|
|
| נשלח ב-12/6/2009 14:25 |
 |
| |
אני חושב שכן עניתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2009 14:28 |
|
| |
ענה שוב במטוטא לא הבנתי, מי הוא השונא? כל כך קשה לענות? שאלה פשוטה תשובה פשוטה מי השונא בסיפור.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2009 14:30 |
|
| |
אני מוכן לעזור,
השונא- הזקוק לעזרה
השונא= זה שצריך לעזור
מחק את המיותר
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2009 14:34 |
|
| |
במטותא כותבים עם תי"ו לפני האל"ף.
והשונא= זה שצריך לעזור
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2009 14:45 |
|
| |
אז איך הפשט בגמרא?
פסחים דף קיג:
כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו מאי שונא? אילימא שונא נכרי - והא תניא: שונא שאמרו - שונא ישראל, ולא שונא נכרי. אלא פשיטא - שונא ישראל
הרי לנכרי אין מצווה לעזור?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2009 15:43 |
|
| |
הכונה שהאדם שהוא שונא הוא ישראל, וא"א לומר שהאדם שהוא שונא הוא נכרי, כיון שיש ברייתא ששונא שאמרו וכו' ולא שונא נכרי, כלומר שאין מצוה לעזור לו. ועכ"פ, רמב"ם שהוא נושא הדיון כאן, ודאי הבין כמו שכתבתי, וכמו שכתב בסוף הלכות רוצח. ועכ"פ, רמב"ם שהוא נושא הדיון כאן, ודאי הבין כמו שכתבתי, וכמו שכתב בסוף הלכות רוצח.
תוקן על ידי יום_הששי ב- 12/06/2009 15:44:04
|
|
|
|
| נשלח ב-13/6/2009 23:01 |
|
| |
לא הבנתי אז מה פרוש ------ והא תניא: שונא שאמרו - שונא ישראל,--- . עם כדבריך שהשונא הוא זה שצריך לעזור, אז ודאי שהשונא ישראל? מה זה בא-להשמיע ולחדש לנו?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 11:34 |
|
| |
'שונא ישראל' פירושו שם 'שונא את ישראל', כלומר יהודי ששונא יהודי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 16:00 |
|
| |
יסלח לי רבנו.אבל איך אפשר להגיד את הפשט כך????
פסחים דף קיג: שמות כג+ כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו מאי שונא? אילימא שונא נכרי - והא תניא: שונא שאמרו - שונא ישראל, ולא שונא נכרי. אלא פשיטא - שונא ישראל.
מה עושה כאן השונא את ישראל????
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 17:54 |
|
| |
אולי לא הסברתי נכון- יום השישי פירש כי המצווה לעזור הוא השונא.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2009 00:53 |
|
| |
התוס' בע"ז מוסרים על העמדת גבינות בנרבונה בפרחים
האם מישהו יודע במה מדובר בצורה יותר מדויקת / מקור מחקרי?
האם יש עדויות נוספות / היסטוריות, על התפתחות העמדת הגבינה בדרך זו?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2009 10:03 |
|
| |
ירוחם,
אני לא מבין מה הבעייה. מדובר ביהודי ששונא יהודי. השונא הוא המצווה לסייע בפריקה ובטעינה של השנוא. ולכן המינוח 'שונא ישראל' הכוונה היא שהשנוא הוא ישראל, כלומר מדובר ביהודי ששונא (את) ישראל. ברור שזה הפירוש ואין בלתו. מה אתה עצמך מציע כאן? וכי אפשר לומר אחרת?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2009 10:24 |
|
| |
דרך יצור הגבינות המקובל מאז ועד היום -בבתים ובמחלבות פרטיות- היה להעמיד את הגבינה בתוך קיבה של בעל חי.
ואזי הגבינה אטומה, ממגע חיצוני- כגון נחשים בזמנם, או של שרצים ורמשים שונים, הקיבה נושמת וכך הגבינה משתבחת. אין הקיבה נ"ט בר נ"ט בגבינה.
שיטה אחרת להניח את הגבינה בתוך שק מבד, והנותני טעם בגבינה עטפו את הגבינה, בפרחים ועלי זעתר, קצח וכד'
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2009 13:33 |
|
| |
ירוחם
תודה
אנסח יותר ספיציפית.
ידוע שהרמב"ם והתוספות מדברים על ההעמדה ע"י חומריים צמחיים (במשנה ובגמרא הענין לא הוזכר), מסתבר שתהליך זה החל סביב אותה תקופה, כפי שמעידים התוס' על שימוש זה בפרובנס (ואולי בעוד מקומות).
מעניינת אותי ההתפתחות הזו במישור ההיסטורי - מתי החלה והיכן?
הואיל ואנו מוצאים בו זמנית התיחסות באותה תקופה גם באשכנז וגם אצל הרמב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2009 15:46 |
|
| |
הלך
תיבול אוכלין לשימורן ולתת בהם טעם, היה מוכר עוד מימים ודאי מימי הגמרא. אין על זה במקורותנו. כי מקורותנו לא ספר מתכונים
תלמוד ירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ב דף מב טור א /ה"ט
אין לוקחין גבינה ותינייקי אלא על פי מומחה אין לוקחין יין בסורייא אלא על פי מומחה אין לוקחין בשר שאין בו סימן אלא על פי מומחה וכולן נאכלין אצל מי שאינו מומחה ואינו חושש רבי אחא רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי שילח לו חלתית נאמן רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי שילח לו תכלת נאמן טלייא דלוי צנבריא הוה מזבן פירין רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא עבדו של נאמן כנאמן גרמנא עבדיה דרבי יודן נשייא הוה ליה תוכלא רבי יסא בשם רבי יוחנן עבדו של מומחה כמומחה ומלח סלוקנרית אית תניי תני שחורה אסורה ולבנה מותרת אית תניי תני לבנה אסורה ושחורה מותרת מאן דמר שחורה אסורה שנותן לתוכה שרץ שחור ומאן דמר לבנה אסורה שנותן לתוכה שרץ לבן רבי חנניה בן גמליאל אמר משום רבי יהודה בן גמליאל זו וזו אסורה אמר רבי חנניה שכן חד הוה לנא והיה נותן לתוכה שומן של חזיר הן סככות הן פרעות הן רפפות הן רעלות הן איסטגיות הן ספיות הן כוסות הן גומות היא מקום תחת הכוסות היא מקום הנחת חתיכות הן זיתי קלוסקא הן זיתים מגולגלין והשלוחין אסורין רבי חייה בשם רבי יוחנן אמר מין הוא והן נותנין לתוכן חומץ שהיו חולצין את גלעיניהן הדרן עלך אין מעמידין בהמה
בעיוני ראית מאמר יפה המתאים למחמירים
תלמוד ירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ב דף מב טור א /ה"ט
חוי ליה הדא סלפיתא אמר ליה כזה מהו אמר ליה טמא אמר ליה לא ביש לי דאמרת על טהור טמא אלא סופך דאמר על טמא טהור
_________________
מודה ועוזב
 |
|
|
|
|
|
