|
|
| נשלח ב-26/2/2007 10:53 |
 |
| |
כיצד לייבוביץ' העיז לקבוע שיש אמונות שמי שלא מאמין בהם אינו כופר?
אליבא דהרמב"ם מצווה לשנאותו ולאבדו.
ומכאן מוכח בפעם הנוספת (למי שלא השתכנע עד כה) שיהדותו של י"ל היא פברוק טהור שלו ואין לו על מי לסמוך, אפילו לא על הרמב"ם.
_________________
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/02/2007 10:54:35
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 10:59 |
|
| |
ריב ,
בעיקר הדברים , כבר הקדים אברבנאל בספרו "ראש אמנה" [ שאף הוא יצא במהדורה מועילה של קלנר ]
בעל בעמיו ,
אם הרמב"ם היה מכיר את התפתחות תורת ההכרה והלוגיקה שלאחריו , היה בהכרח נותן לדברים ניסוח אחר , הולם יותר [ או , שמא , חוזר לאמץ את גישת ריה"ל . ואולי היה פונה לאקזיסטנציאליזים דתי בנוסח הרב סולובייצ'יק ? ]
השאלה העקרית היא מהם הגבולות של פרשנות העיקרים שמעבר להם , הם נעשים מזוייפים מתוכם . כלומר האם תפיסת אלוהות קפלנית , למשל , מותרת לבוא בקהל או למצער , ליחידים בלבד [ "אנוסי התבונה" ]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 11:08 |
|
| |
בעל בעמיו ,
לייבוביץ יכול להסתמך , והוא בפרוש עושה זאת , על רבותינו הבאים אחרי הרמב"ם שהכשירו את ה"טועה בעיונו" . אני מצטרף לסוברים שהוא אינו משקף את דעת הרמב"ם עצמו . ומה בכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 11:12 |
|
| |
ספרן,
אי אפשר לתפוס את החבל בשתי קצוות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 11:30 |
|
| |
בעל בעמיו ,
כדאי לא לדון בלייבוביץ האיש . כבר הוקדשו לו אשכולות . כדי לייעל ולקצר את הדיון , נעשה שימוש דווקא בעיקריו של ר"י אלבו . עלינו , אם כן ,להבהיר עד כמה ניתן להרחיק בפרשנות של מציאות השם . תורה מן השמיים ושכר ועונש . ואפשר לקבל מראש חלוקה של לציבור הרחב ולמעיינים יחידים , ברשות היחיד שלהם .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 11:31 |
|
| |
ודווקא את זה מרק שפירא אינו מקבל.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 11:50 |
|
| |
ספרן,
על סמך הצהרותיו של י"ל, בכל הזדמנות, ובניגוד לבעלעבמיו, אני יוצאת מנקודת הנחה בסיסית ,שב"דעותיו" אין כל חידוש, ואת הדברים הוא מאמץ כדעות שמתקבלות על דעתו וכבר נשמעו מפי גדולים לפניו - מה גם שעל פי הרמב"ם בעצמו ניתן לחשוב לא כהשקפתו, ובלבד שיהיו דעות של המוחזקים כחכמים.
ויש לתהות על הפרדוכס שמצד אחד הרמב"ם קובע שמי שלא מאמין באותן אמונות הוא כופר , ומצד שני, בפירוש המשנה הוא קובע כי כל דעה או אמונה שאין תכליתה מעשה מן המעשים אין לקבוע הלכה כפלוני.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 11:58 |
|
| |
ריב ,
אין כאן שום פרדוקס . להחליט אם העולם נברא בתשרי או בניסן , למשל , אין צורך בקביעת הלכה . אבל מן ההכרח לברר ולפסוק מיהו זה שיינו נסך ושחיטתו נבלה .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/2/2007 13:39 |
|
| |
ספרן,
דבריי נאמרו בציניות (היה עלי להכניס את המילה פרדוכס למרכאות )בהקשר לשאלתו של בעלעבמיו למעלה - שלוש עשרה העיקרים של הרמב"ם הם בגדר סברות אמונה בלבד, ואין תכילתן מעשה שמחייב אחידות שלגביו ניתן לומר "היהדות אומרת" או "התורה אומרת", כי אז אפשר לקבוע שכל מי שאינו מציית נחשב לכופר. מה שאין כן לגבי השקפות אמונה שלגביהם יש לומר שהדברים נאמרו ביהדות על ידי חכמיה, ויתכן שאדם יחזיק בדעה שהיא בדעת מיעוט ואפילו יחיד ועדיין יהיה בגדר יהודי כשר
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2007 12:53 |
|
| |
CHOUTENG
זה עתה יצא רמב"ם אהבה במהדורת פרנקל. לא מצאתי שם בחילופי הנוסחאות גירסא שמוחקת את התכבדו מכובדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2007 19:48 |
|
| |
בעלבעמיו:
ברמב"ם ספר המוגה חסר תיבות עזרוני עזרוני. ככה שאין תפילה למלאכים. אבל תפילת התכבדו מכובדים יש כמו שכתבת, וטעות לעולם חוזר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2007 23:36 |
|
| |
ריב,
אין לי אלא להוסיף על דברי ספרן, ולהפריך טעות נפוצה בהבנת דברי הרמב"ם בפיהמ"ש (בשלושה מקומות). אם תחפשי תמצאי שבכל שלושת המקומות הללו, שבהם הוא אמר בפיהמ"ש שאין להכריע הלכה בעניינים שאינם נוגעים למעשה, הרי שביד החזקה הוא פסק הלכה כאחת הדעות!!! והלוא דבר הוא. (את הדברים שמעתי בשיעור של הנשקה שניתן אצלנו בכולל)
_________________
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 10:06 |
|
| |
מיכי,
התואיל בטובך לפרט?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 16:30 |
|
| |
מיכי,
הרי זה בדיוק ה'פרדוכס' עליו הצבעתי. האם שלוש עשרה העיקרים אינם בבחינת עניינים שאינם נוגעים למעשה? הרי אלה סברות אמונה בלבד - אם לדייק, אין הרמב"ם אומר שאין להכריע בעניינים שאינם נוגעים למעשה - אלא הוא אומר שאין להכריע הלכה כפלוני (למשל, כדעת הרמב"ם, כדעת רבי יוסף אלבו, או כדעת רבי חסדאי קרשקש וכו') והמאמין יכול להכריע ולאמץ לעצמו את סברת האמונה המתקבלת על דעתו מבין החכמים המקובלים במסורת שהביעו דעתם בנושא
"כשיש מחלוקת בין חכמים בסברת אמונה שאין תכליתה מעשה מן המעשים - אין אומרים הלכה כפלוני" (סוטה פ"ג, ה')
"כל מחלוקת שתהיה בין חכמים שאינה באה לידי מעשה אלא שהוא אמונת דבר בלבד - אין לפסוק הלכה כאחד מהם "( סנהדרין פ"י, ג)
"כל סברא מן הסברות שאינה באה לידי מעשה מן המעשים, שתיפול בה מחלוקת בין חכמים - לא נאמר בה הלכה כפלוני" ( שבועות פ"א, א)
_________________
|
|
|
|
|
