|
|
| נשלח ב-1/3/2007 16:03 |
 |
| |
אין לי את נאומו המדהים של הרב יעקב קמינצקי זצ"ל שנאמר באחד מכנסי ישיבת רבינו יצחק אלחנן. חיפשתיו ולא מצאתיו.
אני רק זוכר שבנאומו של הרב התוכן המרכזי היה חשיבות לימוד חכמות ללא קשר לתעסוקה, מישרה או עבודה אחרת, דבריו שולבו במאמר הכתוב 'וגם הנפש לא תמלא' ובביאורי חז"ל על ענין זה.
מקורות שונים יוכלו להועיל לדיון חשוב זה.
_________________
דער ווילנער
|
|
|
|
| נשלח ב-1/3/2007 22:04 |
|
| |
הנקודה המרכזית שהועלתה כאן כהצדקה ללימוד שאר החכמות, התבססה על הכשרונות והנטיות הייחודיים של האדם אשר יבואו על סיפוקם באמצעות לימודים אלו. ניתן גם להציג את הדברים מהכיוון ההפוך, האם אמנם כל החכמות שבעולם במדעי הטבע והחיים אמורים להתגלות על ידי מי שאינו בן ברית? מהו ההסבר לכך שכל התגליות וההתפתחויות בתחומי הפילוסופיה; האסטרונומיה; הפסיכולוגיה; הסוציולוגיה; הפיזיקה; הביולוגיה; הכימיה; הרפואה; האומנות; המוזיקה; המתמטיקה; ההנדסה; האלקטרוניקה ועוד אמורים להישאר נחלתם של אומות העולם? מהו המקור ליצור חלוקה שכזו שעל היהודים לעסוק אך ורק בלימוד תרי"ג מצוות ופרטיהן ודקדוקיהן, בעוד שאר העמים אמורים לגלות ולפתח את כל צפונות החכמה והטבע?
יש שיאמרו שאכן ישנה הבחנה ברורה בין ישראל לעמים בתחום זה, על עם ישראל מוטל התפקיד להביא לעולם כולו את האמונה בא-ל אחד ואת המוסר האלוקי, בעוד ששאר האומות אמורים לעסוק בהבנת העולם על בוריו וגילוי צפונותיו. נדמה לי שבדרך זו הלך הגאון ר' עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי", כשהוא כדרכו מבסס זאת על מאמרי חז"ל רבים. תפיסה זו יכולה להסתמך על פסוקים כמו "יפת אלוקים ליפת וישכון באוהלי שם ויהי כנען עבד למו", זהו פסוק המבטא חלוקה של תפקידים שונים לבני עמים שונים. במובן זה ניתן לראות את עם ישראל כ"ממלכת כהנים", כלומר העם המשמש בתפקיד של "כהן" לאנושות כולה. אחת הטענות כנגד תפיסה זו היא כמובן הנקודה שהועלתה כאן, שיהודי בעל נטיות למוזיקה ולאומנות וכדו' צריך למצוא גם כן את מיצויו בתחומים אלו, אבל היא נכונה גם באותה מידה כנגד החלוקה המוצגת בתורה ובחז"ל בין השבטים. אנו מוצאים את בני שבט לוי כמשרתי ה', את בני שבט יששכר כמורי הלכה ואת בני שבט זבולון כסוחרים ויורדי ים, אולם מה צריך לעשות בן לוי בעל נטיות מסחריות או זבולוני המתאווה לפרוש מהבלי העוה"ז ללימוד תורה?
ניתן גם למצוא רבים המשכנעים באמת ובתמים שחכמי ישראל הגיעו לידיעת כל החכמות מתוך העסק בלימוד התורה בלבד, בהסתמך על מאמרי חז"ל המדברים על כך שכל החכמות כולן גנוזות בתורה. לצערי, אני מתקשה להאמין שאכן העיון בתורה לבדה יכול להעניק לאדם את כל הידע בתחומים אחרים, אלא אם כן מדובר בהתגלות נבואית למטרה זו שצריך למצוא סימוכין לקיומה. בכל אופן, אם אמנם אלו הן ידיעות חשובות המתגלות ללומד התורה, מדוע לא יוכל האדם שלא זכה לדרגה זו ללמוד את הדברים הללו באופן ישיר?
כבהודעתי הקודמת אני משאיר את הדברים פתוחים, היות ואני עצמי מתקשה להגיע למסקנות בשאלה יסודית זו.
_________________
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2007 14:55 |
|
| |
בס"ד
לבן ציון היקר
מבלי להתייחס לשאלה המרכזית בטיעונך הנוכחי , אני חושש שאיני מסכים איתך , חוכמת הגויים כמו שאתה קורא לזה יצאה דווקא מהיהודים , האמונה בקל אחד , היא תהליך גלובוליזציני טהור , שכן בעידנים פרמטיבים יותר , שלטה האמונה החזותית , מבלי לדבר על עידן פסלי עץ ואבן , ניקח תקופה מאוחרת יותר , של תרבות רומא , ששלטה בעולם זמן רב , אנשים האמינו כי לכל דבר שהם לא הבינו , קיים "אל" המפעיל אותו , מספר האלים באותו תקופה היה שווה ערך למספר האנשים שחיו , גם בתקופות מאוחרות יותר כציד המכשפות , האינקוזציה וכדומה , האנשים האמינו בקיומם של כוחות מיסתורים ששולטים אל העולם , לשם דוגמא תיבת הפנדורה שמוקרה עוד במיתולוגיה היוונית , אמונה שמלכה בכיפה עד שלהי המאה השבע עשרה , גורסת שישנו תיבת רוע בעולם שנפתחה , על ידי כוחות האופל והיא אחראית למעשי הרוע והעוולות הקיימים בעולם , לא באתי להעביר כאן שיעור במיתולוגיה , אך מובן מאיליו שהספר הקדום ביותר שיש לגביו הוכחות היסטוריות חותכות היה התנ"ך שבו הוא מיקד את האמונה בקל אחד , כוחות הרוע שייכים לתהליכים פנימיים של האדם , ולא באיזה שדונים ירוקים , ובחוקות ברורות ואונבירסליות של ידיעת הטוב והרע , אמת שרבים מן העונשים הכתובים בו , הם תהליכים פרמיטבים למדי , כמו עונשו של גנב ואנס , אך במקביל ניתנה רשות לחכמים להחמיר או להקל כפי ראות עינהם , גם בעידן המודרני , אומות העולם מייחסים רבות לעם היהודי , החל בעידן מנדלסון גתה , לוין אינשטיין ופרויד נכון שאנשים אלו לא שומרי תורה ומצוות היו , (למעט מנדלסון ) , אך עדין מהעם היהודי שחונך בערכים שונים , ובאידיאל חיים שונה מהתרבות המערבית , בעניין זה הייתי ממליץ לך על שני ספרים חשובים , שמסדו והסבירו את העניין בצורה יפה ספרו של ערן כץ סוד המוח היהודי , וספרו של עמוס אילון ההרכיה הגרמנית , באשר לשאלה ששאלת אמונה זו (הקלוקלת ) התחילה רק בקום המדינה , בשביל צורך נואש לשקם את עולם הישיבות , באשר ללפני זה אכן היה איסור בישיבות לקרוא בחכמות חיצוניות אך במקביל רוב רובם של האנשים לא היו בישיבות ועיתים דווקא המוצלחים שבהם .
בהקשר לשאלתך גופא יש לי תיאוריה שלמה בעניין , אך אני לא חושב שיש הבדל בין מטרות יהודי למטרות גוי , אלא באיכות המטרה , ולא בדרך ייעודו
פורים שמח
צורי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2007 19:17 |
|
| |
ההיולי,
אעיר על דבריך:
" ולכן הצעתי גישה שלימודי השכלה גבוהה יהיו עוד צורה בעבודת ה', כמו שיש אחד שבוחר בחסד ואחד שבוחר בלימוד הלכה יש אחד שבוחר בהשכלה גבוהה."
חסד או לימוד הלכה הן מצוות ורכישת השכלה גבוהה אינה מצווה, כך שא"א לעבוד את ה' דרכה, בוא לא ניסחף..
ffr...
אעיר על דבריך:
"בטחוני שאחת הראיות החותכות של העניין נמצא בלימודי הסימנרים של בנות יעקב , הבנות משקיעים את הנשמה בשביל תעודה שאפילו לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו , נכון שיש את עניין התחרותיות אבל זה עדיין לא מסביר את התופעה "
הבנות לומדות בשביל שמן הטוב ותו לא, ויש כאלו שיש להן פרוטקציה, ואם תהיה להן תעודה תוכלנה למצוא עבודה במוסדות חרדיים.
הפסיכולוגיה וכל לימודי ההוראה הן ברמה נמוכה מאד, כך שאין זה נחשב כרכישת השכלה.
גם במגזר הכללי , אנשים נרשמים מידי שנה לעשרות קורסים , ועיתים אף לימודים חסרי כל תוכן , רק בשביל להעשיר את אוצר ידיעותיהם , איני יודע את גילך אבל לפני כשלושים שנה , היה נהוג ללמוד שפות רבות , אנשים בזבזו את מיטב שנותיהם באוניברסיטאות ובמקומות לימוד אחרים , רק למען ידיעתם ותו לא , נכון שהיום אנשים יותר רדודים ורמת ההשכלה הגבוהה בישראל נמצא בסיכון רב (בעניין זה הייתי ממליץ לך לעקוב אחר המגזינים האקדמאים של האוניברסיטאות למינם )
דבריך נכונים ללפני 30 שנה, ורק לאנשים עשירים, שלא היה להם מה לעשות עם הכסף, וכמו שילדיהם הלכו לחוגים, כך הם הלכו ל"חוגים" באוניברסיטה, כיום מציאות כזאת קיימת רק בקרב פנסיונרים משועממים ועשירי,.
אין שום סיבה שאדם ילמד מקצוע ואח"כ לא יעסוק בו.
|
|
|
|
|
|
