ההבדלים ומשמעותם בין התורה ומשנה תורה

 ברצוני לדון בהבדלים בטקסט, והאם אלו רק הבדלים בטקסט- בין התורה ומשנה תורה-

שמות פרק כאכד עין)תַּחַת עין שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל:

ירוחם למה אתה מדקדק בקטנות, ויסלף דברי צדיקים, כי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.
שמור וזכור בדיבור אחד זה בא להגיד - אל תדקדק בקטנות, זה אותה כוונה, ואחד מפרש את השני, וכשישראל עמדו על הר סיני הם הבינו לבד שזכור אומר גם שמור.
ולמה בכבוד אב ואם הוסיף משה למען ייטב לך? כי קורה שאדם מצטער בכבוד אב ואם, ואם יאריכו ימיו יצטער על זה יותר זמן, לכן הבטיח לו משה - למען ייטב לך, אל תדאג, אתה תקבל את השכר שלך.

גד ראובן
איך לא חשבתי על זה. למשל כשאברהם אומר לה" האף תספה צדיק וגם רשע. הקב"ה היה צריך להגיד לו, אברהם מה קרה לך? הרי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא. אין דבר כזה צדיקים!!!
סליחה אולי רק בב"ב.

_________________

מודה ועוזב

אויש כבר ידועים דברי הטפש שאמר כשאני אוכל אני לא אריסטו, ואיך תאחז בהבליו לאמר כשאני לוקח שוחד אינני צדיק?

גדוראובן
לא הבנתי את דבריך,.     התשובה שלי לעניין: הדיין הלוקח שוחד הוא לא צדיק. ואם הוא היה צדיק באותו רגע שהוא לקח את השוחד  הוא כבר לא מחפש צדק שממנה בא המילה צדיק.
אלה אותו לוקח שחד, כשהוא נותן את הפסק הדין שלו, הוא תמיד ישתמש  בוכן אמר המהרש"א וכן כתב הריף וכך פסק הרמב"ם, ואת דברי הצדיקים האלה הוא מסלף לטובתו

כמתעסק,
 הלנו אתה או לצרינו?

_________________

מודה ועוזב

האב"ע בפרשת יתרו נותן הסבר די פשוט וגשמי לשינויים שבין עשרת הדברות ושאר מצוות שבחומש ובמשנה תורה. הוא אינו מנסה למצוא עומק במקום שאיננו ואינו כופה ומלביש משמעות להבדלים ותולה אותם לרוב בכך שמשנה תורה היא ציטוט ושחזור של כל ההשתלשלות. ולכן, כל זמן שהמשמעות הכללית זהה בשני המקומות - הרי שאין לדקדק בשינויי הסגנון הקלים.

לא זכור לי המקום המדוייק אך כמדומני שזה בתחילת עשרת הדברות, עיי"ש.

ירוחם, כדאי שתגדיר את נושא האשכול מחדש. הכותרת היתה הבדלים בין משנה תורה לתורה עצמה. כעת אתה מנתב את הדיון להבדל בהקשר מסויים שאינו מצביע על הבדל בין החומשים אלא על התייחסות שמתאימה לכל אחד מההקשרים.
אין בכך כל פסול, אבל כותרת האשכול לא מתאימה. לכן כולם מנסים למצוא הכללות ועקרונות רחבים, ואת הכל העת מנסה להחזיר את הדיון לכיוון מצומצם יותר שלא הגדרת מהו.
האם אתה רוצה לדון מתי כותבים 'תחת' ומתי 'ב'? זה ממש לא מה שמופיע בכותרת האשכול.

כותב ירוחםמש:
<כשמשתמשים במילה  תחת הכונה שזה בא במקום משהו, כלומר הוצאת עיין- יוציאו לך עיין- ממון במקרה הזה שלנו אדם הוציא עיין\ והעיין חסרה, אפשר להגיד תחת =במקום. >
נראה לי שזה אינו פשט! ואולי גם מקרה זה הוא דוגמה לאיבוד תחושת הפשט. הפירוש ש'תחת' כאן הוא שזה 'בא במקום משהו' אינו מתאים כלל ועיקר, כלום הוצאת עין של אחר ימלא את מקום העין החסירה, האם אפשר להוציא עין ממישהו ולהשתילה למישהו אחר שאיבד עין?!
אלא מאי, אין כאן השלמת חסרון, אלא נקמה, אתה גורם למישהו צער עבור הצער שהוא גרם לאחר, וזה אינו מתיישב כל כך עם 'תחת', והיה צריך לבחור בביטוי שיבליט את אפקט הנקמה, כגון תמורת, או כאשר עשה כן ייעשה לו, מדה נגד מדה.
מכאן שדווקא דרשת חז"ל הולמת ומתיישבת יותר עם פשט הכתוב, לאמר, עליך להשלים לניזוק עין במקום העין שהפסיד, וכיצד יכול אתה לעשות זאת, הא אין לך כאן אלא - ממון!

נפלה אפוא ההבחנה והביאור להבדל בין שמות לדברים.

_________________

היסורים הכי גדולים של איוב, נגרמים לו ע"י אלו שאומרים שאיוב לא היה ולא נברא.

ירוחם

"צדיק" זה שם תואר לאדם, ואדם אינו נבחן לפי שעתו ומקומו, אלא לפי אישיותו הכוללת.