|
|
| נשלח ב-8/3/2007 16:55 |
 |
| |
מיהו חכם?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-8/3/2007 18:25 |
|
| |
לצורך עניינינו, רבי יוסף אלבו, רבי חסדאי קרשקש ....
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2007 00:02 |
|
| |
במחילה מכבוד המתדיינים -
איזו חשיבות יש לי"ג העיקרים של הרמב"ם בחיים היהודיים בעבר וכיום? (ההדפסה שלהם בסידור חסרת משמעות מעבר למשמעות דקלרטיבית).
כפי שציין בע"ב לעיל הם לא מופיעים כלל בהלכה, אפילו לא בספרו של הרמב"ם ובתהליך הגיור. הוצאת יהודים מחוץ למחנה הייתה תמיד על בסיס אי קיום מצוות/הלכה ולא השקפותיהם. כיום, אפילו את זה אין ויש מיליוני יהודים שלא מקיימים מצוות ואף אחד לא טוען שבגלל זה הם לא יהודים.
בסה"כ מדובר בפרי של תקופה שבה היה מקובל באירופה לנסח עיקרים של דתות, וזה יצר סוג של אפנה יהודית לנסח עיקרי יהדות. בשלב מסויים האפנה פגה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2007 00:41 |
|
| |
ממללא,
דומני שנסחפת , האם העיקרים הראשונים: מציאות השם, אחדותו, שלילת התארים,תורה מן השמיים, והשגחה לשכר ועונש אינם מופיעים כהלכה בספרו של הרמב"ם? (ראה הלכות יסודי תורה, והלכות תשובה ) שלושת העיקרים של רבי יוסף אלבו הם הם ממש עיקרי האמונה שהרמב"ם מוצא לנכון לקבוע אותם כהלכות ביד החזקה, מהסיבה הפשוטה שלגביהם לא נמצאה מחלוקת בין חכמי ישראל מפני שהם היסודות הראשונים שעליהם התורה עומדת, ובנפול אחד מהם היא נופלת. יתר העיקרים נמשכים מהם כ'שורשים' ו'ענפים' וכאמונות נמשכות..
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2007 09:00 |
|
| |
ריב,
הצדק עמך. התכוונתי לי"ג עיקרים כחטיבה אחת שמגדירה מי 'בפנים' ומי 'בחוץ'. מכל מקום, דוקא העיון בעיקרים שציינת מחדד את הטענה שלי. כשהרמב"ם מדבר על בורא הוא מתאר אותו (במשנה תורה!) כ'מצוי אמת' ש'ממציא כל נמצא וכל הנמצאים בשמים ובארץ לא נמצאים אלא מאמיתת הימצאו' (הציטוט מהזיכרון כך שיתכן ואינו מדויק) - איפה בדיוק אקט ה'בריאה' פה?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2007 11:56 |
|
| |
.ממללא,
אתה מחפש את אקט הבריאה להוכחה כל שהיא על מציאות האמת שלו?
לא ממש הצלחתי לרדת לסוף דעתך,
אם משתמע מדבריך, כי יש איזה ספק לגבי ניסוח שלושת העיקרים במקור, המדברים על היסודות שעליהן עומדת היהדות והן גם עניין של אופנה חולפת - על זה אני חולקת .במקור לא תמצא את המילה בורא..וסליחה על היומרה אבל הרמב"ם בטח מתהפך בקברו לשמע הרעיון לנתינת משמעות עיקרית להיותו בורא העולם - 'ה' הוא ה'' ומלכותו איננה תלויה בקיומו של העולם - הוא מלך בטרם כל יציר נברא...
ואולי התכוונת לכך שבפרפרזה שעשו לעיקרי הרמב"ם, עצם הכנסת המילה 'הבורא' מעידה על כך שהצורך לנסח מחדש, היא היא מה שנקרא אופנה מתחלפת והכל בהתאם לרמתו האינטלקטואלית של אותו הדור, הרי אם היתה אופנה שפגה, לא היה כל צורך לעוות את משמעות דברי הרמב"ם במקורם, ולמה לא היה להביא אותו כלשונו? -
בסידורי התפילה העיקרים הראשונים פותחים ב: אמב"ש שהבורא....ומשנה תורה בכוונה תחילה נמנע מלהשתמש במונחים משורש 'ברא' - המושג אמיתת הימצאו שוללת כל שם תואר, לרבות תארי עשיית פעולה שעושה ה'בורא' - ה' הוא 'מציאות אמת' , ומכלל הן אנו לומדים לא, שכל הדברים האחרים אינם בגדר מציאות אמת
תוקן על ידי riv ב- 09/03/2007 12:05:06
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2009 09:57 |
|
| |
מעניין שבסידור לפי נוסח האר"י נעדרים 13 העיקרים ו"יגדל".
מישהו יודע להסביר מדוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2009 10:11 |
|
| |
כמיטב זכרוני הסבה היא שהאר"י התנגד לאמירתם.
ראי את ההפניה
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 28/01/2009 10:07:06
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2009 10:21 |
|
| |
"היו כמו הרדב"ז שביקרו סידור של עיקרים ליהדות מתוך אמונה שכל התורה כולה מפי הגבורה, ושאין לאדם רשות לקבוע מה עיקר בה ומה טפל [3]."
האם האר"י התנגד מסיבה זו?
מה הסיבה להתנגדותו לתפילת "יגדל"?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2009 10:50 |
|
| |
למיטב ידיעתי זו הסבה.
יגדל הוא מנייה של יג עיקרים בצורת שיר. נדמה לי שסימו בנוסח הספרדים הוא "אלה עיקרי תורת משה"
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 28/01/2009 11:12:11
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2009 00:00 |
|
| |
הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג' הלכות ו-ח מונה להלכה שלוש עשרה דעות, שמי שמחזיק בהן אין לו חלק לעולם הבא. שלוש עשרה הדעות הללו הן בדיוק שלוש עשרה עיקרי האמונה המופיעים בפירושו לסנהדרין.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2009 08:36 |
|
| |
האם המשיח הוזכר שם?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2009 09:50 |
|
| |
ב"ב, האם יותר קל להקליד מלבדוק ;-?
ובכן, אעתיק את לשון הרמב"ם, ובסוגריים אציין את העיקר עליו מדובר:
ואלו שאין לן חלק לעולם הבא, אלא נכרתין ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים; המינים, והאפיקורוסים, והכופרים בתורה, והכופרים בתחיית המתים (עיקר תחה"מ),והכופרים בביאת הגואל (עיקר המשיח).....
חמישה הן הנקראים מינים: האומר שאין שם אלוה (עיקר המציאות), ואין לעולם מנהיג (עיקר ההשגחה), והאומר שיש שם מנהיג אבל הם שניים או יותר (עיקר הייחוד), והאומר שיש שם ריבון אחד אלא שהוא גוף ובעל תמונה (עיקר ההגשמה) וכן האומר שאינו לבדו ראשון וצור לכל (עיקר הקדמות), וכן העובד אלוה זולתו כדי להיות מליץ בינו ובין ריבון העולם (עיקר העבודה אליו בלבד).
שלשה הן הנקראים אפיקורוסים: האומר שאין נבואה כלל (עיקר הנבואה)... והמכחיש נבואתו של משה רבינו (עיקר מעלת משה) והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני האדם (עיקר ידיעתו ית')....
שלשה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם י"י (עיקר תורה מן השמים).... וכן הכופר בפירושה והיא תורה שבעל פה, והאומר שהבורא החליף מצווה זו במצווה אחרת (עיקר האי החלפה)....
ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון תחבולות יקנה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2009 10:14 |
|
| |
צבוני
1 - 0 לטובתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2009 14:14 |
|
| |
צבוני, חזק וברוך,
האם יתכן שבמהלך הדורות עד להרמב"ם היו בעיות מצד כופרים ומשומדים למיניהן שיצאו מעם ישראל, כגון : משיחי שקר וכד, וכפרו ביסודות הנ"ל [- או לפחות בחלק שלא הביאו האחרים ] ועל סמך מקרים אלו קבע הרמב"ם את עיקריו ?!
אשמח לשמוע גם את דעתה של ריב ואחרים בעניין.
|
|
|
|
|
