|
|
| נשלח ב-10/5/2009 02:38 |
 |
| |
מאידך, גם פסיכו-לוגיקה היא סוג של לוגיקה. לא כן?
האם ריבוי היא מידה הגיונית? כי זה מופיע במקור האחרון שהביא מיימוני.
גם בריש איזהו נשך יש משהו דומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2009 21:20 |
|
| |
ר' מיכי
ניסיון אחרון- לא מצאתי מה שחיפשת בדיוק-
זבחים ד: . מח. סג: מו: מט. יבמות ז. ב'ק נד: : נזיר לד:
זה מה שיש לי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2009 23:26 |
|
| |
מיכה,
לא הבנתי את הערותיך בשתי ההודעות.
במשמעות שהגדרתי כאן, ריבוי אינה מידה הגיונית, אלא טכסטואלית, בדיוק מהטיפוס של כלל ופרט. ריבוי כמובן מקושר בכמה וכמה סוגיות לכלל ופרט (שהרי בזה גופא חלוקים דבי רי"ש עם דבי ר"ע), ובזה אין צורך למראי מקומות.
ירוחם,
אני לא יודע מה לא היה ברור בדבריי, בכל אופן לא מצאתי גם כאן את שאהבה נפשי. שוב תודה על המאמץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2009 17:53 |
|
| |
אם יום אחד מורכב מיום ולילה, שהם תוצאת מיקומם של השמש והירח ביחס לכדור הארץ, כיצד ייתכן יום אחד, יום שני ויום שלישי, לפני בריאת השמש והירח שהיו ב"יום הרביעי''?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 00:38 |
|
| |
נישט,
כמדומני שראיתי מי ששאל זאת, ואיני זוכר היכן.
אפשר אולי לומר שהתיאור הזה ניתן מנקודת המבט שלנו, לאחר שכבר יש לנו יום ולילה.
ומשל לדבר, הטיעון המעניין של ר' שם טוב גפן, בספרו 'הממדים הנבואה והאדמתנות', שכותב שלפי קאנט, שהתייחס לחלל ולזמן כצורות התייחסות אנושיות ולא כדברים שקיימים באמת, אזי שאלת גיל העולם אינה רלוונטית, שהרי הזמן החל עם בריאת האדם, ואין טעם לשאול כמה שנים העולם היה קיים קודם לכן.
אך זה כמובן פלפול ריק, שהרי התיאור של העבר יכול להינתן במונחי הזמן בהם אנחנו משתמשים היום. האם אני, שמשתמש בציר הזמן שלי, לא יכול להתייחס לגילו של סבא שלי? או לשאול לפני כמה שנים הוא נולד? בה במידה אני יכול לשאול כמה שנים לפני האדם נברא העולם.
אם כן, באותה צורה אני גם יכול לשאול כמה ימים לפני תליית המאורות נברא העולם, וכדו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 01:13 |
|
| |
ספר העיקרים מאמר שני פרק יח:
"ואל תקשה עלי מאמר רבי יהודה בר' סימון שאמר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן (בראשית רבה פרשה ב'), שיראה מדבריו אם שדעתו היה שהגלגל קדום כדעת אריסטו, אם שהמשך הבלתי משוער נקרא סדר זמנים, שאין הדבר כן, אלא שלפי שהמובן מן הפסוקים הוא שלא היה סדר היום והלילה נמצא עד היום הרביעי שנתלו בו המאורות, אמר כי מיום הראשון שנברא הגלגל היה מתנועע והיה נמצא סדר היום והלילה קודם יום הרביעי, ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא, ולא נזכר תליית המאורות והכוכבים ברביעי אלא לבאר שמציאותם מתנועעים בתנועות מתחלפות עד שיהיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים הוא כדי שימשך מהם שפע בעולם השפל בהתחלף מצב ניצוציהם מהארץ, וזהו שבאר ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ (בראשית א' י"ז), ויתבאר לפי זה מדברי רבי יהודה ברבי סימון כי הזמן המשוער בתנועת הגלגל נקרא סדר זמנים לא זמן בשלוח, כי המשך הוא הזמן בשלוח שאין בו קודם ומתאחר ולא סדר זמנים אחר שאין בו תנועה".
מהו טוען?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/05/2009 1:21:16
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 09:34 |
|
| |
דומני שטענתו היא שהגלגל הסתובב מהתחלה, ואפילו המאורות כבר היו שם,
אלא שעדיין ךלא האירו על הארץ. התלייה ביום ד' היא רק שמאז הם החלו להאיר לנו למטה.
ולכן היה כבר זמן, ואפילו היה ערב ובוקר, אלא שעדיין הוא לא היה ניכר עד היום הרביעי.
ובאמת ביסוד דבריו עומדת קושיא יותר חזקה. לא רק שדובר על זמן, או ימים, קודם לכן, אלא דובר על בוקר וערב ("ויהי ערב ויהי בוקר יום שני"). אלו ודאי תופעות שנוצרות מהשמש והירח, ועל כך יותר קשה לומר את מה שהצעתי.
ולכן הוא טוען שאפילו המאורות היו שם קודם, וביום הרביעי הם רק החלו 'לתת שפע לעולם השפל', וזה מאמר הפסוק "ויתן אותם...להאיר על הארץ"
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 13:47 |
|
| |
הבעיה גם הובאה ע"י הרמב"ם במורה נבוכים חלק שני פרק ל.
אם נאמר שהם נבראו ביום הראשון ולא נתלו עד יום רביעי (ראה גם רש"י בראשית א פסוק יד, מקור בחגיגה דף יא עמוד ב) כיצד נסביר:
אם הם לא נתלו עד יום רביעי, מהיכן היה אור ביום הראשון? ואיך נסביר את הפסוקים בבראשית פרק א שמהם משמע שהשמש והירח "נעשו" ונתלו רק ביום הרביעי:
(טז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים.
(יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ.
(יח) וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב.
(יט) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 13/05/2009 13:48:00
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 16:40 |
|
| |
בראשית פרק ח
כב) עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ:
רש"י בראשית פרק ח
ויום ולילה לא ישבתו - מכלל ששבתו כל ימות המבול, שלא שמשו המזלות ולא ניכר בין יום ובין לילה
בראשית פרק ז
(יא) בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ:
בראשית פרק ח
(יד) וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ: ס
שאלה לשאלתך- אם שבתו המזלות ולא היה יום ולילה איך נעשה החשבון??
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 20:17 |
|
| |
ירוחם,
זה מקור מצוין לדברי בעל 'העיקרים'. המזלות היו אלא שלא ניכרו בארץ. בדיוק כמו שהוא אומר לגבי הימים שלפני יום ד' לבריאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2009 21:32 |
|
| |
ר' מיכי
חשבתי שהפתרון הוא במה שכתוב- אלף שנים בעיינך כמו יום אתמול- במה ששייך לה' חשבוננו כאן, לא שוה מאומה!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 13:20 |
|
| |
תוספות מסכת ראש השנה דף כז עמוד א
" ... ומה שיסד ר"א הקליר בגשם דשמיני עצרת כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ובשל פסח יסד כר' יהושע אומר ר"ת דאלו ואלו דברי אלהים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן ודכוותה אשכחן בפרק עושין פסין (עירובין דף יח. ושם) גבי אדם שעלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד ...".
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 16:16 |
|
| |
נישטאיך:
העיקרים דן פה באחת הבעיות הקשות ביותר שטפלו בו חכמי ימי הביניים, והוא מהות הזמן. העקרים מעלה את האפשרות שיש שני סוגי זמן. א' הזמן הנמדד לפי תנועת הגלגל, שלזה הוא קורא סדר זמנים, כיון שאפשר לדעת לפי תנועת הגלגל מה קודם ומה מאוחר. ב' יש מציאות של זמן שאינו תלוי בתנועת הגלגלים, ובזמן הזה, אי אפשר לדעת מה קודם ומה מאוחר, ולזמן זה הוא קורא, זמן בשלוח, שהוא, המשך בלתי משוער.
על גישה זו הוא מקשה, שר' יהודה בר' סימון אומר שהיה סדר זמנים קודם לכן, משמע, שאפילו בלא תנועת הגלגל יש סדר זמנים. והרי לדבריו, ללא תנועה, יש רק זמן בשלוח, אבל לא סדר זמנים.
על זה הוא מתרץ שר' יהודה סובר שתנועת הגלגל התקיימה מרגע הבריאה, והיה גם ערב וגם בוקר, וא"כ מתחילת הבריאה יש סדר זמנים.
לא ברור כל כך מה קרה ביום רביעי לדעת בעל העקרים. יש מפרשים, שעד יום רביעי הגלגלים והשמש והירח התנועעו רק בתנועה היומית, ומיום רביעי והלאה התנועעו גם בתנועתם החודשית והשנתית. ויש מפרשים שעד יום רביעי הגלגלים עצמם היו מאירים, ולאחר יום רביעי, היו השמש והירח הנתלים בתוך הגלגל מאירים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2009 16:20 |
|
| |
נישט
הרי אם בתשרי נברא העולם, כלומר גם יום ההולדת של השמש הוא בתשרי (או בכ"ה אלול),
אם כך איך אמרנו ברכת החמה- ציון ליום הולדתה של השמש- בניסן??
אתה הבנת זאת נישטאיך?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
