בחורי ישיבות ובנות הסמינרים - הפער

אמשלום:

כבר אמרתי את דעתי בפירוש שנשים מחפשות בעל ברמה יותר גבוהה וגברים מחפשים אשה בדרגה פחותה. נשים מחפשות בטחון, גבר רוצה להיות מושיע, זה נורא מחמיא לאגו שלו. אלו הם דברים מאד פשוטים ומאד בהירים בשבילי. זכותך להתווכח, אבל אין טעם. אין לי דרך להוכיח את העמדה שלי מעבר לצפות למה שקורה מסביבי.

ממללא,
יש תחושה, ולא חשוב כעת אם מוצדקת, שהלימוד בישיבות הוא לא יעיל.

חושבבעצמו,
השאלה האמיתית היא אם הר"מ של אותם תלמידים באמת הבין מה הוא אומר.
שמעתי יותר מדי פיטפוטים בלומד'ס שאני מסופק עד מאוד אם יש להם משמעות בכלל... (כן אפילו בפורום הקדוש הזה)

חולמת בהקיץ,
אני מסכים עם דבריך בדבר אופי ואני מאחל לך שתמצאי שידוך כלבבך.

ממללא,

הסטודנט צריך לעבור בחינות בסוף הסמסטר ונדרשת ממנו עבודה ומחשבה. הוא נמדד כל הזמן והוא עומד בפני אפשרות ריאלית של כשלון. הלומד בישיבה אם הוא לא מורד הוא לא נכשל.

_________________

ממללא,
שאלתך טובה. הלימוד בישיבה הוא בהחלט מאומץ וברמה, לא פחות מלימוד אקדמי ממוצע. ובכל זאת, העובדה היא שבחור הישיבה המצוי הוא עילג, מדבר שטויות בלא מעט תחומים, ומבין במעט מאד תחומים. אפילו פחות מהסטודנט הממוצע (וזה כבר באמת קרוב מאד לשאול תחתיות). חלק מהבעיה היא עצם העולם הסגור בו הוא מצוי ופועל.

חולמת,
לענ"ד את שוגה בטעות שבזמן האחרון חוזרת כאן לא מעט. אמנם נכון שיש משקל לכישרון ולאישיות, אבל לימוד ופיתוח אישי בהחלט מועילים גם הם. על כן לא נכון לייחס הכל לתכונות מולדות, גם אם יש להן משקל לא מבוטל.
בהצלחה בחיפוש.

_________________

מיכי

אני חושב שהבעיה היא שהלמדנות היא שפה שרק למדנים מבינים, ומי שלא מבין את השפה לא מבין את עומקה של הלמדנות והיא נדמית בעיניו כסלנג אידישאי עקר. הבעיה היא כפולה: בישיבות החרדיות אין כל הקנייה של כלי ביטוי בסיסיים ולכן אין אפשרות לתרגם את הלמדנות למי שלא בא מתוך הישיבה. בישיבות הד"ל לבחורים יש את כלי הביטוי ואת העולם הרחב, אבל בחלק גדול מהן אין לחלק ניכר מהבחורים עניין ב'למדנות' או עמקות (לכן התופעה שתארתי פחות קיימת ביחס לישיבות שיש להן סטיגמה של ישיבות למדניות ורהוטות/משכיליות - כמו הגוש).

ממללא,
כשדיברתי על תופעה דומה בעולם הצד"לי, לא התכוונתי לבחורים חסרי רמה ביחס לבנות (כמו בעולם החרדי), אלא להבדלים במוטיבציה, בעיקר ביחס ללימודי יהדות ותורה. הסיבות הן בדיוק אלו שהזכרת, ואולי בנוסף יש סינון טבעי שבנות שמגיעות ללמוד זה מתוך עניין ורצון לעשות זאת, ואצל בנים זה לא תמיד כך.

_________________

מיכי

אני חושב שיש חיסרון לצורת הלימוד האקדמית. מלמדים להתרכז בנושא מאד ספציפי, וללמוד "מה אמרו אחרים" בו.

יש מי שטוען שהפיתרון הוא בקיאות וידענות בהיקף, אשר פותחת את השכל והאופקים.

כשחשבתי על זה, כאב לבי, כיון שהבנתי שבישיבות היום לא מעודדים בקיאות רחבה באמת, אלא רק בקיאות בתוך עולם מונחיים מוגדר מאד.
ככלל, גם לא מעודדים להתפרס לתחומים מעבר לכמה תחומים שהם "קדושים", מי שמתחיל להתעניין בנושאים אחרים באוצר הספרים שלנו, מקבל על הראש במישרין או בעקיפין.

לא יודע,
זה לא חיסרון בצורת הלימוד האקדמית, אלא חיסרון של בני אדם בכלל. זה נכון גם בישיבות וגם באקדמיה, ומי שמצליח להתגבר על זה הוא אשר מצליח ליצור יצירה של ממש, גם פה וגם שם. אבל אופק רחב יותר, גם אם הוא רק של ידע ושינון, נותן לך יותר כלים לדון בנושאים אחרים.
אמנם נכון שהאקדמיה הישראלית היא במיוחד בעייתית. היא מאד לא אינטלקטואלית ולא מעודדת אינטלקטואליות, וזאת מכמה סיבות (חלקן טובות יותר וחלקן פחות).

_________________

מיכי

למי שגדל כמוני בעולם הד"לי יש הזדמנות להחליף ספרים בספריה, ללמוד לנגן, לראות הצגות וסרטים ואף לנסוע לחו"ל סתם ככה לטיול. יתר על כן, יש מי שמנצלים חלק מהאפשרויות האלה. גם שירות צבאי שבו לומדים להכיר את עם ישראל הוא סוג של התנסות לימודית. עם קצת נטייה ומזל אנשים מפתחים את הפוטנציאל שלהם בתחומים שעליהם כתבה החולמת בהקיץ, ולשם כך לא צריך להיות מרדן.

_________________

נקודה חשובה - החילוני והד"לי גדל בסביבה שבה הוריו והורי חבריו עוסקים בתחומים מגוונים - זה פקיד, זו רואת חשבון וההוא מוכר אביזרי רכב. העבודה היא  לא רק פרנסה אלא גם עולם ידע שמעשיר את העוסק בו. העובד צריך לקרוא ספרות מקצועית ולהתבטא בעל פה ובכתב וכך מתעשרת השפה שלו - לפעמים לא רק העברית אלא גם האנגלית.

_________________