איל25: יכה יוסי את יוסי
האם מישהו מוכן להקדיש מעט זמן ולבאר את סוגיית יכה את יוסי את יוסי?
*****
safy:
אם אתה מתכוון לפירוש המושג, אז העניין הוא כזה:
בכל עבירה של מקלל, חייב רק אם מקלל בשם.
(מקלל סתם יהודי עובר ב"לא תקלל חרש" ומקלל אביו ואמו חייב סקילה)
לגבי דין מברך (בלשון סגי נהור) את השם, גם כן יש את הדין הזה, אלא שכאן אנו מגיעים למצב פרדוקסלי, שבו המכה והמוכה הם אותו אחד.
מלבד זאת לפחות לחלק מהדעות צריך לברך דווקא בשם של ארבע אותיות דומיא דהמילה "יוסי".
בזמן שהעדים נחקרים, אין זה ראוי שיחזרו על הקללה עצמה, ולכן במקום לחזור על הנוסח המדויק של הקללה, הם מציינים את השם "יוסי" במקום את שם השם.
רק לקראת הסוף, כשהכל כבר ברור, כדי להשלים את העדות מוציאים את הקהל מהאולם ושואלים את העד הגדול יותר: "אמור בפירוש מה ששמעת", ואז הוא מזכיר את הביטוי עצמו עם שם השם, העד השני, אינו חוזר על הביטוי אלא מציין שהוא שמע גם כן אותו הדבר, וכולם קורעים בגדיהם ואינם מאחים לעולם.
*****
כבשת הרש:
אם אתה מתכוון לפירוש המושג, אז העניין הוא כזה:
בכל עבירה של מקלל, חייב רק אם מקלל בשם.
(מקלל סתם יהודי עובר ב"לא תקלל חרש" ומקלל אביו ואמו חייב סקילה)
לגבי דין מברך (בלשון סגי נהור) את השם, גם כן יש את הדין הזה, אלא שכאן אנו מגיעים למצב פרדוקסלי, שבו המכה והמוכה הם אותו אחד.
מלבד זאת לפחות לחלק מהדעות צריך לברך דווקא בשם של ארבע אותיות דומיא דהמילה "יוסי".
בזמן שהעדים נחקרים, אין זה ראוי שיחזרו על הקללה עצמה, ולכן במקום לחזור על הנוסח המדויק של הקללה, הם מציינים את השם "יוסי" במקום את שם השם.
רק לקראת הסוף, כשהכל כבר ברור, כדי להשלים את העדות מוציאים את הקהל מהאולם ושואלים את העד הגדול יותר: "אמור בפירוש מה ששמעת", ואז הוא מזכיר את הביטוי עצמו עם שם השם, העד השני, אינו חוזר על הביטוי אלא מציין שהוא שמע גם כן אותו הדבר, וכולם קורעים בגדיהם ואינם מאחים לעולם.
*****
דורש_אמת:
כבשת הרש
יש להבדיל בין הטוב האמיתי לטוב לי .
החוקים החברתיים שמחוקקים בבתי המחוקקים , אינם מושתתים על הטוב המוחלט , אלא על מה שטוב לחברה , ועל כן כל דבר נבדק האם זה פוגע בחברה (וחברה הכוונה בעצמי) או לא , אבל זה לא הטוב האבסולוטי , ולכן כל דבר נבדק ביחס איך אני מושפע מזה.
משא"כ הטוב האבסולטי אינו מתייחס איך זה משפיע על המחוקק , אלא איך אדם צריך להתנהג ביחס לעצמו , והכוונה שמטרת עבודת המידות למשל או קיום מצוות איננה באה כדי לשנות משהוא אצל הבורא , רק הבורא מתנהג אלינו כאילו שזה משפיע עליו כדי שדרך זה אנו נדע להבחין איך לתקן את מידותינו , ועל כן כל מה שאנו רואים בתלמוד התייחסות חמורה לדברים הכוונה שהדברים שנעשים פוגעים בעושה , ולא חלילה שפוגעים בבורא , אבל הבורא ברוב טובו נותן לנו את התחושה כאילו זה פוגע בו.
 |
|
|
עולם הפוך אני רואה
