תיאורי חז"ל - משמעותם
הבעיה העקרונית העומדת בבסיס אשכול זה איננה מיוחדת לנושא בית המקדש אך מתבטאת בו בחריפות.
האם חז"ל, בתארם את מבנה בית המקדש במסכת מידות ובשאר מקומות, התכוונו לתת מידות ותרשימים מדויקים, או תיאור מספיק להבנת העניין. ובנוסף, האם בכל מקום מדובר בעדות ראייה או מסורת או שמא בסברה, היקש, השערה, או שמועה.
אדגים לצורך העניין את השאלה הראשונה. חז"ל מתארים את הר הבית "חמש מאות אמה על חמש מאות אמה". התפיסה המקובלת של משפט זה מקבילה להבנת "ארבעים סאה פחות קורטוב וכו'". שיעור מצוה או מציאות. האם ייתכן שמדובר במספרים משוערים, למשל 495 אמה על 520? ואולי ממוצע של אורך הקירות? ואולי אין הכוונה כלל לתיאור צלעות ההר אלא להערכת שטחו? הרי אין מדובר כאן בהגדרת חפצא של מצווה אלא בסיפור מציאות.
דוגמה נוספת, ואולי חריפה יותר. המשנה בכלים מתארת את הר הבית כשטח שבתוכו שטחים מקודשים זה מזה. הסורג, לפנים ממנו החיל, לפנים ממנו עזרת נשים, עזרת ישראל, עזרת כהנים, בין האולם והמזבח, האולם, ההיכל, הדביר. במידות מתוארים שטחים אלו תוך כדי תיאור עליית המפלסים מדרגה אחת לעליונה ממנה. בהבנה השטחית והנפוצה, וגם הפשוטה בלשון המשנה והרמב"ם, החיל מקיף את כל בית המקדש כולל עזרת הנשים והוא עצמו מדורג. מעיון בדברי יוסף בן מתיא עולה כי סביב המקדש היה שטח מוגבה ומוקף בחומה שנועד לתמוך את הגבהת ההר, שלא הקיף את עזרת הנשים שחוצה לו. תיאור זה מתאים באופן מדהים להגדרת החיל בגמ' פסחים "בר שורא", כלומר חומה נמוכה לפני הגבוהה, כפי שכבר הראה הרב זלמן קורן ב"חצרות בית ה'", וגם למציאות המוכרת לנו היום על רמה מוגבהת שמיישרת את המפלס הגבוה יותר בהר. הבנה כזו מעמידה באור אחר לחלוטין את המשנה ואכמ"ל. העיקר הוא רק שהבנה זו מנוגדת לפירוש הפשטני במשנה, עד כדי כך שאילו היה מדובר בנושא שאיננו קשור בהגדרת מציאות, היינו דוחים אותו בשתי ידיים.
הבעיה השנייה מורכבת יותר. מקובל שמסכת מידות נשנתה בידי ראב"י שראה את המקדש בעצמו. למרות זאת חכמים אחרים חולקים עליו בפרטים רבים. האם מדובר במסורות שונות או במחלוקות בסברא.
_________________
חלזון זה גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחת לשבעים שנה ובדמו צובעים תכלת לפיכך דמיו יקרים
 |
|
|
