|
|
| נשלח ב-16/9/2009 07:03 |
|
| |
תרשה לי, ואם הבנתי נכון את דבריך אעיר לך שלא ירדתי לסוף דעתך, סמל זה שאתה מייחס לכיפה במקור, מניין?
אכן כתוב שכיסוי הראש נועד כסגולה ליראת שמים, אבל איך שאני מבין את זה, מדובר כאן במטפורה שנועדה להשפיע תודעתית על האדם המכסה ראשו, וכאם בנדוננו, הכיפה נועדה להוות סמל דתי כלפי אדם, כדגל זה אותו אתה אוחז למכריז שהינך נאמן למדינה זו או אחרת.
אז ממטפורה שהשפעותיה פסיכולוגיות תודעתיות, לסמל חיצוני הנועד כלפי אדם ומטרתו היא הצהרתית גרידא, בצד הדברים השליליים שזה גורר (פלגנות, "מדידת" דתיות האדם, בשעה שזה עניין בין האדם לאלהיו ועוד)
ואני עדיין מבקש ממי שיכול להביא לי חומר בעניין.
תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2009 07:27 |
|
| |
גם אתה אומר שזהו סמל, אז כל הדיון הוא כיצד עבר הסמל מהשפעה פנימה להשפעה החוצה. זו כבר באמת שאלהמינורית. מעבר לכך, אני בכלל לא בטוח שזה חייב להיות סמל רק כלפי פנים.
הביקורת על כיפת הגרוש היא שמעידה על הבעייתיות. כיפת גרוש יכולה להיות עם השפעה תודעתית זהה לגמרי לכיפה גדולה. ההבדל הוא רק במה שזה מבטא בפועל כיום (בעיקר כלפי חוץ), ולכן כתבתי לך שהביקורת שלך עצמך מתייחסת לכיפה כסמל (שפונה החוצה).
ועוד הערה כללית. העובדה שיש כיפה היא שצריכה להיות בעלת השפעה תודעתית. כעת עלינו להחליט איזו כיפה, סרוגה, שחורה, גדולה או קטנה, גרוזינית, שחורה סרוגה, עור וכדו'. אם כן, עצם הכיפה יכולה לבוא לצורך התודעה הפנימית, ועדיין ההחלטה כיצד לעצב אותה יכולה לבטא משהו כלפי חוץ.
באשר לחומר, איני מכיר כעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2009 12:34 |
|
| |
תשובת הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר, לשואל בYNET.
[ותודה למי ששלחה לי את זה במייל, בהמשך לתכתובת...]
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2009 13:01 |
|
| |
[נמחק עקב כפילות - מה יהיה עם ההייד פארק הזה, מה?]
תוקן על ידי השכן ב- 16/09/2009 13:00:09
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2009 13:21 |
|
| |
http://www.notes.co.il/uripaz/13788.asp
למה אתה חובש כיפה?
"לחבישת כיפה אין מקור בהלכה, אלא שהיא נוהג מקובל (אתה רשאי לקרוא לזה אופנה) בעולמם של יהודים שומרי תורה ומצוות. ואינני רוצה להפגין פרישה מציבור זה". (פרופ' לייבוביץ)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2009 13:30 |
|
| |
לפני כמה עשרות שנים, חסיד סאטמר שהסתבך כספית בב"ב, ברח לאחד מערי הבירה בארופה.(שם וכתובת במערכת)
היות והוא היה אדם מוכשר וכלכלן גדול, התקבל לנהל את אחד הבנקים בעיר- דא עקא- הבנק היה של הואתיקן,
כמובן שלא הסכימו שישב -בבנק קתולי מוצהר- עם כיפה. אז מה כעת עושים? פרנוסע איז פרנוסע, א גיטה אין אשיינע פרנוסע.
אבל לא אלמן ישראל- וכל עוד יש את מי לשאול, ועל מי לסמוך, לא אבדה פרנסתנו.
ישב החסיד בבנק הקתולי- ועל ראשו חבש פאה נכרית, ומתחת לפאה היתה ירמקולה גדולה- כיפה.
וכל זאת על דעתו ועצתו של הרבי ר' יואליש.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2009 07:40 |
|
| |
חומר רבותי חומר, את זה אני מבקש.
כנראה שנושא זה ראוי לאשכול בפני עצמו.
ושלא אובן לא נכון: הבעיה שלי היא לא עם עצם כיסוי הראש בגבולות המקוריים שלו ובמשמעות המקורית שלוובאופן שקולים, אלא רק עם המרת הכובע שהוא הוא כיסוי הראש הטבעי והראוי (כל סוג של כובע) ביצירה החדשה הזו בדמותה של כיפת ימינו, והפיכתה של זו לסמל/דגל/מושא הצהרתיות דתית בעיקר כלפי חוץ, במקום שכיסוי הראש הוא "סגולה ליראת שמים (כלפי פנים)
כיפה זו הינה יצירה חדשה שלא היתה מעולם, ובעיני נושאת בחובה השלכות לא רצויות, בעוד הכובע ממלא את התפקיד בצורה הראויה ביותר.
ואגב, שימו לב:
אותיות המילה "כיפה" הם הם אותיות המילה "כפיה".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2009 07:41 |
|
| |
וסליחה נישטאיך, לא שמתי לב לקישור, אעיין בו יותר מאוחר
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2009 08:10 |
|
| |
"כיסוי הראש בגבולות המקוריים שלו ובמשמעות המקורית שלו"
אני חושב שלפני שאתה שואל על שינויים מהמקור, אתה צריך להראות מהם הגבולות והמשמעויות ה"מקוריים".
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2009 08:56 |
|
| |
כנראה שהכיפה היא מנהג חדש, אבותינו במצרים חבשו שטריימל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2009 11:51 |
|
| |
שמניך
הכיפה- היא בעצם הדבר המובן ביותר, בין כל הדברים הרבים הלא מובנים,
לכל מסגרת חברתית, מועדון ספורט-, מועדון חברים -בי"ס- צבא- וכיב' יש מדים מלאים, או חלקיים, פריטי לבוש, או סיכות זיהוי, המעידים על השתיכותו למסגרת או למועדון המסוים.
הכיפה לצורך עניננו ממלאה את אותה הפונקציה, כל מי שמקבל על עצמו , את האמונה בה',שם על ראשו כיפה.
כיפה- לפי המסגרת החברתית והדתית שאליו הוא משתייך! נדמה לי כי זו היתה כוות חז"ל - לאמו של ר' נחמן בר יצחק.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2009 12:20 |
|
| |
לעיל שאלתי על הגזירות "משום בנותיהן", שמהן ניתן להבין שהיתה בזמנן בעיה חמורה של נישואי תערובת, אך מעיון בתלמוד הירושלמי (שבת פרק א ה"ד), שהיה קרוב בזמן ובמקום לגזירות ניתן להבין, שלכל הגזירות היתה מטרה אחת והיא ההתרחקות מהגויים, והגזירה על בנותיהן היתה רק אחת מהן:
"דתני ר"ש בן יוחי בו ביום גזרו על פיתן ועל גבינתן ועל יינן ועל חומצן ועל צירן ועל מורייסן על כבושיהן ועל שלוקיהן ועל מלוחיהן ועל החילקה ועל השחיקה ועל הטיסני ועל לשונן ועל עדותן ועל מתנותיהן על בניהן ועל בנותיהן ועל בכוריהן".
וראו את גירסת הירושלמי לפי רבנו חננאל (שבת יז ע"ב), גם ראו המהר"ש אבוהב, (ספר הזכרונות, הלכות מאכלות אסורות פרק ג, בד"ה אמת כתוב בספרים): "... לומר, כי גם שנאסר מחמת איסור, יש בו גם טעם הכולל, בכל האיסורין של עכו"ם, דהיינו להתרחק מהם, כגון השנוים אחרי פת שמן ושלקות שאין בהם אלא מטעם זה בלבד''.
גם ראו את מאמרו של פרופ' שמואל ספראי (מחניים ע"ה עמוד 50-53): "יחסי ישראל והאומות לאחר החורבן", המופיע באתר דעת:
http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/mahanaim/yahasey-2.htm
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2009 03:57 |
|
| |
נישטאיך
נראה ששטריימל היה עשוי לרכך עבורם את משא אבני הפירמידות.
שמניך
כתבת שכיפה אותיות כפיה,
אינני בקי בדקדוק ערבי, ואשאיר זאת למי שכן, אבל בעברית כיפה הוא משורש כ-פ-פ (כך ע"פ מילון אבן שושן), על שם שצורת הכיפה כפופה ומעוגלת- כצורת הראש - ולא ישרה, היו"ד איננה נצרכת ואיננה נכתבת אלא משום הקלת הקריאה בכתיב חסר ניקוד, ע"פ הכללים שהתקבלו בימינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2009 20:32 |
|
| |
אני מחפש התייחסות לשאלה כיצד פוסקים קובעים על דברים שונים שהם אסורים מדרבנן, כאשר כדי לקבוע איסור דרבנן צריך להניח שהיה מושב בי"ד מוסמך שגזרו על כך, ולא זה המצב בחלק ניכר מהמקרים.
זכורני שכבר הוזכרו כאן בעבר דברי החזון איש, שדיבר על כך. מישהו יכול להפנות אותי לדבריו, או לאחרים שעסקו בזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2009 09:55 |
|
| |
קיבלתי באישי: חזו"א יו"ד סי' קנ סקי"א
|
|
|
|
|