בפ"ג מהל' תשובה מביא הרמב"ם כמעט את כל י"ג העקרים, כפי שהעירו חלק מנושאי כיליו.
יד [ו] ואלו שאין להן חלק לעולם הבא, אלא נכרתין ואובדין, ונידונין על גודל רשעם וחטאתם, לעולם ולעולמי עולמים: המינים, והאפיקורוסים, והכופרים בתורה, (להלן בהלכות טו-יז, 11 סוגי כפירה) והכופרים בתחיית המתים, והכופרים בביאת הגואל (עוד שני סוגים), והמשומדים, ומחטיאי הרבים, והפורשים מדרכי ציבור, והעושה עבירות ביד רמה בפרהסיה כיהויקים, והמוסרים, ומטילי אימה על הציבור שלא לשם שמיים, ושופכי דמים, ובעלי לשון הרע, והמושך עורלתו.
טו [ז] חמישה הן הנקראין מינים: האומר שאין שם אלוה, ואין לעולם מנהיג; והאומר שיש שם מנהיג, אבל הם שניים או יתר; והאומר שיש שם ריבון אחד, אלא שהוא גוף ובעל תמונה; וכן האומר שאינו לבדו ראשון וצור לכול; וכן העובד אלוה זולתו, כדי להיות מליץ בינו ובין ריבון העולמים. כל אחד מחמישה אלו מין.
טז [ח] שלושה הן הנקראין אפיקורוסים: האומר שאין שם נבואה כלל, ואין שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני האדם; והמכחיש נבואתו של משה רבנו; והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני האדם. כל אחד משלושה אלו אפיקורוס. חסר כאן שכר ועונש
יז שלושה הן הכופרים בתורה: האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת--אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה; וכן הכופר בפירושה, והיא תורה שבעל פה, והכחיש מגידיה, כגון צדוק ובייתוס; (שני עקרים, אחרת אין כאן שלשה) והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו, אף על פי שהיא הייתה מעם ה', כגון הנוצריים וההגריים. כל אחד משלושה אלו כופר בתורה.
ההקבלה לי"ג עקרים שבפיה"מ מעלה כי לעומת פיה"מ, הרמב"ם בהל' תשובה פיצל את האמונה בתורה משמים לשני סוגי כופרים, כופרים בתורה ובתושב"ע (רק כך הלכה י"ז מגיעה לשלשה כופרים). זאת, כפי הנראה (ספקולציה שלי), למלא את מנין י"ג, היות והשמיט את העיקר של שכר ועונש. דוחק לפרש (כפי שפירשו חלק מנושאי הכלים) כי שכר ועונש כוסה במשיח ותחה"מ, היות ואלו אינם שכר, ולפחות לא עיקרו של השכר. ימות המשיח – מפורש בר"מ בהל' תשובה שאינם אלא מתן תנאים סבירים לעובדים, וימות המשיח- מסתבר שעניינם דומה (לר"מ אין שכר גשמי). אם כן נשמט מהי"ד החזקה כי הכופר בשכר ועונש הינו כופר.
האם יש צורך לעדכן את "יגדל"?
