|
|
| נשלח ב-22/2/2007 20:27 |
 |
| |
ירוחם
ראה ראב"ע לשמות, שהפרשיה בשמות, נכתבה בתקופת דברים, והעד - לשון 'ספר'.
ואגב, מה ההבדל לדעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2007 22:00 |
|
| |
כמתעסק.
אתה רוצה לפתוח תיבת פנדורה? על מתי נכתב הספר או הסיפור?, הרי אין צורך להיות להיות בן עזרא. בכדי לדעת כי הסיפור הראשון נכתב בתקופה מאוחרת יותר. הרי משה רבנו לא הסתובב כל הזמן עם ביואגרף צמוד לכתוב את המאורעות שקרו לעם. ה" הוא שאמר לו מה לכתוב, כפי שהגמרא אומרת בב"ב. ועכשיו לשאלה אם כן למה הבדלי הנוסח (וכבר אני רוצה לעמוד על זה באשכול הסמוך) ראשית למרות שזה נכתב אולי באותם הימים כמו המשנה תורה, ההגיון הספורי חייב להשאר, השימוש "בספר", חייב הגיונית להכתב רק פעם אחת, אם זה כבר נכתב, שוב הרי מיותר לכתוב אותו שנית, ואכן שנית "הספר" לא מוזכר., למה היו חייבים לכתוב בספר ולא מספיק לשים באזני יהושוע. בכדי שייה ברור שזה זכר עם צירה ולא עם פתח.
בפעם הראשונה לא מוזכר -אשר קרך בדרך ויזנב וגו" כי סיפורית הרי המשתתפים בזמן ההוא ידעו את מה שקרה. לעומת זה בפעם הראשונה לא מוזכר הציווי של הנקמה של העם בעמלק,
כי זה היה עוד חלום רחוק. הנקמה נמסרה לה" שהוא ילחם בעמלק.
יש עוד מספר דברים להבהרה, אם תרצה נמשיך
_________________
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 22/02/2007 22:01:54
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2007 09:53 |
|
| |
א. תמשיך, למה לא?
ב. אם הסיפור נכתב פעמיים סמוך לביאה לארץ, מה טעם לספר אותו גם מנק' מבט של האירוע ההסטורי = פרשת שמות, ומה בא להוסיף ולהשמיענו, הרי הדור ההוא מת - ועתה מדברים עם דור הבנים.
ג. המלחמה לה' היא בכל דור ודור, או המלחמה לנכנסים = 'ספר דברים' שם המלחמה אינה לכל דור ודור, אלא כצווי חד פעמי, שהרי לא נאמר 'דור ודור'? והרי דווקא בספר שמות הדברים נאמרים לאזנו של יהושע, ושם צריך להיות כצווי לדורו.
ד. אם המלחמה לה' בכל דור ודור, כדרכנו למדנו שאנו 'בכל דור ודר' פטורים ממנה? (דברי הרמב"ם בספר המצוות ידועים, ואכמ"ל)
ה. 'לך' בספר דברים לעם הנכנס / ליהושע כמצייגו / לכל תקופה שה' יניח לנו מכל אויבנו = אופס! מתי זה קרה או יקרה - בפשטו, לפנינו פטור נפלא מחובת המחייה, הרי מתי נדע מתי הונח לנו - ע"י נביא?
ו. אוסיף עוד הבהרה, ואמנם היא קשורה גם לאשכול על הרישום ב'מטבע דומה' אך שונה בין דברים לכל התורה, וכפי שהעירו שם -
כאשר אתה מאפיין הבדלים, יש לשאול:
סוף סוף הרי 'ספר דברים' מתאפיין במיוחד, בנסיון להשתמש במטבעות דומים - אם תמיד יש שוני ענייני, ומן הסתם יש!
מדוע הוא בחר בכל זאת להסמך על הדמיון לספרים המוקדמים?
ולקינוח:
ועדיין מחכה לתשובה - במה נחלקו התנאים בעניין הרישום הכפול בתורה, ושאר השאלות הכרוכות בזה שפירטתי לעיל?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2007 12:08 |
|
| |
כמתעסק.
איני מבין למה אתה אומר שאין שינוי בין שני הכתובים. כשיש- וכתבתי אותם.
למה זה היה צריך? זו כבר שאלה אחרת. בפעם הראשונה כשבני ישראל היו במדבר- ה" עשה את עבודת המלחמה והנקמה. אבל כשבני ישראל נכנסו לארץ, שוב אין לסמוך שה" הוא שיעשה את העבודה של המלחמה והנקמה-ואתה תשב ותלמד בישיבה- ( לא אליך אישית התכוונתי) בא התורה להגיד. אתה תמחה את זכר עמלק ולא ה". אלוקים כבר יצאה מעניין הנקמה שלו.
אם שאלות אז עוד אחד ממני.היכן בתפילה של כל יום. אנו אומרים את הרעיון שאני כתבתי????
על התנאים: עד שלא תגיד לא אדע
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2007 12:24 |
|
| |
ירוחם
לשון 'מדור דור' קשה מאוד על דברייך, אתה מניח שה' התכוון רק לדור המדבר שלא נכנס לארץ כלל (- והרי כאמור הדברים נכתבו בתקופת 'משנה תורה', שכבר היה ידוע שלא נכנסו), ועוד נקט 'מדור דור', אתמהה?! ועוד וכי מה היתה כלל ההו"א שה' ימחה?!
אני לא אמרתי שאין שינוי, אלא אדרבה אם רוצים להצביע על שינוי למה נצרכים לדמיון?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2007 12:38 |
|
| |
כמתעסק.
מדור דור- ולא מדור לדור
אם תמצא את התשובה לשאלתי האחרונה, תבין שגם חז"ל חשבו כך.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 00:07 |
|
| |
כמתעסק,
שני הערות:
א. אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפל לפניו לא תוכל לו וכו'
ברור כי זרש ידעה כי מרדכי הינו יהודי קודם עצת העץ, והוא כתוב מפורש קודם לכן ה. יג. וכל זה איננו שווה לי... את מרדכי היהודי יושב בשער המלך" ואז יעצה לו זרש את עצת העץ, כך שודאי ידעה קודם לכן כי מרדכי הוא יהודי.
לדעתי שאלתך זו איננה שאלה כי יתכן והפיסוק צריך להיות מאוחר יותר, כלומר אם מזרע היהודים מרדכי אשר החילות לנפול לפניו, פסיק, לא תוכל לו, כלומר אצל יהודים, אם החלה מפלתך במעט, שוב תהיה ידם על העליונה ואין סיכוי כנגדם, לדעתי זהו אכן פשוטו של מקרא.
ב. מעשה הסוס.
תמיד קיימת בי ההרגשה כי בעצם המן היה אמור להתלות פעמיים ואבאר את כוונתי,
המן ניהל שני מאבקים בו זמנית, מאבק אישי במרדכי, ומאבק בישראל להשמיד להרוג ולאבד, הקרב הראשון היה אישי נגד מרדכי, ובו נענש המן פעמים (גם במעשה הסוס וגם בתליה), על שרצה לגרום רעה לאיש אשר דיבר טוב על המלך, וזה מסביר את השתלשלות פרשת בגתן ותרש, למען הציל את מרדכי מהרעה שזומם לו המן,
מאבק זה הוכרע עם ציווי המלך להמן להוביל את מרדכי ברחובות העיר, עד לסוף בו בא חרבונה ומוציא את דיבת המן רעה אצל המלך, ואומר לו "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך" כלומר הוא המן אשר ביקש לתלות את האיש אשר דיבר טוב על המלך על העץ, ויאמר המלך תלוהו עליו, כאן בא לסיומו המאבק האישי בין מרדכי להמן, וחמת המלך שככה מרעת המן על מרדכי.
מאבק שני היה של המן נגד היהודים, בו הצליח המן לשכנע את המלך כי היהודים הם גורם מסוכן בממלכה ויש למלך להרגם למען הסדר התקין של המלכות, אין לזה שום קשר למעשה הסוס, "וישב מרדכי אל שער המלך" - דרשו חכמים לשקו ולתעניתו, כלומר גם אם במאבק האישי מול המן נחל השני מפלה, עדיין קיימת גזירת מלך להשמיד את כל היהודים, ואסתר נופלת ומבקשת מאת המלך להעביר את רעת המן האגגי (הוא המן שכבר תולה ברחובה של עיר) והמלך מסכים עם אסתר שנעשה דבר שאינו ראוי לבני עמה ומצווה לכתוב ספרים חדשים להקהל ולעמוד על נפשם וכו', כך שהיה מן הראוי לתלות את המן שוב, על אשר זמם להרוג את בני העם של אשת אחשורוש, אך מה לעשות... מתים רק פעם אחת...
כמתעסק
אשמח לראות את תגובתך לשורות אלו
_________________
צבי - (המבינים)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 04:56 |
|
| |
מואדיב
כיון שאסתר לא רצתה להחזיק בסריסים (מסתמא משום "ובארצכם לא תעשו") ומשום שכניסת משרתים גברים שאונם במתניהם לארמון המלכה אסורה בתכלית האיסור. לקחה לה כמשרת את דניאל שהיה כבר זקן מופלג ובלתי מזיק
ואת"ל שתחזיק רק במשרתות, הרי גם בארמון המלכה יש מלאכות שלשם ביצוען צריכים לגברים, מה תועלנה לאסתר כל משרתותיה אם צריך להחליף את הגומי בברז של המטבח או אם נשרף הפקק בארון החשמל, אתה יודע, זה עם החוט הדק בתוכו (אולי משום כך נקרא התך, שהיה עסוק בהחלפת הנתיכים)
( אמשלום,לא!... זה לא היה ברצינות, זה רק לפורים...)
תוקן על ידי אח_של_השכן ב- 25/02/2007 4:56:52
טוב שכן קרוב מאח רחוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 08:05 |
|
| |
אילפא / צבי / המבינים
א. איני יודע לאיזו שאלה שלי ענית, אולי החלפת עם ירוחם?
ב. הרעיון יפה ומייתר את שאלת קידום העלילה שהרי לשיטתך סיפור מרדכי אינו נועד לקדם את עלילת סיפור ההצלה, אך:
1) שוברו בצידו. לטעמיך, למה המן צריך להענש פעמיים? אדרבה, לשיטתך - דווקא משום שלבסוף עונשו בתליה, הוא כתגובה למאבק עם מרדכי, סיפור הסוס לגביו מיותר מבחינה עלילתית, ואם תאמר כדי להראות את ניצחון מרדכי, הרי הוא קיבל את בית המן, ואין לך ניצחון גדול מכך!
2) קיימא לן - נבואה שנצרכה לדורות נכתבה. אפילו על סיפור ההצלה תהו - "אכתי עבדי אחשורוש". אמנם שאלו על קריאת הלל, אך דעת לנבון נקל, כי מבחינה מהותית זו אותה שאלה, לא חוגגים כל ישועה היסטורית של ציבור במקום מסויים (וכדרך שגם מגילת תענית על חגיה השונים בוטלה), לא כל שכן אין הסיפור נקבע בכתבי הקדש.
לשיטתך - מה טעם יש בסיפור הפרטי! של המן ומרדכי הוא בטל לסיפור הגדול, והרי לפי דברייך אתה מודה שהמאבק האישי - על סיפור הסוס שבו - אכן אינו מקדם את העלילה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 08:27 |
|
| |
שאלה חדשה:
למה המגלה אוהבת את המספר '2'?
כידוע יש בתנ"ך שימוש במספרים כדרך ספרותית, המפורסם שבהם '7'.
אך במגלה הרבה דברים נכפלים:
לדוגמה:
1) 'ובהקבץ בתולות שנית' - ושם
2) נכתב פעמיים ש'אין אסתר מגדת מולדתה' - פרק ב, פסוקים: י, כ.
3) שני שומרי המלך - בגתן ותרש
4)שרי 'פרס ומדי'
5) 'לא יכרע ולא ישתחוה'
6) שני משתאות אסתר
7) שני ימי הריגה
8) שני משלוחי אגרות
9) שני חצאי מלכות
10) שני ימי פורים
11) שתי תקנות של מרדכי - משלוח מנות / מתנות והלכותיהם: שתי מנות ושתי מתנות.
12) ואולי משום כך גם קוראים מגלה פעמיים?
אפרופו אציע טעם להבדל הלכתי בין משלוח מנות למתנות לאביונים:
'משלוח מנות' - עניינו הקרובים =הידיד, לקרוב היסוד הוא ריבוי הטובה ובזה נמדדת הקרבה = שתי מנות לאיש אחד (זוהי כמות 'ריבוי' המבטאת איכות).
'מתנות לאביונים' - ענינו הרחוק = האביון / הזר = החברה, שם העיקר הוא הגילוי = הסמל של בחינת השותפות הציבורית, ומעוט רבים שניים, לכן יש העדפה של נתינה קטנה ליותר אנשים - מתנה לאיש.
(- אמנם לכאורה הואיל ומדובר בצדקה, יש לשואל לומר, מה שייך לדבר על שניים, אמנם הרי ניתן היה לתקן שיש נתינה שיש לה גדר של שתי נתינות או נתינה אחת בשיעור גדול לאדם אחד.
אמנם האחרונים מפרשים כי היסוד של המצוות הוא לענין סעודה - אך עדין אין בכך מרפא לשיעור, ואף מהמגלה לא משמע שזה הפשט, וכבר ידוע כי היה מנהג דומה ביו"ט שנאמר: 'שלחו מנות לאין נכון' - (נחמיה ח,י)
לחילופין היה ניתן לתקן תבשיל לשני אנשים, אם כי גם כאן יש מחלוקות דומות, כגון מח' ב"ש וב"ה בעירוב תבשילין)
ושאלה נוספת:
מה הפשט: 'כי אין הצר שוה בנזק המלך' - רטוריקה גרידא? באיזה נזק מדובר?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 10:18 |
|
| |
כמתעסק.
שנים על שם שני הגיבורים היהודים של המגילה,
הנזק הוא העדר תשלומי המיסים שכל אזרח שילם למלך. אבל המן הסביר למלך שהיהודים מומחים להתחמק מהמיסים, לכן הנזק לא יורגש באוצר המלך.
גם לי מותר לשאול אחר שעניתי. כתוב במגילה: המן צורר כל היהודים. מה זה כל היהודים
צורר היהודים לא מספיק טוב בעברית????
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 11:29 |
|
| |
ירוחם
בפשטות - לא רק אלו שבקרבתו, אלא גם בריחוק - זו העצמה שנועדה לבאר את משמעות ההצלה.
ואולי גם - לדורו ולדורות הבאים, שהרי הנס קשור לבית שני.
וכמדרשו - צורר גם למשתפי"ם, ולאלו שחשבו 'לי זה לא יקרה'....
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2007 12:19 |
|
| |
כמתעסק.
נכון בחלקו. צורר את כל היהודים. היהודים היו מפוזרים כרגיל חרדים דתיייים חילוני שמאל ימין
וכד. המן צרר אותם לצרור אחד, היהודים מתאחדים רק בצרות כשיש צורר.
<לדורו ולדורות הבאים, שהרי הנס קשור לבית שני>
אם כוונתך למה שנאמר בשמות מלחמה לה" בעמלק מדור דור. מי אמר לך שהכוונה של הפסוק היתה בבית שני
דווקה בבית שני לא היה חיוב כזה. כי כבר סנהריב בילבל בין האומות, ואי אפשר היה לזהות את העמלקים.
בני בניו של המן הרשע לימדו תורה בבני ברק אומרת הגמרא. (רק לימדו בעבר?)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2007 15:38 |
|
| |
אוחזים אנו, רבותיי, בערב פורים.
במוצאי שבת הבא עלינו לטובה, נקרא את המגילה.
כן זוהי אותה מגילה אותה קראו אבותינו אובות אבותינו מזמן בית שני.
למה לקרוא עוד הפעם????
ובכן, אחת ההלכות החשובות במגילה היא לא לקרוא למפרע - דהיינו - שאסור לקרוא בתחילה פרק ב' ואח"כ - פרק א', וכיוצא בזה.
והנה הבעל שם טוב זכותו תגן עלינו - מייסד תורת החסידות, שחי לפני כ200 שנה, הסביר הלכה זו כך:
כאשר יהודי/ה קורא/ת את המגילה, עליו/ה לזכור כי אין זה סיפור מן העבר שהתקיים לפני אלפי שנים כי אם סיפור חיינו אנו!
למפרע פירושו גם - לפעם כביכול, אל תייחסו את המגילה לעבר הישן של עם ישראל, ההוא שלא נראה אפילו בהיסורטיה שלנו בסרגל האינטרנט.
המגילה היא חלק מימינו אנו - כל יום ה' עושה איתנו ניסים ונפלאות רק שהם מלובשים בטבע, ואנו לא מבחינים בהם!!!
ולכן כ"כ חשוב לכל אחד ואחת אנשים נשים וטף זקנים ונערים לבוא לשמוע את קריאת המגילה במוצאי שבת וביום ראשון בבוקר - ובכך להודות להקב"ה על הניסים שעושה עמנו בכל יום ויום!!!
תוקן על ידי עצכח ב- 01/03/2007 16:13:17
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2007 15:49 |
|
| |
<כמתעסק שאל מה יש למגילה עם המספר 2>
רכבת פרברית שנוסעת מתל אביב לחיפה וחוזרת לתל אביב, תעצור בכל תחנה פעמיים, בהלוך ובחזור.
ומעתה מה לעשות,
כשאירוע עלילתי מתהפך חזרה, עוברים שוב בכל התחנות...
|
|
|
|
|
