רכישת השכלה גבוהה , כמטרה או אמצעי

frroeyr

ברוך הבא!

אם הבנתי נכון את דבריך, הנקודה שהעלית איננה נוגעת דווקא לרכישת תואר אקדמי, היא מכוונת כלפי כל רכישת ידע וחכמה בתחומים שונים מעבר ללימוד תורה, כדוגמת פילוסופיה; פסיכולוגיה; סוציולוגיה; פיזיקה; מתמטיקה; רפואה ועוד כיו"ב. הרי לא אמור להיות שום הבדל בין לימודים לתואר מוכר, לבין קריאת הספרים העוסקים בנושאים אלו באופן בלתי פורמלי, כל עוד לא מדובר למטרות של השתכרות מהעיסוק בתחום.

ציינת מספר דברים לחיוב ולשלילה של לימוד חכמות שונות:
1. לא כל אדם מסוגל להשקיע את עצמו רק בלימוד תורה.
2. חשיבות המיצוי העצמי של האדם בהגשמת ייעודו.
3. האיסור ללמוד חכמה יוונית.
4. חובת הלימוד יום ולילה.

אם באת לדון מצד החיוב של מצוות תלמוד תורה ואיסור ביטולה [4], אכן יש מקום נרחב לבירור על גדרי המצווה, ואמנם טענתך מוצדקת שאין לכאורה שום חילוק בין כל שאר הדברים שאנו עושים להנאתנו ללימוד חכמות שונות, כשם שרשאי האדם בשיעור מסויים לאכול ולשתות, לטייל ולנוח, לקרוא עיתון ולשוחח עם חביריו, כך הוא יכול בעיתות מסויימות להחכים בלימודים אלו, אלא שכאן ג"כ יידרש שתהא תורתו עיקר ושאר עיסוקיו טפלים. בכל מקרה, ברור שהקביעה שלך שלא כל אחד מסוגל לעסוק אך ורק בתורה [1], אין לה אחיזה בפני עצמה והיא תלויה לגמרי בשאלה זו, שהרי ממונ"פ אם זוהי חובתו של כל יהודי לא ניתן לקבוע שהוא איננו מסוגל לעשות זאת, ואם הוא איננו מחוייב בכך לשם מה צריך לטעון שהוא לא מסוגל לעשות זאת.

שאלת המיצוי האישי של האדם [2], איננה ברורה לי כל הצורך. כיצד נקבע מהו המיצוי העצמי של האדם? האם עצם עשיית הדברים שליבו חפץ זהו מימוש עצמיותו? האם כוונתך ללימוד של דברים אלו כתחביב? אם כן, מדוע אתה מכנה דבר זה בשם מטרה? 

הזכרת כהערת אגב את האיסור ללמוד חכמה יוונית [3], למיטב זכרוני מדובר בגזירה מיוחדת שגזרו חכמים משום מעשה שהיה, אין לי מושג מהי אותה חכמה יוונית אבל עצם הדבר שהוצרכו לגזור איסור מלמד שהדבר מותר מצד עצמו.

נדמה לי שחשוב לציין עוד נימוקים בעד ונגד, עצם לימוד חכמות שונות עשוי להגדיל את ההבנה בתורה עצמה, כפי שידוע מרבים מגדולי ישראל. הכרת העולם טוב יותר בכל הרבדים, אמורה לסייע לאדם לקיים את התורה טוב יותר. מאידך, חשוב לזכור שצורת החשיבה והחקירה הרציונלית המדעית והאמפירית, עלולה לעיתים לגרום לאדם לפגיעה באמונתו ובהשקפת עולמו.

לע"ע הסתפקתי בהגדרת קצרה של השאלות העומדות לפנינו, כמובן שיש עוד מקום להרחיב את היריעה לכאן ולכאן.

_________________

אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.

פרויאר

ברוך הבא, מקווים ליאות לאורך.

שאלתך עתיקת יומין היא, בעיקר בתקופת הראשונים שלאחר הרמב"ם ועד לגירוש ספרד היו אכן שתי גישות רחבות לסוגיא, ככלל במחוזות ספרד נפוצו לימודי חכמות חיצוניות והיו שהסתייגו מכך, חלקם בחריפות.
בתשובות הראשונים למן הרשב"א בחרם על הפילוסופיא (=חכמה כללית בזמנם) ועד למהרש"ל והרמ"א קיימת המחלוקת הזו, רוב הראשונים גם אם התנגדו לריבוי העיסוק בחכמות זרות, לא שללו זאת מכל וכל ורק בקשו להגביל את תפוצת הלימוד כדי שהצעירים לא ימשכו אחריהם באופן שיגרום להזנחת לימוד התלמוד והפוסקים.


אתייחס לנקודות שהעלה בן ציון כסדרן:

בהחלט יש מקום לשיקול כמו זה שרוב בני אדם אינם מסוגלים לכך בתור הכרעה מסוימת בסוגיא עמומה, כלומר אם לא הגענו להכרעה ברורה בגדר חיות במצוה פלונית ואנו יודעים שרוב האנשים אינם יכולים לעמוד באחת הפרשנויות, ניתן להטות את הכף לפירוש השני שהרי התורה לא תצוה על דבר כזה.
לכן, אם יש לנו שאלה האם כל יהודי חייב ללמוד כל ימיו אך ורק ש"ס ופוסקים, והחלטנו על פי נתונים בדוקים שאין אפשרות סבירה כזו, ניתן לצדד ולומר שכנראה לא כך הוא פירוש המצוה.
מצינו בגמרא שיקול מעין זה בסוגית זיהוי פרי עץ ההדר הניטל בסוכות, ואימא הירדוף? דרכי נועם בעינן! כלומר התורה לא תצוה ליטול פרי קוצני ובהכרח שאין זה הפרי עליו דובר.

לגבי המיצוי העצמי אנסה להציג את הדברים בשפתי, בני אדם נבראו בנטיות שונות וכישורים שונים זה מזה, האם ניתן לומר שבהיות בעל כשרון למטמטיקה יהודי, כשרונו נועד לבטלה? כלום עצם העובדה שנולדים יהודים בעלי נטייה לשירה אין בו די כדי לחייב שראוי שיעסקו בשירה? האם לשוא נבראו כישרונות אלו? ושמא בתור ניסיון לראות אם יצליחו לכבוש את כל כישרונותיהם ויעסקו אך ורק בתורה לה הם קצת פחות מוכנים מעצם יצירתם?

לעניין זיהוי חכמות חיצוניות כחכמה יוונית שנאסרה עיין בתשובות הריב"ש (סימן מה) ששלל את הזיהוי הזה וטען כי חכמות ארסטו אסורות משום שאדם עלול להמשך למינות ולא מחמת האיסור על חכמת יוונית שהיא שפת סימנים מסוימת שנאסרה משום מעשה שהיה.
יש לציין בהקשר זה לסוגיא במנחות 'שאל בן דמא בן אחותו של רבי ישמעאל את ר"י כגון אני שלמדתי את כל התורה כולה מהו שאלמד חכמת יוונית קרא עליו המקרא הזה לא ימוש.... צא וצמא שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יוונית ופליגא אדרשב"י שאמר כיון שקרא אדם קרי"ש שחרית וערבים קיים...

לפרויער

ביחס למיצוי העצמי שהזכרת, נדמה לי שמי שהמיצוי העצמי שלו איננו תחת ההגדרה של עבודת ה' נראה לי שהוא צריך לעשות בירור רציני לשם מה העצמי שלו הגיע לעולם!
וביחס להשכלה החיצונית נראה לי שלהבין יותר טוב מה הקב"ה ברא בעולם ואיך הוא מנהל אותו זה חלק חשוב מאד בעבודת ה'.לימוד תורה נמצא בסולם העדיפויות במקום מכובד מאד, אבל זה לא סותר גישות אחרות להכרת הקב"ה,לרמב"ם במורה נבוכים ישנו פרק המתעסק בתיאור המציאות (מציאות במקרה שלנו זה יכול גם להיות היסטוריה או מתמתיקה) .
מלבד לימודים כמו מחשבים אפשר למצוא כמעט בכל לימוד את הדרך לעבוד את ה' דרכו .ולכן נראה לי קצת מיותר ליצור כאן סתירה.
ואפ' שאולי זה לא תמיד משתווה ללימוד תורה זה לא שונה מלראות את ההגשמה העצמית בעיסוק בחסד לדוגמא.       

חולקת על זה:

"וביחס להשכלה החיצונית נראה לי שלהבין יותר טוב מה הקב"ה ברא בעולם ואיך הוא מנהל אותו זה חלק חשוב מאד בעבודת ה'.לימוד תורה נמצא בסולם העדיפויות במקום מכובד מאד, אבל זה לא סותר גישות אחרות להכרת הקב"ה,לרמב"ם במורה נבוכים ישנו פרק המתעסק בתיאור המציאות (מציאות במקרה שלנו זה יכול גם להיות היסטוריה או מתמתיקה) . "

זה נראה סתם תירוץ.

רכישת השכלה כמטרה נראית לי מיותרת. באף ציבור בעולם אין דבר כזה. ברור שאדם שרוכש השכלה, מתכוון להשתמש בזה כפרנסה.

עוז והדר

תתפלאי לשמוע שיש כמה תמהונים שיש להם יצר השכלה לשמה, אנשים חכמים אוהבים ללמוד כדי לדעת ולהחכים.

ב"ה

עוז והדר,

"תן לחכם ויחכם עוד" (משלי ט',ט')

_________________

לעוז והדר!

ב"ה

ההיולי,

אולי זהו מובנו העכשוי של הפסוק "בכל דרכיך דעהו" ומאמר חז"ל "כל מעשיך יהיו לשם שמים"....

תלוי מה לומדים
מנסיון, מי שלמד בישיבה ואח"כ רכש תואר אקדמי צורת הלימוד שלו שונה והניתוח שלו לסוגיות תלמודיות הרבה יותר תכליתי וממצה. לדעתי תלמיד חכם מן הראוי שירכוש לעצמו ידע כללי וזכותו להתמקד בתחום שמעניין אותו ואין בזה משום ביטול תורה.
יש הטוענים שיש איסור ללמוד מדעי הרוח בעיקר פילוסופיה מחשש לסטייה בהשקפות מי שמחפש חומר על זה אני ממליץ על ספרו של לוי יהודה, יהדות ומדע כחכמות משלימות, עולם הספר התורני, ירושלים, תשנ"א

מישאין לו רקע של לימודי חול יהיה לו מאוד קשה .רכישת השכלה היא אמצאי להתפרנס. היום אף אחד לא סתם לומד גם במגזר הכללי .

לשרית היקרה ולכל המפקפקים למיניהם

לימודי חכמה כמו שהדגיש בן ציון בטוב טעם אינם שייכים דווקא לתחום האקדמי , אנשים מבזבזים הון תועפות ברכישת השכלה אשר אינו מקנה להם תעודה מטעם המל"ג או מקום עבודה , בטחוני שאחת הראיות החותכות של העניין נמצא בלימודי הסימנרים של בנות יעקב , הבנות משקיעים את הנשמה בשביל תעודה שאפילו לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו , נכון שיש את עניין התחרותיות אבל זה עדיין לא מסביר את התופעה , גם במגזר הכללי , אנשים נרשמים מידי שנה לעשרות קורסים , ועיתים אף לימודים חסרי כל תוכן , רק בשביל להעשיר את אוצר ידיעותיהם , איני יודע את גילך אבל לפני כשלושים שנה , היה נהוג ללמוד שפות רבות , אנשים בזבזו את מיטב שנותיהם באוניברסיטאות ובמקומות לימוד אחרים , רק למען ידיעתם ותו לא , נכון שהיום אנשים יותר רדודים ורמת ההשכלה הגבוהה בישראל נמצא בסיכון רב (בעניין זה הייתי ממליץ לך לעקוב אחר המגזינים האקדמאים של האוניברסיטאות למינם ) אך עבור יהודי חרדי שהתחנך על לימוד לשם לימוד ללא השגיות מוכחות קרי ציונים או מבחנים הלימוד הוא דבר מרתק לכשלעצמו , ובאו לא נזלזל במגזר הכללי , שגם בינהם את יכולה לראות עשרות סטודנטים לומדים תארים כפילוסופיה פיזיקה תיאורטית ומיסטיקה אסטורלוגיה , בשביל לראות שעדיין עם יודע ספר אנחנו .

רק להזכירכם,
לפי הרמב"ם אחרי לימודי התלמוד אמורים להתקדם ללימוד פיזיקה ופילוסופיה.

_________________

ב"ה

בעל בעמיו,

השאלה האם יש היום מישהו שיכול להעיד על עצמו שבאמת למד תלמוד ברמה שהרמב"ם התכוון אליה....

מנין לך שלא?
אבל וודאי שזו לא מטרת האשכול ולא המקום להידיין על כך.

הרמב"ם התכוון לרמה של לדעת האסור והמותר כמו שפירש בעצמו, כלומר על אדם לדעת הלכות כדי שלא יכשל באיסורים ואחר כך יוכל לעסוק בחכמה.