא שיש לנו דווקא כמות סבירה בהחלט כדי לקבל שלד של מנורה בגובה י"ח טפחים שיחזיק את עצמו. אמנם החישוב נערך לפי קנים ישרים, קנים מעוקמים יהיו ארוכים מעט יותר, מה שיחייב אותנו להקטין את עובי המוט, אבל עדיין נראה שאפשר יהיה להשאר עם עובי מוט סביר.
מדוע מכון המקדש לא הצליחו? כנראה שהם ניסו לפי שיטת חזו"א...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2009 13:05 |
|
| |
בעניין צורת המנורה ראו מאמר (באנגלית)
http://truthofland.co.il/menora_form/form.htm
צורת מנורה לפי שיטת רמב''ם היא
http://truthofland.co.il/menora_form/ram.gif
המידות בסנטימטרים. אמה 48 ס''מ, עובי הקנים אצבע 2 ס''מ, רוחב המנורה 12 טפחים, מרחק בין קנה לקנה למעלה שני טפחים, משקל גוף המונרה 2000 שקל, משקל כל אחד מ- 49 קישוטים מנה של 20 שקלים (11 כפתורים, 22 גביעים, 9 פרחים ו- 7 נרות) ועוד 7 ידיות של נרות מנה. ביחד 3000 שקל. השקל 17.28 גר' שוה טטרה דרכמה של אתונה, 5 שקלים משקל רביעית מים.
משקל סגולי של זהב 19.3 גר לסמ''ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2009 21:34 |
|
| |
חלזוןתכלת, אם תביט היטב תראה שמעל לקנים יש פס שמחבר ביניהם
הגדלתי את התמונה
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2009 21:46 |
|
| |
עכשיו אני שם לב למשהו מעניין, כשהתמונה מוגדלת ניתן לראות בצד השמאלי העליון חריטה של המנורה עם קנים ישרים כפי שיטת הרמב"ם, וליד זה כיתובים.
|
|
|
|
|
