|
|
| נשלח ב-26/7/2009 05:07 |
 |
| |
הלך:
מתוך מאמרו בהפרדס, תשרי תש"ל: (ההפניה מתוך כרך א של שו"ת בני בנים של נכדו, הרב יהודה הרצל הנקין)
"ב. שמעתי שנתפשט בין בני תורה שיאמר החזן בתפילת הציבור ברכת ברוך אתה ה' גאל ישראל בלחש, והוא שלא כדין מפני שעיקר תפילת הציבור מתחיל מן ברכת יוצר אור, ומן יוצר אור עד שמו"ע נקרא פורס על שמע. והמנהג הקדמון הי' שהחזן הי' משמיע בקול כל ברכת ק"ש, וק"ש בתוכם בקול רם, וכך מנהג הספרדים העתיקים עכשיו, אבל כיון שהרוב אומרים בפנ"ע ברכת ק"ש וק"ש התחילו החזנים לקצר. וסומכים ע"ז שעיקר הברכה התחלתה וסופה ומעט באמצעה החזן משמיע, אבל אם לא אמר כלל התחלת הברכה והסוף בקול רם, מעכב אפילו בדיעבד לענין שתקרא תפלת הציבור.
ודעת השו"ע, אם הראשון התחיל הברכה ומאיזה סיבה הלך לו צריך השני הבא תחתיו לחזור מתחילת הברכה אע"פ שכבר אמר החזן השני בפנ"ע, אלא שהרמ"א אומר שאין כדאי לכפול את הברכה כיון שהכל מתפללים בפנ"ע. אבל זה פשוט, שלכתחילה אסור לעשות כן והתחלת הברכה והסוף ומעט באמצע בקול רם, הם מעכבים. ועיקר הטעם של המשמיעים בלחש ברכת גאל ישראל הוא בשביל עניית אמן שיש ספק אם יש לאמרו אחר גאל אבל זהו טעם לפגם, לפי שאמן אינו מעכב. ואגב הרמ"א פוסק שיש לענות אמן. ואדרבה מה שאומרים זה בלחש זה יותר ביזוי לעניין אמירת אמן, שמראה שאינו חש בשמיעת הברכה. וכל קהילה צריכה לתקן הטעות, וטעות לעולם חוזר"
מועתק מכאן, יתכנו טעויות בהעתקה:
http://hebrewbooks.org/12293
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2009 18:11 |
|
| |
בבתי כנסת של יקים אומרים ברכת גאל ישראל בקול, אבל איני זוכר ששמעתי שאומרים אמן אחרי הברכה.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2009 20:54 |
|
| |
מישהי פתחה אשכול בבקשה שלא מן המנין:
תרומת איברים
ב"ה
שלום רב.
ברצוני
לעורר את תשומת ליבכם לנושא הכאוב של השתלת איברים וזאת משום שרק 20%
ממשפחות התורמים הפוטנציאלים מסכימות ל'איסוף' איברים נחוצים מאברי
הנפטרים.
בארץ, ארגון
אדי מנפק כרטיס כך שבמקרה של מוות מוחי בלתי הפיך ולא ניתן לטיפול בעליל,
חס ושלום על אף אחד. אבל במקרה כזה ניתן יהיה לקבל איברים כגון, לב,
ריאות, כבד, כליות, קרניות ולבלב אשר יצילו נזקקים רבים וזאת, ללא גרימת
צער נוסף למשפחות הנפטר בזמן כל כך עצוב.
אני עצמי שוכבת למעלה משנה ומתוכה כ5 חודשים בביה''ח, ומחכה להשתלת לב ועדיין אין.
מספר הטל. של אדי 03-8957369 ובכרטיס ישנו מקום לסימון במידה ומעוניינים שרב מוסמך גם יאשר את המות. כתובת הדוא"ל שלי: [email protected] ומספר הטלפון: 054-2026596
זהבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/7/2009 19:24 |
|
| |
אנא עזרתכם, חברים, ובמיוחד אתה, לינקי:
לפני כמה חודשים הסתובב כאן אשכול על יחס המקרא וחז"ל אל הכושים. חיפשתי בפורומי המפתחות ולא מצאתי (לדעתי זה היה צריך להיות תחת 'יחס לגויים' או 'תורה ומוסר', וליתא).
מישהו יחול להיחלץ ולחלץ (את האשכול)?
תודה מראש,
א"ג
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 00:32 |
|
| |
זה? אולי גם זה?
תוקן על ידי מרחביה ב- 29/07/2009 0:33:43
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 09:03 |
|
| |
תודה, מרחביה. אכן, התכוונתי ללינק הראשון. איך מצאת??
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2009 16:30 |
|
| |
באמת חשבת שתהיה כותרת עם המילה כושים?! קצת .p.c !
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2009 04:04 |
|
| |
PC די אבסורדי במקרה הזה, מכיוון ש"כושי" הוא תיאור ארץ המוצא, ואילו "שחור" הוא תיאור צבע העור (באנגלית: African מול black)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2009 08:13 |
|
| |
הילל,
תלונתך היא על העברית או על האנגלית?
"כושי" הוא תיאור סטריאוטיפי של ארץ המוצא, שכן מרבית השחורים אינם מכוש אלא משאר אפריקה. "שחור" הוא תיאור אובייקטיבי של צבעם, השונה מהרוב שסביבם [לפחות בארה"ב ובישראל. שמעתי שבכוש הם הרוב]. לכן המילה "שחור" היא יותר תיאורית ופחות מכלילה. באנגלית בחרו ב"אפריקן" שבסיסה מוצא גיאוגרפי, על פני "בלק" שענינה צבע העור. ענין המילים שנבחרות לשימוש לפי דת הפי.סי. נדון באחד מאשכולות האפליה בפורום.
התוצאות הן מטופשות בעליל, ובמיווחד ההשלכה משפה לשפה [דומני הובאו שם ציטוטים מכתיבה אנגלית על המתרחש בישראל, שם כונו עולי אתיופיה אפריקן-אמריקן]. בחירת המילים נעשית בד"כ על בסיס שלילת המילים שבשימוש עד כה, ולא על בסיס תוכנן. הואיל ואין אף לבן אמריקאי שטוען כנראה לקיפוח, עדיין לא ראינו מערבון בו הנלחמים באינדיאנים הם "אירופיאן אמריקן". אבל לאינדיאנים מחליפים את השמות בכל עשור...
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 10:35 |
|
| |
שאלה קטנה-
האיסור "לא תרצח" מתייחס גם לסיום חייהם של חיות או רק לסיום חייהם של בני אדם?
(אני מעוניין יותר בהתייחסות מתוך הכרה ופחות על סמך חומש בראשית)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 13:34 |
|
| |
אני מבין שלא ספר בראשית -אבל גם בשמות ויקרא במדבר ודברים יש התיחסות להקרבת קרבנות ורק בפר' השבוע קראת כי ירחיב ה' גבולך ואמרת אוכלה בשר וכ'
כמה שזה נשמע לא נעים לא תרצח מתיחס לבני אדם- וגם לא לכל בן אדם- בקריאת התורה- יש הפסק בין הלא- ל-תרצח, שאל כל בעל קורא. אם אתה רוצה התיחסות מתוך הכרה? מדוע אתה משתמש בציטוט מהתורה?
_________________
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 17/08/2009 13:35:59
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 16:23 |
|
| |
שלום ירוחם ידידי היקר,
השאלה שלי עולה לאור מעשים בסיגנון הזה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3758428,00.html
לא מדובר שם על הרג לשם קיום, אלא על הרג לשם הנאה.
הציטוט שלי מהתורה נובע מכך שהמושג רצח כפי שהצטייר בדימיוני מאז ומעולם נובע מאותו איסור
שניתן אי שם במדבר.
ניקח את יוסי שמתוך הכרתו מגדיר ש"רצח" הינו כל סיום של חייו של יצור אחר (לאו דווקא בעל
מקור גנטי משותף), בניגוד לרצונו, אשר אינו על מנת לשרוד.
הבעיה שמדובר כאן על מוסר יחסי.
מדוע?
משום שיוצא מכך שאין שום עיניין פנימי בחייו של הזולת.
כל המשמעות נגזרת אך ורק מהתודעה של הצופה (אותו יוסי) , ובמציאות עצמה אין שום דבר בעל
משמעות בפני עצמו.
אם זה היה מסובך מידי, קבל דוגמא- נניח שאותו יוסי ואדם נוסף בשם פלוני זקוקים להשתלת לב,
ולשניהם יש להם שבוע לחיות- אבל פלוני לפניו בתור.
יוצא שלפי הגדרתו של יוסי זה לא רצח במידה והוא יסיים את חייו (ועל ידי זה יתקדם בתור).
נחזור לשאלתי-
איזו מילה מתארת התעללות בבעלי חיים וסיום חייהם למטרת שעשוע?
האם זה לגיטימי בעיני התורה?
האם יש הכרה (בעזרת החושים והשכל הישר) לאיזה שהוא הבדל תהומי ומהותי בין אדם ולבין חייה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 16:53 |
|
| |
אפיק
ערבבת בין רצח בן אדם אחר- לכל צורך ותועלת- זה רצח,
בענין רצח= הריגה של בעל חי לא לתועלת האדם- אלא לשם שעשוע גרידא, על התעללות בבעל חי הרי יש איסור- צער בעלי חיים.
על הריגתו- על אחת כמה וכמה, שיש איסור, גם עקירת עצים וצמחים סתם יש איסור.יש איסור והשחתה. על כל מה שה' ברא!
פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק לג
שישה קולן יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע -בשעה שכורתין את האילן שהוא עושה פרי הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע, ובשעה שהנחש נפשט,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 18:17 |
|
| |
1. מה המילה שמתארת סיום חייו של בעל חיי (שלא על מנת להתקיים).
2. האם יש הבדל בין הריגה לשם קיום (שחיטה) הריגה לשם ביטול סבל (נניח עקיצות יתוש או נביחות
כלב) והריגה לשם הנאה (יש אנשים שנהנים מצייד או ממריטת כנפייהם של זבובים)
3. איזה עונש בתורה יש על צער בעלי חיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 18:32 |
|
| |
1. הרג 2. ודאי כדבריך- שחיטה -,הריגת חסד- התעללות-3. יש להניח כי מלקות- למרות שהאיסור לא מפורש בתורה וכידוע אין עונשים מן הדין, ולכן העונש אמור להיות חברתי, וכשהאדם יהיה מודע למעשיו, שכר העבירה-עבירה, הידיעה ונקיפת מצפון- כי עבר עבירה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
