תוכן השאלה
יתרונות וחסרונות רבים הם לצאטים..
אנא הביעו את דעתכם-צאטים כן או לא?

תוכן התשובה
שלום לך!
הנושא שהעלית מעסיק רבים, ולכן אנו מצרפים מאמר שכתב הרב אלישע אבינר בנושא (הרב אלישע הוא אחד הרבנים המגבים את הקו הפתוח "חברים מקשיבים", ובמקרה של שאלה מורכבת ומסובכת אנו מתיעצים איתו או מפנים אליו שואלים).
שיחות דרך האינטרנט (צ'אט)
האינטרנט איננו משמש אך ורק כמאגר מידע אלא גם כאמצעי תקשורת מהיר וזול. סביבו התפתחה תרבות חדשה של בילוי תקשורתי: הצ'אט, ניהול שיחות חופשיות באמצעות האינטרנט. הצ'אט חוצה יבשות, מקרב רחוקים, איננו מבדיל בין גזעים, ארצות מוצא, מינים וגילאים. כולם שווים ומוזמנים ליטול חלק בצ'אט. הצ'אט ענה לצורך אנושי בסיסי: "האדם המְדַבֵּר" אוהב לדבר. אבל לשם כך הוא זקוק לבר שיח זמין. הרחבת המעגל של בני השיח איננה מלאכה קלה, היא מחייבת להתגבר על הבושה הטבעית הכרוכה בשלבים הראשונים של ההיכרות. הצ'אט הוא הפיתרון האידיאלי עבור "האדם המדַבֵּר", הוא פתח אפיק חדש וחופשי לדיבורים שיש בו מלאי אינסופי של בני שיח זמינים, ואיננו כרוך בבושה כלשהי מפני שאין צורך להזדהות. האנונימיות של משתתפי השיח היא אחד המאפיינים המרכזיים של הצ'אט. לכן, הוא התחבב מאוד על מבוגרים ובני נוער כאחד. יש המבלים שעות רבות בשיחות ובדיונים, בין בדיונים קבוצתיים בין בדיונים אישיים.
ההשלכות החינוכיות של תרבות השיח באמצעות האינטרנט טרם נחקרו במלואן. אין צל של ספק שיהיו לה השלכות ארוכות טווח, הנובעות מהשפעה מצטברת. נפתח בסכנות הגלויות לעין והמוכרות:
א. בצ'אטים מתנהלות שיחות קלוקלות ומגונות המתאפשרות בחסות האנונימיות, כגון: שיחות בנושאים שהצניעות יפה להם או שימוש בלשון ירודה וזולה.
ב. קיים חשש מהיווצרות קשר עמוק בלתי רצוי עם בן או בת שיח. האנונימיות מונעת את אפשרות הסינון של בר-השיח ויחד עם זה היא מצע נוח לניהול שיחות חופשיות וגלויות העשויות להוביל ליצירת קשר נפשי עמוק ההולך ומתפתח עם הזמן. האנונימיות של בן השיח מאפשרת מרחב גדול של השערות על זהותו ואישיותו, ולכן היא קרקע פוריה לדמיונות, לחלומות ולהזיות, ובכלל זה להטעיה עצמית, שהם מסוכנים לבריאות הנפש.
בחיים האמיתיים מקפידים בני אדם לברור את בני שיחם. כלל פשוט זה נשכח לחלוטין עם המעבר לעולם הוירטואלי של האינטרנט. זוהי טעות חמורה. "כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושים: לא היו חותמים על השטר אלא אם כן יודעים מי חותם עימהם, ולא היו יושבים בדין אלא אם כן יודעים מי יושב עימהם, ולא היו נכנסים בסעודה אלא אם כן יודעים מי מיסב עימהם" . זהירותם של נקיי הדעת שבירושלים לא נבעה מהתנשאות ועודף חשיבות עצמית, אלא משמירה קפדנית על איכות היחסים החברתיים. יש שפירשו שזוהי כוונת הפסוק בתהילים : "לא ישבתי עם מתי שוא, ועם נעלמים לא אבוא". "מתי שווא" - הם אנשי שווא, ההולכים בדרך של שקר. אך מי הם ה"נעלמים"? יש אומרים: אלו בני אדם החוטאים בסתר. ויש אומרים: אנשים שמעשיהם סתומים . אישיותם נעלמה, זהותם אינה ברורה, ועל כן אין לפתח איתם קשרים חברתיים. "נעלמים" - זהו התיאור המדויק האמין ביותר של בני-השיח בצ'אטים השונים!
המסקנה החינוכית היא שיש לפקח על שיחות הילדים ובני הנוער דרך האינטרנט, ובמיוחד להקפיד על בני שיח הגונים. מצויים צ'אטים קבוצתיים מבוקרים (המנוהלים על ידי בקר), השומרים על איכות השיחה ואינם מאפשרים ניבולי פה וקללות.
עד כאן, סקירה של הסכנות הגלויות והמוכרות, הקשורות בעיקר בבני השיח. אבל, כאמור לעיל, האינטרנט יוצר תרבות שיח חדשה, שמאפייניה מחייבים בחינה מדוקדקת: המאפיין הראשון - האנונימיות. המאפיין השני - שפת דו-שיח ותוכנו.
א. האנונימיות מאפשרת להסתיר מידע אישי, "להתחפש", להחליף זהות (כולל זהות מינית או דתית), להערים ולשקר ללא פחד; כמו כן, היא מאפשרת לשוחח על נושאים אישיים ואינטימיים בלא להיחשף, לגלות לזולת את צפונות הלב, לספר לו סודות אישיים כמוסים, להעלות שכבות נסתרות בנפש ולהניח אותן על שולחן הדיונים.
כיסוי וגילוי בחסות האנונימיות! ההשלכות הנפשיות עשויות להיות מרחיקות לכת.
ב. הצ'אט פיתח סגנון שיחה חדש - ממוצע בין דיבור לכתיבה. בצ'אט, מעלים על הכתב את לשון הדיבור. הסגנון מחוספס וקצרצר, אין בו עדינות ונקיות. שימוש רב ב"סלנג". הכתיבה מאבדת את עושרה, הודה ויופיה. חמור מזה - השיחות הן שטחיות ורדודות. התוכן נפגע. מחקרים העלו שמרבית השיחות החברתיות (להוציא שיחות למטרות ייעודיות) המתנהלות דרך צ'אטים עוסקות בנושאים תפלים. על כן, נשאלת השאלה, כיצד ייראה הדור שגדל על תרבות הצ'אט, שמטפחת שיח בסגנון לקוי ובתוכן רדוד? ימים יגידו!
המסקנה החינוכית השנייה, היא שאין להתמכר לצ'אט גם אם הוא גלאט-כשר, כיון שהוא איננו רק כלי מהפכני לניהול שיח או סוג חדש של בילוי חברתי אלא גם גורם תרבותי מעצב. טעות היא לחשוב שחידושי הטכנולוגיה הם ניטראליים, בדרך כלל הם מבטאים תרבות ומעצבים תרבות.

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
בתאריך ב´ סיון ה´תשס"א

תוכן השאלה
המשך לסוגיית הצ'ט.
אני מבינה ומסכימה עם דעתו של הכותב (הרב אלישע אבינר) ובכל זאת עלי להקשות ולשאול מהי ההלכה למעשה שצריכה לקבוע את דרכינו.
מלבד זאת אני רואה צורך לציין שנכון שרוב השיחות נסבות על נושאים תפלים,אבל המנהג שרכשתי באחרונה הוא כניסה לצאטים הדתיים בזמן "בין הזמנים" ולשוחח עם בני הישיבות המבקרים שם בחופשתם. אני חייבת להודות שאין זמן או מקום אחר בו אפשר לשוחח עם אנשים חריפי שכל שכאלו על הנושאים עמוקים שכאלו.

תוכן התשובה
העברנו את שאלתך לרב אלישע אבינר, והוא משיב לך:
שלום וברכה,
אשיב להערותייך בקצרה. את מתארת את התנסותך האישית החיובית בצ'אט. את מדווחת על שיחותייך בנושא אמונה ובנושאים עמוקים. אשרייך שנושאים אלו מעסיקים אותך, את נמשכת אליהם ומשום כך שיחותייך נותבו לנושאים אמוניים. אשרייך! הצ'אט הוא כלי, אפשר למלא אותו בקדושה ואפשר למלא אותו בטומאה.
המאמר בנושא הצ'אט איננו "פסק הלכה". הוא נועד לסמן את הסכנות המרכזיות בצ'אט למי שמבקש לפעול בתמימות. חלק מהסכנות הן מיידיות – שיחות ירודות, ניבול פה, ואף גרוע מזה. חלק מהסכנות הן בטווח זמן בינוני – היווצרות קשרים נפשיים בלתי רצויים. חלקן הן ארוכות טווח – שינוי סגנון הדיבור בגלל סגנון הצ'אט.
שיחות בודדות חשופות רק לסכנה הראשונה. מי שמתמיד בשיחות מסתכן גם בסכנות האחרות.

למעשה. עבור רוב הנוער, הצ'אט הוא בילוי. ככל בילוי, הכל תלוי במינון ובאיכות, ובמודעות מפני הכשלונות האפשריים.
בברכה
הרב אלישע אבינר

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
בתאריך כ"ח סיון ה´תשס"א