מוגבלים נפשית: מה המטרה שלהם בעולם?

שוחחתי היום עם צעיר פגוע מוח.
השיחה סבבה על 'מה אתה מרגיש' בכל מיני מקרים. המשכנו לדבר איך הוא יגיב בכל מיני מצבים וכד'.

בשלב מסוים צפה בעייתו האישית בחדות, הוא ראה לפתע את מוגבלותו מזוית שלא הבחין בה עד כה. הוא פתאום גילה את עצמו כאדם חדש שהעולם שונה ממנו בתכלית. דמעות עלו בעיניו והוא שואל אותי באיטיות מכאיבה:

אז למה ה' שם אותי כאן בעולם? למה הוא צריך אותי?

הארכתי להסביר לו שלקב"ה לא חסר מלאכים, הוא רוצה בני אדם עם קשיים. יש שקשייהם כאלו ויש שקשייהם אחרים, קשים לא פחות. אבל הוא לא השתכנע.

"מה אני צריך לעשות פה בעולם? להדביק בריסטולים שהמדריך נותן לי"???

[הבחור לא יכול לקרוא ולכתוב, והעיסוק שלו בעיקר סביב יצירות ברמת גן].

גדוראובן,
ציינתי שהשיחה התחילה עם תחושות. השיחה הזו הכניסה את הצעיר לתוך עולמו הפנימי והריגשי עד שהוא ראה את עצמו מחדש. כך שגם אם השאלה הזו מורכבת לאחד ברמתו, אבל אם מובילים אותו למחוז מסוים, הוא בהחלט עשוי לשאול.

זכות השתיקה,
כל אדם רגיל, גם אם אינו יודע את מטרתו הספציפית בשלה הוא נמצא כאן, אבל עבודתו בקיום המצוות ולימוד התורה מקדמת אותו באופן ודאי. הוא צובר זכויות.
אדם מוגבל שלא יוצר כלום, לא לומד וכמעט אין מצוה שהוא יכול לקיים אותה, אז מה הוא עושה פה? למה הוא כאן?

אכן, כפי שכתבו איש ערבות וזכות שתיקה, השאלה אינה כלפי הקב"ה (שהרי גם הדבר המתוחכם ביותר שהאדם עושה, אינו מוסיף לו שום דבר שלא היה יכול לברוא בעצמו); נראה לי שהשאלה מכוונת יותר כלפי החברה האנושית - האם אנחנו נותנים לפגועי המוח את המקום הראוי להם בחברה, מקום שבו יוכלו למצות את כישוריהם? או שאנחנו רק מנסים "לפנות אותם מהדרך"?

השאלה הזו היא סוביקטיבית לחלוטין, אדם מפותח יותר שהשגותיו גבוהות יותר שואל מדוע נברא זה שאינו יכול להגיע להשיגיי, המוגבל כאשר הוא מכיר בכך מסוגל גם הוא לשאול את אותה שאלה.
אם ננסה להסתכל על הדירוג הזה במבט חיצוני אובייקטיבי, נגלה שאם יש שאלה היא תקיפה לגבי כל היצורים ואם לאו היא אינה מתחילה גם לגבי אותו מוגבל.
נציב סקאלה לאורכה נמצאים משה רבינו, הנביאים, / אפלטון, איינשטיין, אנשים מוצלחים, אנשים בינוניים, חלשים, מוגבלים,,,, קופים, מהלכי ארבע, שרצים, חד תאיים, צמחים, דוממים.
יש סיבה להתפס דווקא על הנקודה הזו?

אראל סגל אהבתי את תשובתך
לגבי תשובתו של הרב שך אכן אני תמהה למה להתפעל מזרימת הדם אצל זקנים דוקא והרי אפשר לבלות בבית רפואה ולהתפעל עוד יותר מיכולת אנושית לשרוד בתנאים יותר קשים ומאתגרים
לדוגמא רושממשלה לשעבר שרון שרוי בתרדמת ודמו כפי הניראה עדיין זורפ מעט תאים אפורים שאבדו צורה עדיין מחיים את גופו ואולי גם נישמתו רואה דברים הניראים רק לאדם במצבו
מי ידע?לכן לא התחברתי טרוויאלית לתשובתו של הרב שך אלא םא כן וסב יר להניח שלא הבנתיה כראוי ולא ירדתי לעומקם של דברים .
לטעמי, מעבודה עם פגועת מח ,הם כאן עבורינו יותר מאשר עבורם
הם מכריחים רותנו לבדוק מה טוב להם עד כמה אנחנו מאמצים אותם לחיים כדי  שישרדו בכבוד ולא כפי שכתב אראל לפנותם מהדרך
לצערינו אנחנו מפנים אותם למוסדות סגורים מדי וקשוחים מדי.
המשפחות שכל כך קשה להן להתמודד עם בן המשפחה מקוות לתת להם איכות חיים אולם לא תמיד זה כך ואולי אפילו גרוע מזה .
תפקידם איפה הוא ביכולת הקטנה שלהם להועיל לעצמם פה ולנו.
מאיתנו הם מצפים להבנה ואמפתיה למעט מאמץ עבורם ואולי לאהבת חינם.

לגבי דברי הרב שך אני בטוח שהוא לא התכוון להסביר למוגבלים עצמם מהו תפקידם בעולמם, הוא רק ניסה להסביר לאנשים רגילים מה אמור להיות היחס שלהם כלפי האנשים המוגבלים,

זכות שתיקה,
למה לעזאזל דבריך רלוונטיים בכלל? העובדה שלנו יש בעיות עם תפקידנו בעולם לא קשורה לכך שאנחנו יכולים לבחור בטוב, משא"כ המוגבלים שלא יכולים לבחור בטוב,

התבהרות,
מילותייך בהחלט גבוהות גבוהות ומרגשות מרגשות,
אני רק מזכיר את דבריו של הבחור המוגבל, "מה אני צריך לעשות פה בעולם? להדביק בריסטולים שהמדריך נותן לי???",
מה הקשר בין העובדה שאנחנו יכולים להתפעל מהם לבין העובדה שהיחס אליהם לא יכול להיות יותר מאשר היחס אל חפצים? הרי את משתמשת בהם כבאובייקט לצרכייך, (הרוחניים), האם לדעתך בכך נפתרו הבעיות הקיומיות של אותו בחור אומלל? האם בכך חייו יכולים להתמלא באור ושמחה? כי הוא עוזר להתבהרות למלא את חייה בביקורת בונה?
אם למישהו מתחשק להטיף לעולם על יחסו למוגבלים שיעשה את זה במקום הנכון ולא בניסיון להסביר שאלות אקזיסטציאליסטיות,
(אני לא ציני ח"ו, זה פשוט כדי לא להרוס את ה"היי" של האמפתיה ואהבת החינם),

גוונא כתב:
העובדה שלנו יש בעיות עם תפקידנו בעולם לא קשורה לכך שאנחנו יכולים לבחור בטוב, משא"כ המוגבלים שלא יכולים לבחור בטוב

------------

אז זהו, שאצלך ברור לחלוטין שיש קשר בין היכולת לבחור לבין המטרה בעולם (שזהו הנושא העומד על הפרק, כמדומני), מה שאצלי - עדיין לא ברור...

"(שזהו הנושא העומד על הפרק, כמדומני)",
זהו לא הנושא העומד על הפרק, אמנם העומד על הפרק הוא מטרתם בחיים, אבל זה לא דיון על "מטרות החיים, גישות ומאפיינים", אלא על ההתמודדות של המוגבלים מול השאלות הקיומיות של מטרות החיים,
עם כל השאר אני מסכים עקרונית,

תוקן על ידי גוונא ב- 28/02/2007 0:25:25

למרות (ואולי בגלל) שחזרת והדגשת את הבנתך בנושא הדיון, מוכרחני לומר לך שתי מילים:

ממש לא!!!